24 באוגוסט 2014 - Flash Crash בוול סטריט, ירידות חדות במדדים

ב-24 באוגוסט 2015 נרשמה אחת ההתרחשויות החריגות בשוק ההון האמריקאי, כאשר מדדי וול סטריט צנחו בצורה חדה ופתאומית בעקבות אירוע Flash Crash. מדובר בתופעה שבה השוק קורס במהירות, לעיתים בלי סיבה כלכלית ברורה, בשל מכירה אוטומטית של אלגוריתמים וקרנות.

מדד דאו ג'ונס פתח בירידה של כ־1,089 נקודות, ירידה של יותר מ־6%, מדד S&P 500 איבד כ-5.3%, והנאסד"ק ירד בכ-8% בפתיחה, לפני שהתמתנו הירידות. מניות רבות ותעודות סל נפגעו קשות, חלקן רשמו ירידות של 20%-30% תוך דקות. המסחר במאות מניות הופסק זמנית בעקבות הפעלת מנתקי זרם.

ה-Flash Crash הראשון התרחש בוול סטריט בשנת 2010 והפך סמל לסכנות שטמונות במסחר ממוחשב. 

האירוע ב-2015 התרחש על רקע חששות ממשבר כלכלי בסין, ירידות חדות בבורסות אסיה וירידה במחירי הסחורות, אך מה שאפיין אותו היה עוצמת התגובה והמהירות שלה. מערכות מסחר אלגוריתמיות פעלו בתיאום כמעט אוטומטי והובילו לגל מכירות מתגלגל שהעמיק את התנודתיות.

• נאטו מול איום הכטבמים והטכנולוגיה הישראלית שעשויה לשנות את התמונה
• תקרית באלסקה: רוסיה מתגרה באמריקה - האם אנחנו על סיפה של מלחמת עולם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המערכת הגיבה לא על בסיס ניתוח כלכלי עמוק, אלא על פי הוראות מתוכנתות שמבוססות על כמות ופאניקה. התוצאה היתה מסחר שהתנתק מהמציאות הכלכלית. התיקונים שבאו לאחר מכן היו מהירים לא פחות, אבל נזקי אמון נרשמו בקרב ציבור המשקיעים. 

24 באוגוסט 1992 - הוריקן אנדרו מכה בפלורידה, נזקים של 26 מיליארד דולר

ב-24 באוגוסט 1992 היכה הוריקן אנדרו בחופי דרום פלורידה. הנזק הישיר נאמד בכ-26 מיליארד דולר, אבל השפעותיו נמשכו שנים. קריסת תשתיות, עשרות אלפי בתים שנמחקו לחלוטין, ועשרות אלפי עסקים שנפגעו - יצרו צורך מיידי בהתערבות פדרלית נרחבת.

• בעיצומו של גל ה-AI, חטיבת השרתים של HPE בירידה
• בהתאם לציפיות השוק: אינפלציית הליבה במדד ה-PCE ירדה ל-2.8%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

הממשל האמריקאי אישר חבילת סיוע בהיקפים חסרי תקדים, ובמקביל גויסו משאבים פרטיים לשיקום אזורים שלמים. חברות ביטוח רבות, שלא נערכו לתרחיש כה קיצוני, פשטו רגל. אחרות נסוגו מהשוק או שינו תנאי פוליסות באופן דרמטי, דבר שהוביל לייקור חד בעלויות הביטוח לכלל הציבור. כתוצאה מהאירוע, הוקמה ב-1993 חברת ביטוח ממשלתית בפלורידה שנועדה לספק כיסוי בסיסי באזורים בסיכון גבוה.

כלכלנים מצביעים על כך שבטווח הבינוני, תהליך השיקום יצר גם הזדמנויות: ענפי הבנייה, חומרי הגלם, התשתיות והשירותים נהנו מצמיחה, מה שהניע מחדש את הכלכלה המקומית. אבל במקביל, נרשמה תזוזה של אוכלוסייה לאזורים בטוחים יותר, ונשאלו שאלות נוקבות על מדיניות התכנון האורבני והרגולציה סביב מבנים. ההוריקן הפך לסמל לצורך במדיניות ביטוח לאומית מתקדמת והוביל לשיח ציבורי רחב על הקשר שבין שינויי אקלים, תכנון כלכלי וסיכון מערכתי.

