האיחוד האירופי
צילום: iStock

הקורונה מאיימת על גוש האירו; התמיכות הממשלתיות באירופה לא מספיקות

כך טוען סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי בבנק לומברד אודייה - "חבילת הסיוע האירופית כמעט מגוחכת, יהיה צורך במהלכים גדולים ובולטים יותר כדי להתאושש ממשבר הקורונה"
עמית בר | (3)
נושאים בכתבה גוש אירו

סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי בבנק השוויצרי לומברד אודייה מודאג. הוא סבור שהתמיכה הממשלתית בגוש האירו לא מספקת, הוא חושש שאם לא ינקטו מהלכים גדולים ומהירים מדינות הגוש יקרסו  - "חבילת הסיוע האירופית כמעט מגוחכת, יהיה צורך במהלכים גדולים ובולטים יותר כדי להתאושש ממשבר הקורונה

"בהשוואה למרבית התרחישים הפסימיים של נפילת המשא ומתן של מדינות הגוש על רקע חילוקי דעות עמוקים, הפשרה שהתקבלה מייצגת תוצאה מוצלחת יחסית. הוויכוחים התקדמו לכדי הסכמה, וכעת הסולידריות האירופאית במרכז. בקריטריונים מסוימים, גוש האירו אמנם לא אכזב. ועדיין זה לא מספיק. בשילוב מהלכים של הבנק המרכזי האירופי החבילה יכולה להסתכם למשהו שיסייע לזרז את ההתאוששות באיחוד האירופי.

"אך זו אינה פריצת דרך, זו אמצע הדרך לה ציפינו. בהשוואה לתיאום ולהיקף התגובה באזורים אחרים כמו ארה"ב, בריטניה, סין, התגובה המשותפת למשבר כמעט מגוחכת. הרבה תלוי בצעדי ההמשך להסכם שהתקבל, ובייחוד אם המועצה האירופית תקדם צעדים שיבהירו את ההדדיות וחלוקת הסיכונים בין מדינות האיחוד.

"לעת עתה, על אף ההתייחסות בהחלטה ל'מכשירים פיננסיים חדשניים', האפשרות להנפקת 'אג"ח קורונה' נראית רחוקה. התאוששות מהמשבר הכלכלי הגדול מתגלה כאיטית וחלקית בגוש האירו. יהיה צורך במהלכים גדולים ובולטים יותר כדי להתאושש ממשבר הקורונה וללכת בדרך אחרת".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כל ממזר מלך 11/04/2020 21:00
    הגב לתגובה זו
    שבו נמצאת ארצות הברית של אמריקה...כפסע למוות מוחי טוטאלי.
  • 1.
    כל ממזר מלך 11/04/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
    שבו נמצאת ארצות הברית של אמריקה...כפסע למוות מוחי טוטאלי.
  • לא מסכים 11/04/2020 23:45
    הגב לתגובה זו
    אבל ממש לא ממות קליני. קשה יהיה להם מאוד. אך מה שעשה טראמפ בקדנציה תעמוד לזכות ארה"ב, החזרת מקומות העבודה לארה"ב, בזמן שאירופה התפרקה מכל נכסיה. ארה"ב זו מעצמה שנחלשה אבל עדין אי אפשר להשוות אותה בטכנולוגיה, בכמות חומר הגלם שיש לה, זה המתקון למעצמה שיש לה את הכוח להסתדר בזכות עצמה.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

amdamd
דוחות

AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית

החברה דיווחה על הכנסות של 9.25 מיליארד דולר ורווח של 1.20 דולר למניה, וצופה לרבעון הבא הכנסות של עד 9.9 מיליארד דולר. עסקאות חדשות עם OpenAI ואורקל מחזקות את מעמדה בשוק ה־AI
אדיר בן עמי |

חברת השבבים AMD Advanced Micro Devices -3.7%  הציגה תוצאות לרבעון שלישי חזקות מהצפוי והעניקה תחזית אופטימית להמשך השנה, כשהיא נהנית מהביקוש הגואה לשבבי בינה מלאכותית ומחוזקת בעסקאות ענק עם OpenAI ואורקל. המניה ירדה ב-2% במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות.


ברבעון השלישי רשמה AMD הכנסות של 9.25 מיליארד דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 8.74 מיליארד דולר, ורווח נקי למניה של 1.20 דולר, מעל הציפיות שעמדו על 1.17 דולר. המנכ"לית ליסה סו אמרה כי זה היה “רבעון יוצא מן הכלל”, שבו נרשמה צמיחה רחבה בכל קווי המוצרים, ובהם המעבדים ממשפחות EPYC ו־Ryzen וכן מאיצי ה־AI מסדרת Instinct. לדבריה, “השילוב בין תחום המחשוב המתפתח במהירות לפעילות מרכזי הנתונים בתחום הבינה המלאכותית מעלה אותנו לשלב חדש של צמיחה”.


החטיבה החזקה ביותר של AMD הייתה זו של מרכזי הנתונים, שהכנסותיה זינקו ל־4.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 4.1 מיליארד, ולעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הביקוש לשבבים ייעודיים לעומסי עבודה של בינה מלאכותית ממשיך להניע את התחום ולחזק את מעמדה של החברה מול המתחרות. חטיבת המחשוב האישי, הכוללת שבבים למחשבים ניידים ונייחים, הציגה הכנסות של 2.9 מיליארד דולר לעומת תחזית של 2.6 מיליארד. גם חטיבת הגיימינג הציגה תוצאות טובות עם הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, מעל הצפי של 1.1 מיליארד.


AMD צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 9.3 עד 9.9 מיליארד דולר, מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 9.21 מיליארד. אם התחזית תתממש, מדובר בהמשך ישיר לקצב הצמיחה המואץ של החברה ברבעונים האחרונים. ליסה סו ציינה כי התחזית “משקפת את ההתרחבות המהירה של תחום ה־AI בחברה ואת המעבר ממוצרים בודדים לפתרונות רחבי היקף למרכזי נתונים”.

החברה דיווחה לאחרונה על שתי עסקאות בולטות בתחום הבינה המלאכותית: עם OpenAI, שבחרה ב־AMD כספקית שבבים בהיקף של עד 6 ג׳יגוואט למרכזי הנתונים שלה; ועם Oracle, שתפרוס עד 50 אלף מאיצי AI במרכזי הענן שלה. במסגרת העסקה, OpenAI צפויה גם לרכוש עד 160 מיליון מניות של AMD – כ־10% ממניות החברה. בנוסף, AMD תספק שבבים למחשבי־על של משרד האנרגיה האמריקאי במעבדת Oak Ridge, במסגרת השקעה ציבורית־פרטית של כ־1 מיליארד דולר.