ג'נסן הואנג אנבידיה (X)ג'נסן הואנג מקפיץ את מניות הקוונטים: "המחשוב הקוונטי נמצא בנקודת מפנה"
אחרי שספג ביקורת חריפה והפיל את מניות התחום, ג'נסן הואנג מצהיר: המחשוב הקוונטי כבר לא במרחק של עשרות שנים מאיתנו - הוא מעבר לפינה; מניות הקוונטים מזנקות במסחר המוקדם
נראה שג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה NVIDIA Corp. -2.82% , משנה לטובה את גישתו כלפי מחשוב קוונטי - בכנס המפתחים של החברה בפריז, הכריז הואנג כי "המחשוב הקוונטי מגיע לנקודת מפנה" והוסיף כי הוא צופה שכבר בשנים הקרובות נראה פתרונות מעשיים שהטכנולוגיה יכולה להציג. מדובר בשינוי גדול בגישה של הואנג לתחום לעומת עמדתו רק לפני מספר חודשים, אז טען כי מחשבים קוונטיים שמישים עוד רחוקים עשרות שנים מהשוק. כיום, לעומת זאת, הוא מביע התלהבות מהתפתחות התחום ומעורבות החברות האירופאיות בו, ואף ציין לטובה את הסטארט־אפ הצרפתי Pasqal עמו נפגש ערב קודם לכן. גם אנבידיה עצמה כבר החלה לשתף פעולה עם חברות בתחום, ביניהן Quantinuum שבבעלות Honeywell, לצורך הקמת מרכז מחקר בתחום המחשוב הקוונטי.
הואנג לא רק הפך לאופטימי יותר,
אלא גם ציין שהתגובות לדבריו הקודמים הפתיעו אותו. בפאנל שקיים במרץ האחרון בוועידת GTC של אנבידיה בקליפורניה, הסביר שדבריו בכנס CES בינואר נאמרו מבלי שהיה מודע לכך שחלק מחברות הקוונטים הן בכלל ציבוריות. באותו פאנל, אותו תיאר כחוויה "טיפולית", סיפר שקיבל את ההשראה
לקיימו אחרי שראה כיצד הערותיו גרמו לנפילות חדות במניות התחום.
כשהוא דיבר בינואר על טווח של 15 עד 30 שנה למחשבים קוונטיים שמישים, מניות של חברות כמו IonQ, Rigetti ו-D-Wave צללו בעשרות אחוזים. גם כשניסה לתקן את הרושם במרץ, התייחס
להיתכנות של סיווג מחדש של מחשבים קוונטיים כמכשירי מדידה, מה שגרר ביקורת מצד ראשי החברות שהשתתפו עמו בפאנל.
האם הקוונטים כבר באמת קרובים?
בכנס בפריז השבוע, הדגיש הואנג כי היכולת להפעיל מחשבים קוונטיים ביישומים מעשיים כבר
"בהישג יד", והגדיר את התקופה הנוכחית כ"מלהיבה במיוחד". מדובר כאמור בשינוי מהותי בעמדתו, אך כזה שמשקף גם את קצב ההתקדמות של התחום: חברות כמו IonQ ו-Rigetti כבר הציגו התקדמות משמעותית, ולצידן ענקיות כמו גוגל, שחשפה בתחילת השנה את שבב הקוונטים החדש שלה, Willow,
שנועד להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בתחום - תיקון שגיאות. IonQ אף הכריזה השבוע על רכישת Oxford Ionics הבריטית בעסקה של יותר ממיליארד דולר, מהלך שממצב אותה כמובילה
בציוד מבוסס trapped-ion.
- שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה
- מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחשבים קוונטיים שונים באופן מהותי מהמחשבים הקלאסיים: במקום ביטים שמייצגים 0 או 1, הם משתמשים בקיוביטים שיכולים להיות גם וגם בו זמנית, מה שמאפשר ביצוע מקביל של חישובים בקנה מידה עצום. המשמעות? קיצור דרמטי
של זמני חישוב, ופוטנציאל מהפכני בתחומים כמו רפואה, פיננסים, פיתוח תרופות ואפילו אבטחת והצפנת מידע.
