שי גינפינג נשיא סין
צילום: פייסבוק

האם סין ואירופה ינצלו את ההזדמנות שמלחמת הסחר יצרה?

למרות המתיחות מול ממשל טראמפ והפיתוי לגבש חזית משותפת, אנליסטים מעריכים שהפערים העמוקים בין האיחוד האירופי לבייג’ין ימשיכו למנוע ברית אמיתית

אביחי טדסה | (2)

בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעמיק את מלחמת הסחר מול סין ומטיל מכסים חסרי תקדים, עולות הערכות כי האיחוד האירופי וסין עשויים לנצל את ההזדמנות כדי להתקרב זה לזה. אך למרות סימנים לנכונות הדדית להגביר דיאלוג, מומחים מעריכים כי פערים עמוקים בתחומי הכלכלה, זכויות האדם והמדיניות התעשייתית מונעים גיבוש שותפות אמיתית, והם לא צפויים להיעלם גם אם המתיחות בין ארה"ב לשותפותיה תימשך.


לאחרונה נרשמו מספר מהלכים דיפלומטיים שנתפסו כניסיון לרכך את הטון בין אירופה לסין. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, קיימה שיחה עם ראש ממשלת סין לי צ'יאנג, ובה הדגישה את חשיבות מניעת עיוותים בסחר הבינלאומי כתוצאה ממכסים. גם ביקורו של שר החוץ הסיני באירופה והמפגש בין נשיא סין שי ג'ינפינג לראש ממשלת ספרד חיזקו את התחושה שישנה פתיחות מחודשת. 

עם זאת, מתחת לפני השטח, עומדים בעינם מתחים ישנים: האיחוד האירופי ממשיך להאשים את סין בסבסוד תעשיות כמו רכבים חשמליים, סוללות ופלדה, צעדים שלטענת האיחוד, פוגעים בתחרות ההוגנת. בתגובה, בייג’ין פתחה בחקירות נגד מוצרי חקלאות ואלכוהול אירופיים, מה שנתפס כמהלך נקמני לכל דבר.


לדברי מקס ברגמן ממרכז CSIS בוושינגטון, "פוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי בין האיחוד לסין מוגבל מאוד, שני הצדדים הם כלכלות מונחות ייצוא ומתחרים ישירים, בעיקר בתחומי הרכב והטכנולוגיה הירוקה". לדבריו, אלא אם סין תבצע ויתורים מהותיים, קשה לראות את האיחוד מאמץ קו של מעורבות עמוקה יותר.



אנליסטים מדגישים כי האתגרים בין אירופה לסין אינם תלויים רק במצב מול ארה"ב. קארסטן ניקאל מחברת הייעוץ טנאו מצביע על פערים מהותיים בנוגע לעודפי ייצור בסין, סוגיות זכויות אדם, והעמדה הסינית כלפי רוסיה ומלחמת אוקראינה. גם איאן ברמר, נשיא קבוצת יוראסיה, ציין כי החשדנות האירופית כלפי סין עמוקה, במיוחד בתחומים כמו זכויות קניין רוחני, ריגול טכנולוגי ומדיניות ממשלתית תוקפנית,וזו לא תיעלם רק כי ארה"ב הפכה ליריבה כלכלית.


למרות זאת, סין צפויה לנסות לנצל את המתיחות בין ארה"ב לאירופה כדי לפורר את שיתוף הפעולה הטרנס-אטלנטי ולקרב אליה את האיחוד. עם זאת, לפי הערכות אנליסטים, באירופה יעדיפו להמשיך בדיאלוג זהיר עם בייג’ין, תוך שימוש ברטוריקה מתונה, אך מבלי להתרחק מוושינגטון או ליצור ברית ממשית עם סין. למעשה, לפי דוח של יוראסיה גרופ, מהלכיו של טראמפ עלולים דווקא לדחוף את האיחוד להקשיח את מדיניות הסחר מול סין, כדי למנוע גל של ייבוא זול שיפגע בתעשייה המקומית.


המורכבות שבה נוקטת אירופה אינה מקרית, היא נובעת מהכרה גוברת בכך שסין היא גם שותפה כלכלית חשובה וגם יריבה מערכתית. מצד אחד, סין מציעה שווקים עצומים ויכולות ייצור קריטיות בתחומים שבהם אירופה שואפת להוביל, כמו אנרגיה ירוקה וטכנולוגיה מתקדמת. מצד שני, החשש באירופה גובר לנוכח ההתקרבות בין סין לרוסיה, בעיקר דרך שיתופי פעולה כלכליים וייצוא רכיבים טכנולוגיים שיכולים לשמש את מוסקבה, גם אם לא מדובר בתמיכה צבאית ישירה. מול מציאות זו, האיחוד מפתח מדיניות שמבוססת על ניהול סיכונים, הגברת הפיקוח וההגנות הכלכליות מצד אחד, אך שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים מצד שני,  במטרה לשמר גמישות אסטרטגית בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטית.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מישל 11/04/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק אירופה תכסה את הצרכן אמריקאי הרי מדובר באוכלוסיה של 380M תושבים בארהב . אפילו המוסלמים של אירופה לא יצליחו ללדת כל כך הרבה ילדים
  • 1.
    אנונימי 11/04/2025 16:58
    הגב לתגובה זו
    האמת כשארצות הברית קנתה בזמנו את הרעיון להעביר את הייצור שלה לסין כי שם שכר העבודה זול ועקב הרווחים סין תקנה אגרות חוב של ארצות הברית אז הבנתי שזה יוביל לקטסטרופה של היום כי סין תשתלט על העולם המערבי ומה שעושה טראמפ זה להציל מהבוץ ששקעו בו עמוק מאד ושכל אחד ינחש לו את ההמשך
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AIטראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע

אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?

מנדי הניג |

גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן. 

מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.

אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.

הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של 2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.

הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?

על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק 10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.