ליפ בו טאן אינטל
ליפ בו טאן אינטל

הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%

כולם מדברים על "גלגל הצלה" לאינטל, אבל ההשקעה הזו יכולה להתברר כ"מקלות בגלגלים"  

רן קידר | (2)

אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק. 

העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.

המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.

מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל.  הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם  הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר. 

הבעיה של אינטל היתה שהיא היתה חברה מסובסדת, שלא היה באמת יתרון למוצרים שלה בייצור, למעט זה שהם מסובסדים, אבל זה לא עבד לאורך זמן - הייצור מפסיד והרבה. אי אפשר להישען על סבסוד ממשלתי, זה מרדים את החברה, את היצירתיות. זה מה שקרה לאינטל.

מעבר לכך, יהיו הרבה חברות מהרבה מדינות שדווקא לא ירצו כעת לרכוש מאינטל שהיא בעצם זרוע ארוכה של הממשל האמריקאי - לא בטוח שסין תרצה לעשות עסקים עם אינטל, אחרי הכל, אם זה היה הפוך, טראמפ היה דורש מחברות אמריקאיות לא לעשות עסקים עם חברה שהיא "בידי הממשל הסיני. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ומה עם החברות האמריקאיות המתחרות והשותפות עם אינטל - איך הן יתייחסו לאינטל כעת? לא בטוח שהם רואות את זה באור חיובי, זה נותן כוח לגוף אחד על פני אחרים, באופן לא תחרותי לא חופשי, באופן מפלה. 

מעבר לכך, מדובר בהלאמה מסוימת, תהליך שהוא בניגוד גמור לתחרות חופשית, הפרטה, קפיטליזם. זה לא מסתדר עם הגישה האמריקאית. אז מדברים על כך שזה "גלגל הצלה". בפועל זה יכול להיות "מקלות בגלגלים". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 23/08/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
    או שאתם מתרגמים גרוע או שזה AI גרוע אבל העברית פה כמו של עלגים
  • 1.
    עפי 23/08/2025 11:25
    הגב לתגובה זו
    המימשל אף פעם לא קונה מניות!
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה ב-20 בינואר 2025, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר 2025 על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור" – שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי 2025 ומגדיל את ההוצאה על אכיפה גבולית ל-10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. ב-2025 בוצעו 21 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים – 14 בקריביים ו-7 במזרח הפסיפי – שבהן נהרגו 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום (SOUTHCOM). רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מהירות וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. נתוני CBP מצביעים על תפיסת כ-640 פאונד פנטניל בחודש ספטמבר 2025 בלבד, אך רק 7% מהקוקאין עובר דרך הקריבי המזרחי, בעוד 90% דרך נתיבים מערביים.

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,100 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (198 מיליון דולר) הורחב משמעותית ב-2025, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול – כולם במסגרת OBBBA, שמגדיל את ההוצאה על אכיפה פנימית ב-20% ומכניס קרדיטי מס לעסקים שמפתחים כלים נגד סמים. המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.