כשנשאל בתחילת השנה על לוח הזמנים של התחום, ענה הואנג כי מחשבים קוונטיים שמישים צפויים רק בעוד עשורים. אמירה זו, שנאמרה בכנס CES,
הביאה לגל ירידות חדות במניות של חברות המחשוב הקוונטי, דווקא לאחר חודשים של עליות שערים מרשימות שנבעו מהתלהבות סביב הטכנולוגיה. לדוגמה, מניית Quantum Computing Quantum Computing 5.91% עלתה ביותר מ־1,800% בתקופה שקדמה לדבריו
של הואנג, Rigetti Rigetti Computing 10.89% זינקה ביותר מ־1,500%, וגם D-Wave D-Wave Quantum 7.21% ו-IonQ IonQ 4.45%
הציגו עליות חדות. בעקבות ההצהרה של הואנג, מניות הקוונטים מזנקות במסחר המוקדם בוול סטריט.
למרות הספקנות שהביע בעבר, אנבידיה עצמה אינה נשארת מאחור: החברה הכריזה לאחרונה על הקמת מרכז מחקר בתחום המחשוב הקוונטי. המרכז ישלב חומרה קוונטית
עם יכולות של מחשבי על מבוססי בינה מלאכותית - כמובן עם השבבים של אנבידיה - מתוך מטרה להתמודד עם האתגרים הגדולים בתחום ובראשם הפיכת מעבדים קוונטיים ניסיוניים לפתרונות מעשיים. הואנג אולי זהיר בדבריו, אך דבריו מעידים על אמון בטווח הארוך. עם תחרות גוברת, עניין
הולך וגובר מצד חברות וסטארטאפים אירופיים, והשקעות ענק של גופים כמו גוגל, נראה שהמחשוב הקוונטי הולך ומתייצב כמרכיב בלתי נפרד בעתיד המחשוב, וגם אנבידיה בפנים.
אל וליד בן טלאל (גרוק)מי הערבי העשיר בעולם ולמה הוא קונה מניות סנאפ?
הנסיך הסעודי שרוכש רוכש מניות סנאפ ב-133 מיליון דולר ומחזיק כעת ב-2.8% מהחברה; במה הוא עוד משקיע, איך התחיל את דרכו העסקית וכל מה שצריך לדעת על אל-ווליד בן טלאל
אל-וליד בן טלאל המשקיע הסעודי הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד חיזק את אחזקותיו בסנאפ, המפעילה את אפליקציית סנאפצ'ט. על פי דיווחי החברה, הנסיך רכש 15.2 מיליון מניות חדשות בהיקף של 133.5 מיליון דולר, והגדיל את חלקו ל-40.8 מיליון מניות, 2.8% מהון המניות. הרכישה מגיעה זמן קצר לאחר תוצאות רבעוניות חלשות, עם צמיחה מוגבלת בהכנסות פרסום.
מאז השקעתו הראשונה בסנאפ ב-2018, המניה איבדה 20% מערכה, ו-90% מהשיא של 2021, תוצאה של תחרות בשוק. בן טלאל, בן 70 עם הון של 16.5 מיליארד דולר, בוחר להגדיל אחזקה דווקא כעת, דרך חברת ההחזקות שלו Kingdom Holding. לסנאפ 400 מיליון משתמשים יומיים. החברה משקיעה במציאות רבודה ומשחקים, אך הכנסות הפרסום שמהוות 90% מההכנסות, מושפעות מהאטה כלכלית.
שוק המדיה החברתית תחרותי: טיקטוק מובילה עם 1.5 מיליארד משתמשים, ומשכה תקציבי פרסום מסנאפ, שלא רשמה רווח מאז 2017 והפסידה 1.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה. האתגר גדל בעקבות עסקת טראמפ עם ByteDance: טיקטוק תמכור פעילות אמריקאית לקבוצה מקומית עם פיקוח של אורקל, מה שמסיר חשש מאיסור. דחייה של 120 יום עד 2026 מאפשרת לטיקטוק להמשיך לפעול בשוק הפרסום החברתי, שבו לסנאפ 5%-7% נתח שוק.
אל-ווליד: אסטרטגיה ארוכת טווח
אלווליד ידוע בהשקעות ארוכות טווח: תיק Kingdom כולל X, xAI של מאסק, Citigroup, Apple ו-Four Seasons, עם 19 מיליארד דולר מנוהלים, 26% בנדל"ן וטכנולוגיה. ההשקעה בסנאפ מתאימה לאסטרטגיה: כניסה בזמן ירידות, מתוך הערכה שהמודל של סנאפ יבדל אותה מטיקטוק.
