טראמפ ונשיא סין
צילום: getty images pool

מלחמת הסחר: סין הגישה תלונה נוספת נגד ארה"ב לארגון הסחר העולמי

ארצות הברית בתגובה: "אימצנו אמצעים של הטלת מכסים כדי לנסות לנטרל את השפעת מדיניות העברת הטכנולוגיה הבלתי הוגנת והמעוותת של סין"
ערן סוקול |

על פי החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט שנסחרו בנמוך היומי בירידות של עד 1.4% (כרגע יורדים רק 0.7%), מסתמנת פתיחה ברגל שמאל לחודש ספטמבר בבורסות בארה"ב. בנוסף להתפתחויות בגזרת הברקזיט עליהן דיווחנו מוקדם יותר הבוקר, חלה התחממות נוספת במלחמת הסחר ארה"ב-סין.

הסינים הגישו תלונה כנגד ארה"ב לארגון הסחר העולמי בעניין המכסים החדשים של ארה"ב על סחורות סיניות בהיקף של 112 מיליארד דולר אשר נכנסו לתוקף בתחילת ספטמבר. כך על פי הודעה רשמית של משרד המסחר הסיני.

ההסלמה האחרונה - ארה"ב התחילה להטיל מכסים בשיעור של 15% על מגוון סחורות סיניות ביום ראשון ומנגד סין החלה להטיל מכסים על נפט מארה"ב.

סין לא פרסמה פרטים בנוגע לתלונה והמהלך המשפטי שלה, אך הבהירה כי המכסים של ארה"ב השפיעו על 300 מיליארד דולר מהיצוא הסיני.

הטלת המכסים האחרונה הפרה את הקונצנזוס שאליו הגיעו מנהיגי סין וארצות הברית בפגישה באוסאקה, כך נמסר בהודעת משרד המסחר הסיני. סין תגן על זכויותיה החוקיות בהתאם לכללי ארגון הסחר העולמי, נמסר בהודעה.

התביעה הנוכחית היא השלישית שבייג'ין הגישה כנגד המכסים הספציפיים על סין של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ לארגון הסחר העולמי, הארגון הבינלאומי אשר אחראי להגביל את המכסים שמותר לכל מדינה לגבות.

גורמים רשמיים בארה"ב אומרים כי הם מענישים את סין בגין גניבת קניין רוחני שאינו מכוסה על פי כללי ארגון הסחר העולמי, אף שמומחי סחר רבים טוענים כי כל העלאת מכס מעל המקסימום המותר, חייבת לקבל אישור של ארגון הסחר העולמי.

מומחים רבים אף מתנגדים למדיניות הסינית של "להילחם באש עם אש", באמצעות הטלת מכסים על סחורות אמריקאיות שיובאו לסין, גם זאת ללא אישור ארגון הסחר העולמי.

ביום שישי פרסמה ארצות הברית כתב הגנה ראשון בעניין שלושת התיקים המשפטיים, בטענה כי סין וארצות הברית הסכימו כי אין לשפוט את הנושא בארגון הסחר העולמי.

"סין קיבלה את ההחלטה החד צדדית לאמץ אמצעי מדיניות תעשייתיים אגרסיביים כדי לגנוב או לרכוש בצורה לא הוגנת את הטכנולוגיה של שותפי הסחר שלה; ארצות הברית אימצה אמצעים של הטלת מכסים כדי לנסות לנטרל את השפעת מדיניות העברת הטכנולוגיה הבלתי הוגנת והמעוותת של סין", נכתב בכתב ההגנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד נטען, כי סין בחרה להגיב שלא באמצעות התייחסות לדאגות בארה"ב, אלא באמצעות הטלת מכסים משל עצמה, "במאמץ לשמור על מדיניותה הבלתי הוגנת ללא הגבלת זמן".

בכתב ההגנה שהגישה ארה"ב נטען גם כי פעולותיה פטורות מכללי ארגון הסחר העולמי מכיוון שהן מהוות "אמצעים הנחוצים לשמירה על המוסר הציבורי" - סעיף ששימש בעבר לטעון להגבלות סחר בגין הימורים, זכויות בעלי חיים ושידור ציבורי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.