החורף הקר יביא לפיצוי של חקלאים ב-50 מיליון שקל
מי שנוסע בימים האחרונים לאורך רמת הגולן וכביש עוטף כנרת יכול להבחין בקלות במצב הרעוע של יבולים שונים - כמו אלה של הבננות. בעקבות זעקתם של חקלאים על אבדן הכנסה הצפוי כתוצאה מתקופות הקרה של השבועות האחרונים - החליטה הכנסת, כי הקרן לנזקי טבע תשלם לחלקאים סכום יוצא דופן מאוד - לעומת שנים קודמות, שיגיע לכ-50 מיליון שקל.
הקרן הוקמה בשנות ה-60 כהחליטה ממשלת ישראל לטפל בנושא שהיה אז אחד מבסיסי הפגיעה בכלכלה המקומית. מדובר למעשה על חברת ביטוח בבעלות ממשלתית שמטרתה לפצות את החקלאים במקרים של נזקים טבעיים כמו: בצורת, קרה, רוחות חזקות, מחלות צמחים, מגיפות בעלי חיים וכדומה. מאז, הפיצוי ניתן לחקלאים המצטרפים לקרן, משלמים פרמיה מסויימת ומוכיחים כי עשו את כל שניתן בכדי למנוע את הנזקים.
הקרן תומכת למשל בחקלאים שלהם גידולי חיטה בשנות בצורת. ואם נחזור רגע לנסיעה בכביש עוטף כנרת ולנזקים בענף הבננות הבולטים בו בימים האחרונים - הרי שהקרן אינה מבטחת למשל חקלאים שנוטעים מטעי בננות בשל היותו צמח טרופי, באזורים בהם קיים סיכון גבוה לתופעת הקרה (טמפרטורות נמוכות מ-0°c). את האזורים המסוכנים קובע כיום השרות המטאורולוגי בבית דגן.

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני
השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול,
דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא
באמת יודע על מה.
סוף סוף מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר
של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש, פשוט ושקוף, שבו הלקוח מבין בדיוק כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת יותר. המהלך
הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם, אבל גם במקביל ינסה לבנות את האמון אצל ציבור המשקיעים.
כדי לטפל בנושא, הוקם צוות עבודה משותף הכולל את משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות ניירות ערך. הרכב הצוות נועד לאפשר הסתכלות
רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח
עם רשות התחרות.
דוח הביניים שפורסם כעת מרכז את המסקנות הראשוניות ומציג מתווה מוצע למודל עמלות חדש. הדגש הוא על קביעת מנגנון פשוט וברור של גביית עמלות, חיזוק הקשר בין השירות לבין התשלום עליו, והעברת חלק ניכר מהעמלות למסלול ישיר שבו
הלקוח משלם לגוף שמספק את השירות במקום מודלים עקיפים שמבוססים על עמלות מהיצרן. בנוסף, הדוח מתייחס לצורך בהגנה על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים, יצירת אחידות בין מוצרים פיננסיים דומים, ושמירה על הקרנות הכספיות כמוצר חלופי לפיקדונות קצרי טווח.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי מסר: "דוח הביניים מהווה שלב נוסף וחשוב בעבודת הצוות והוא כולל המלצות למודל עמלות חדש פשוט ושקוף, שישפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בפעילותם בשוק ההון ויתרום לתחרות בין השחקנים השונים בשוק. במסגרת עבודת הצוות נבחנו לעומק היתרונות והחסרונות של המודל המוצע במטרה לגבש פתרון מאוזן לטובת הלקוחות. פרויקט זה הוא בהלימה ישירה ליעדים ששם לעצמו הפיקוח על הבנקים של קידום הוגנות כלפי הלקוח וחיזוק התחרות".