כל מה שצריך לדעת על הערבי העשיר בעולם - שאלות ותשובות
מי הוא אל-ווליד בן טלאל?
הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד נולד בשנת 1955 בג'דה שבערב הסעודית. הוא בן לשושלת המלוכה הסעודית ונכדו של המלך המייסד עבדולעזיז אבן סעוד. אביו, הנסיך טלאל, כיהן כשר האוצר ונודע כאישיות רפורמיסטית שנכנסה לא פעם לעימות עם הממסד. אימו, מונה אל-סולח, היא בתו של ריאד אל-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. השילוב בין הון שלטון סעודי לדם לבנוני בעל רקע פוליטי העניק לו זהות מורכבת וייחודית במזרח התיכון.
כיצד השפיע הרקע המשפחתי על דרכו?
מיקרוסופטמיקרוסופט חושפת טכנולוגיה שתחסוך מיליארדים ותשנה את עתיד הבינה המלאכותית
מיקרוסופט Microsoft Corp -1.01% חושפת טכנולוגיית קירור חדשנית שעשויה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות ביותר של תעשיית הבינה המלאכותית: הצריכה האנרגטית האדירה של מרכזי הנתונים. החברה מפתחת מערכת שמזרימה נוזלים ישירות דרך תעלות זעירות שחרוטות בתוך השבבים עצמם. זאת לעומת השיטה המקובלת היום, שבה מערכות קירור ענקיות מנסות לשלוט על הטמפרטורה מבחוץ. התוצאה היא בזבוז אנרגטי עצום ויעילות נמוכה, בדיוק מה שהתעשייה כבר לא יכולה להרשות לעצמה.
הטכנולוגיה הזאת, הנקראת מיקרופלואידיקה, כבר נבדקת במערכות אבטיפוס במעבדות של החברה ברדמונד, וושינגטון. הבדיקות נעשות על שבבי שרתים אמיתיים שמפעילים את יישומי Office בענן ועל כרטיסי גרפיקה מתקדמים שמעבדים משימות בינה מלאכותית כבדות. המטרה היא להוכיח שהטכנולוגיה עובדת לא רק במעבדה אלא גם בתנאי עבודה אמיתיים, עם עומסי חישוב אינטנסיביים שמייצרים חום משמעותי. הניסויים כוללים בדיקות סיבולת ארוכות טווח ומדידות דיוק של צריכת האנרגיה לעומת מערכות הקירור הקונבנציונליות.
קירור ישירות בשבב עצמו
החידוש המרכזי כאמור הוא שהנוזל הקר מגיע ישירות לשבב עצמו, דרך רשת של תעלות זעירות שחקוקות בטכנולוגיית חריטה מתקדמת. זה מאפשר להשתמש בנוזל בטמפרטורה גבוהה יחסית של עד 70 מעלות צלזיוס ועדיין לקבל קירור יעיל במיוחד.
למי שלא מבין למה זה משנה: ככל שהפער בטמפרטורה בין הנוזל הקר לשבב הרותח קטן יותר, כך מערכת הקירור צורכת פחות אנרגיה על משאבות, מאווררים וקומפרסורים. המערכת הקונבנציונלית דורשת נוזל בטמפרטורה של 20-30 מעלות כדי להיות יעילה, מה שיוצר פער עצום ודורש השקעת אנרגיה אדירה לשמירה על הטמפרטורה הנמוכה.
- מיקרוסופט ו-OpenAI כבר לא? ה-AI של אנתרופיק יוטמע באופיס
- נביוס מזנקת 45% בעקבות הסכם עם מיקרוסופט בהיקף 17.4 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסאם אליסא, שאחראי בחברה על טכנולוגיות מערכות ומוביל את הפרויקט הזה, הציג את הטכנולוגיה השבוע במטה החברה בוושינגטון בפני מהנדסים ועיתונאים. לפי הבדיקות המקיפות שלהם, שנמשכות כבר חודשים, השיטה החדשה מציגה שיפורים משמעותיים על פני הגישות המסורתיות בכל הפרמטרים הקריטיים. הם אפילו הדגימו את זה מתחת למיקרוסקופ כדי להראות איך הנוזל זורם דרך התעלות הזעירות בלי לפגוע ברכיבים הרגישים של השבב. המדידות מראות חיסכון של עד 30% בצריכת האנרגיה לקירור, שזה משמעותי במיוחד כשמדברים על מרכזי נתונים שצורכים מגה וואטים.
