המספרים שרים הלל ל"בועה" החדשה - הנדל"ן

עכשיו הגיעה השעה לשאול: האם נראה שוב התנהגות מקבילה של ענף ב"חיים האמיתיים" במשק, לתנועת המניות של החברות שלו בבורסה? מי הביא את השינוי ולמה באמת צומח פה שוק הנפקות האג"ח בשנה ורבע האחרונות? סיפורים מהשבוע...
שי פאוזנר |

בועת בטון. עכשיו, כשכבר אפשר לומר כמעט בוודאות שאישור התקציב נמצא בכיסו של ראש הממשלה, הגיעה השעה להסתכל קדימה. כבר שנים אני עוקב אחרי התנהגות שוק המניות שלנו, ובכל פעם מופתע מחדש מיכולתו של השוק לחזות כמעט אחד על אחד - מגמות ענפיות במשק. בכל פעם שמסתמן גידול תקופתי ברור של ענף בבורסה, אפשר להיות בטוחים כי נראה בענף הזה צמיחה נאה.

שתי השאלות בעניין הזה הן תמיד: אחת - האם ההימור של המשקיעים יצליח ואותו ענף יצדיק את העליות במחירי המניות שלו לאורך זמן? ושנייה - האם נראה צמיחה ב'חיים האמיתיים' בשעור דומה כמו זה שנרשם במניות אותו ענף, או שמה מחירי המניות באותו תחום הם כבר "בועה" שהתנפחה הרבה מעבר למידות הענף עצמו?

שני המקרים הבולטים של 10 החודשים האחרונים הם של מניות הבנקים ומניות הנדל"ן. הראשון - כבר הוכח כנכון. מניות הבנקים הגדולים שרשמו עליות ממושכות של כמעט 10 חודשים עשו זאת בצפייה לגידול מהותי בפעילות הענף. השבוע התחלנו להבין עד כמה צדק השוק, עם פרסום הדוחות הראשונים של הבנקים הגדולים.

עכשיו נשאלת השאלה - האם כך יקרה גם בשוק הנדל"ן?

הנה המספרים - 13.4% - זהו שעור הצמיחה של מדד הנדל"ן 15מתחילת השנה. 4.7% הוא שעור עלייתו של מדד ת"א 25 בתקופה הזו. חצי מיליארד שקל - זהו סכום ששתי חברות בניה למגורים (דורי הנדסה ואזורים) גייסו החודש בבורסה. 70 מיליון שקל - הוא סכום הגיוס המתוכנן שפרסמה אתמול חברת הבניה הוותיקה, צרפתי אותו היא תבצע בבורסה בחודש הבא.

אם מסתכלים על הנתונים הללו ולצידם, על האופן בו מנהלת המדינה כיום, עם צמצום מתמיד באיום הבטחוני, שיפור נאה במצב המשק ומצב הכיס של רובנו, הרי שיש סיבות רבות לכך שנצפה פה לעליה נאה בביקושים בשוק הנדל"ן בשנה-שנתיים הקרובות. כלכלנים ואנליסטים אמרו לנו כבר בסוף 2004, כי המצב היה רע כל כך בנדל"ן לאורך זמן רב כל כך, עד כי אין פשוט תסריט חלופי לצמיחה שלו לפחות עד לסוף 2005.

ועכשיו קחו עוד נתון מעניין. בנק ישראל פרסם השבוע (ג') דוח בו, בין השאר, הוא קורא לממשלה לבצע רפורמה בשוק המשכנתאות. מדובר בצורך להפחית להקל על הזקוקים למימון גם בצד הבונים וגם בצד הקונים נדל"ן למגורים ולתעשיה. בנק ישראל, ואני אומר זאת מניסיון - איננו מסמן מטרות שהוא לא יכול להצליח בהן. תקראו לזה סולידיות, תקראו לזה זהירות, תקראו לסטנלי פישר שיתחיל להעיז - אבל כך או כך מדובר כנראה בעוד "בול פגיעה" של הבנק המרכזי שלנו. כלומר, שוק הנדל"ן עומד לפני פריחה.

אם קשוחים לא מתעסקים. אם כתבתי בקטע הקודם על גיוסים של חברות נדל"ן, אז זו הזדמנות לומר מילה על עניין הגיוסים בבורסה בכלל. הנה השורה התחתונה: בפברואר-מארס נרשם גיוסו חברות בבורסה של רחוב אחד העם סכום נאה מאוד של 2.6 מיליארד שקל. 76% מהסכום הזה באגרות חוב.

זאת, לאחר שב-2004 על פי נתוני בנק ישראל, גיוסו חברות ציבוריות ישראליות 50 מיליארד שקלים בבורסות בישראל ובחו"ל על ידי חברות ציבוריות. כלומר פי 2.7 מהיקף הגיוסים בבורסה ב-2003. לא פחות בולט הוא הנתון המצביע על זינוק של 100% בהיקף הגיוסים באג"ח של חברות ציבוריות מישראל כאן ומעבר לים לסכום של 23 מיליארד שקל.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשינוי בא לאחר הקשחת התנאים בתחום מתן האשראי שביצעו הבנקים בישראל על פי הוראות שקיבלו אשתקד מבנק ישראל. המשמעות היא אחת - ההחלטה של החברות לפנות למקורות מימון חוץ בנקאיים היתה תוצאה של הקשחת התנאים. בנק ישראל קידם למעשה אשתקד את הפעילות הבורסאית של חברות מישראל. אך האם הוא עזר לבורסה שלנו?

הנפקות האג"ח בחול למשל צמחו להיקף שווה לזה של ההנפקות בתחום זה בבורסה של ת"א - ל-6.6 מיליארד שקל. והשבוע, לאחר שנמשכה העלאת הריבית במשק האמריקני בפעם ה-7 ראוי לשאול - האם יש לצפות מחברות ישראליות כי ימשיכו לחפש בו את המימון לפעילותן בבורסה המקומית?

ותחשבו על זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.