תנודתיות בבורסה בסין, כלי התקשורת מנסים לרכך את הפאניקה

היואן ממשיך בנפילה חופשית, התקשורת בסין מגויסת: "תגובה לא הגיונית"; השבוע ייכנסו לתוקף צווי המכסים שהטיל טראמפ; צ'יינה מובייל נחסמה בארה"ב
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה טראמפ סחר סין
הבורסה בסין נסחרת הבוקר בתנודתיות חדה על רקע החשש לקראת הטלת המכסים מצד ארה"ב ביום שישי הקרוב. מדד שנחאי נפל מוקדם יותר ב-3.3% לשפל של 10 חודשים ותיקן כעת מעלה, כשברקע המטבע המקומי ממשיך לאבד גובה מול הדולר. בעוד המדד הסיני נסחר בטריטוריה דובית אחרי נפילה של 20% מהשיא, כלי התקשורת במדינה הקומוניסטית התגייסו כדי למנוע את המשך הנפילה. ברקע: הערכות כי הבנק המרכזי בסין התעבר בשוק על מנת למנוע את המשך הנפילה ביואן שערכו הגיע הבוקר ל-6.7 יואן לדולר. שנחאי -0.39% התקשורת הסינית הגדירה את המצב הבוקר כ"תגובת יתר לא הגיונית" וקראה למשקיעים לא להיכנס לפאניקה נוכח ההחרפה בטון סביב מלחמת הסחר מול ארה"ב. המהלך של כלי התקשורת שנשלט על ידי הממשל הסיני מגיע לאחר שהמדד המוביל נופל לשפל של שנתיים. הפאניקה של הסינים מגיעה נוכח הטלת המכסים שהשית טראמפ על מוצרים סיניים החל מיום שישי הקרוב. עד לפני מספר שנים, סין ייצאה בעיקר מוצרי לואו-טק, כמו ביגוד ומוצרים זולים, אך קפיצת המדרגה ברמה טכנולוגית הצליחה להלחיץ את האמריקאים, שכן הסינים העתיקו מוצרים אמריקאים וגנבו סודות מסחריים על מנת לייצרם בסין. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מייצרת ומייצאת לעולם על חשבון ארה"ב, כך טוען הנשאי האמריקאי, ויש לו טיעון עליו קשה להתווכח. גניבת סודות טכנולוגיים אם באמצעות האקרים או אם באמצעות רכישה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות, מצליחה לייצר תחרות למוצרים אמריקאים, ובכלל. מלחמת הסחר מציבה סימני שאלה על שוקי המניות, שכן לא ברור אם או עד כמה היא תפגע בחברות לעת עתה. נזכיר כי השבוע ייכנסו לתוקף צווי המכסים שהטיל טראמפ על סין בגובה של כ- 38 מיליארד דולר. בתוך כך, הנשיא האמריקאי אסר על רכישת חברות אמריקאיות על ידי חברות שיש בהן מעל ל-25% בעלות סינית, אך חלק מהכלכלנים בשוק מעריכים כי טראמפ משתמש במלחמת הסחר כמנוף לחץ על מנת להוריד מכסים על מוצרים אמריקאים. נזכיר כי רק 12% מהתמ"ג האמריקאי מורכב מיצוא, שלא כמו למשל אירופה או סין, שם משקל היצוא מגיע ל-20% ובחלקו אף ל-40% מהתמ"ג. בתוך כך, בסין ממשיכים במאמצים לרכך את המכה. נציגי הממשל דחקו בארה"ב לספק סביבה הוגנת לחברות סיניות שעושות עסקים בארה"ב, וזאת לאחר שהאמריקאים החליטו אתמול לחסום את חברת צ'יינה מובייל מלהציע שירותים לשוק התקשורת האמריקאי בצל החשש מריגול תעשייתי, ובאמתלה של ביטחון לאומי. התנודה ביואן הבוקר לצד התערבות הבנק המרכזי:  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מצחיק שנים סין יצרה פיחותים מלאכותיים במטבע... (ל"ת)
    שמואל 03/07/2018 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שחרזדה 03/07/2018 08:59
    הגב לתגובה זו
    הויסות העולמי הזה ימשך ? לא יודע מתי זה יסתיים רק יודע איך !!!
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דן בודנר ורינט
צילום: תמר מצפי

האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה

ורינט נמכרת לתומא בראבו ב-2 מיליארד דולר כשהיא רחוקה ב-60% מהשיא - על ההנפקה אחרי פיגוע מגדלי התאומים והדשדוש במשך שני עשורים והאיש שהרוויח בזכותה 250 מיליון דולר בשעה שהעובדים רואים את המניה נופלת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ורינט

אחרי משא ומתן ארוך, ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32%   לחצה ידיים עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי פעילות של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל ההחמצה. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגוע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור הוא גם האיש שעשה את הקופה הגדולה ביותר לאורך השנים - שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק