הריבית באירופה ירדה ל-2.15% - בהתאם לצפי

הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הודיע על הפחתה של 0.25% בריבית על הפקדונות, ל-2%, והפחתת שיעור הריבית ל-2.15%. מדובר במהלך צפוי מראש, שהשווקים תימחרו כמעט בוודאות מוחלטת, אך הוא עדיין מסמן תפנית חשובה במדיניות המוניטרית, לאחר תקופה של הידוק ממושך. ההחלטה נומקה על ידי הבנק בהאטה ברורה באינפלציה, שירדה במאי מתחת ליעד של 2% והסתכמה ב-1.9%, לצד המשך העברת ההשפעות של מדיניות הריבית לכלכלה הריאלית.

למרות הירידה באינפלציה, גוש האירו ממשיך להציג נתוני צמיחה חלשים, עם תמ"ג שצמח ב-0.3% בלבד ברבעון הראשון של 2025. ברקע, הממשל האמריקאי בראשות טראמפ מאיים בהטלת מכסים נוספים, בעיקר על ענפי הרכב והפלדה, מה שעלול לפגוע קשות בתעשייה האירופית. נכון לעכשיו, האיחוד האירופי בחר שלא להגיב בצעדי נגד, אך הבהיר כי הוא ערוך לכך. התוכנית להגדלת ההוצאה הביטחונית באירופה מוסיפה עוד נדבך של חוסר ודאות, כשטרם ברור אם תתמרץ את הכלכלה או תכביד עליה.

ב-ECB הדגישו כי ההחלטה מתבססת על הערכה עדכנית של תחזית האינפלציה והאיתותים הכלכליים. עם זאת, הבנק לא התחייב להמשך הפחתות, ונותר זהיר לגבי המשך הדרך. השווקים מצדם מבינים את המסר: סביבת הריביות משתנה, אבל עדיין לא חזרנו לעידן של כסף זול ללא גבולות.

כאמור, האינפלציה בגוש האירו ירדה בחודש מאי לרמה של 1.9%, מתחת ליעד הרשמי של 2% של הבנק המרכזי האירופי (ECB), ולראשונה מזה תקופה, גם מתחת לתחזיות הכלכלנים. ההאטה בעניקה רוח גבית לציפיות להפחתת הריבית. הירידה באינפלציה נבעה בעיקר מצניחה במחירי האנרגיה ומהאטה ניכרת במחירי השירותים, שירדו מקצב של 4% באפריל ל-3.2% במאי. גם מדד הליבה שמנטרל את השפעת מחירי המזון והדלק הציג התמתנות, ועמד על 2.3%, לעומת 2.7% בחודש הקודם. בכך נוצרה סביבה מקרו-כלכלית נוחה יחסית להמשך הורדות ריבית, אחרי שבע הפחתות מאז יוני אשתקד.

• לקראת הריבית באירופה - המדדים עולים ב-0.3%
• התעוררה מהר מדי: תעשיית הביטחון האירופית במרדף אחרי עובדים

התחזקות האירו, התייצבות בשוק העבודה, ירידת מחירי האנרגיה והאטה בצמיחה הכלכלית מגבירים את הביטחון של מקבלי ההחלטות בכך שאינפלציית הליבה תמשיך להתכנס מטה. לפי תחזיות של חלק מהאנליסטים, ייתכן שהאינפלציה תישאר מתחת ל-2% למשך רוב שנת 2025, ואף לא תתאושש לרמה הרצויה של ה-ECB לפני 2026. עם זאת, לא הכול רגוע באופק. במקביל לנתונים המרגיעים, גוברים החששות מהשפעות ארוכות טווח של מגמות עולמיות כמו מלחמות סחר, עליית מכסים, דעיכת הגלובליזציה והתאמות בשרשראות האספקה של תאגידים, מגמות שידחפו את האינפלציה כלפי מעלה. לכך יש להוסיף גם את הירידה המתמשכת בכוח העבודה, הגברת ההשקעות בתחומי ביטחון ואקלים, ומתח גיאו-פוליטי שטרם שכך.