במהלך השנים שלאחר הפגיעה, אזור דרום פלורידה עבר תהליך ארוך של התאמה לרגולציה חדשה שנולדה מתוך ההרס. קוד הבנייה שונה מהותית, והושם דגש על חיזוק מבנים, שימוש בחומרים עמידים ותכנון עירוני שמותאם לאקלים קיצוני. במקביל, הממשל המקומי והפדרלי השקיעו בפיתוח תשתיות עמידות, שיאפשרו הפעלה מהירה יותר של אזורים שנפגעים בעתיד. מעבר לכך, אנדרו הפך לזרז חשוב בדיון הפוליטי על תפקיד המדינה במימון אסונות טבע, והוביל ליצירת כלים פיננסיים חדשים כמו אגרות חוב ייעודיות למימון שיקום. גם עולם ההשקעות הגיב - חברות בעלות חשיפה לאזורי סיכון נבחנות מאז בזווית חדשה על ידי המשקיעים, כולל דירוגי סיכון סביבתי ותחזיות לתרחישים אקלימיים. 

24 באוגוסט 1949 - נאט"ו נכנסת לתוקף ופותחת פתח גם לשת"פ כלכלי

ב-24 באוגוסט 1949 נכנסה לתוקף ברית נאט"ו הקמת ברית נאט"ו - ברית צבאית בין 32 מדינות צפון אמריקה ואירופה, אך היא היתה יותר מהסכם צבאי. בעולם שעוד ליקק את פצעי מלחמת העולם השנייה, הצורך ביציבות לא היה רק ביטחוני אלא גם כלכלי. ההסכם הביא עמו תחושת ביטחון חדשה, שאפשרה למדינות מערב אירופה להתחיל בשיקום הכלכלה מתוך ידיעה שהגנה משותפת מגינה על התהליך.

לארה"ב הייתה גם מטרה אסטרטגית: לחזק את השותפים האירופים מתוך אינטרס כלכלי-מערבי מובהק. נאט"ו יצרה פלטפורמה לא רק לשיתוף פעולה צבאי, אלא גם לתיאום בתעשיות הביטחוניות, בפרויקטי תשתית ובחקיקה כלכלית. מפעלים, בעיקר בגרמניה, צרפת ואיטליה, שזכו להשקעות אמריקאיות, הפכו למרכזי צמיחה חדשים.

ברית זו השתלבה היטב בתוכנית מרשל - התוכנית של ארה"ב לשיקום אירופה, וסייעה להנעת גיוסי הון, התפתחות תעשייתית ושיקום הבנקים. הביטחון האזורי איפשר קידום מהיר של רפורמות כלכליות, תוך כדי בניית תשתיות חדשות - כבישים, מסילות ברזל, נמלים ומערכות תקשורת. בטווח הארוך, השותפות החדשה נתפסה ככלי להאצת גלובליזציה מבוקרת, בהדרכת ארה"ב. 

הצמיחה הכלכלית שבאה בעקבות הקמת נאט"ו לא הייתה מקרית בלבד - מדובר בתוצאה של מדיניות ברורה של שילוב מערכות כלכליות, חיזוק הסחר הפנים-אירופי ויצירת תמריצים לשיתופי פעולה אזרחיים ותעשייתיים. הקשרים הכלכליים שהתפתחו בתוך הברית הובילו בהמשך גם ליוזמות כמו הקמת קונסורציומים אזוריים לתעשיות תעופה, אנרגיה וביטחון, מה שהפך חברות רבות לפחות תלויות בשווקים בודדים וליותר יציבות לאורך זמן. כמו כן, שיתוף הפעולה בנאט"ו הניח את היסוד לפיתוח שוק עבודה גמיש יותר בין מדינות הברית, דרך תנועת מומחים, מיזמים חוצי גבולות והכרה הדדית בהסמכות מקצועיות. המשמעות: נאט"ו שימשה לא רק מענה אסטרטגי למלחמה הקרה, אלא גם תשתית להתכנסות כלכלית, מוקד ראשון בתהליך הגלובליזציה המערבית כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.