התרופה לטרשת נפוצה של סרונו: הצומחת ביותר ב-04'
חברת הביוטכנולוגיה התרופתית השלישית בגודלה בעולם, סרונו ויצרנית תרופת ה"רביף" לטיפול בטרשת נפוצה, המתחרה בקופקסון של טבע, מדווחת היום על תוצאות השנה החולפת.
נשיא קונצרן סרונו, ארנסטו ברטרלי התייחס לתוצאות ואמר, כי "הייתה לנו צמיחה מצויינת בשנת 2004, ובמהלכה בוצעו השקעות משמעותיות לעתיד החברה. יש לנו בצנרת מספר תרופות הנמצאות בשלבים מתקדמים ביותר של ניסויים קליניים, שיניעו את הצמיחה העתידית של סרונו. אנו נמשיך בהשקעות במחקר ופיתוח פנימי וכן בשיתופי פעולה חיצוניים כדי לתמוך בצמיחה שלנו לטווח הארוך".
סך כל הכנסות החברה בכל שנת 2004 צמחו ב-21.8% ל-2.458 מיליארד דולר, לעומת 2.018.6 מיליארד דולר ב-2003. הכנסות החברה ברבעון הרביעי צמחו ב-20.3% ל-679.7 מיליון דולר לעומת 565.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות החברה בכל העולם ממכירת מוצרים צמחו בשנת 2004 ב-17.2% ל-2.177.9 מיליארד דולר לעומת 1.858 מיליארד דולר ב-2003, כאשר הכנסות סרונו ברבעון הרביעי צמחו ב-16.4% ל-604.5 מיליון דולר לעומת 519.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות החברה מרישיונות ותמלוגים בשנת 2004 צמחו ב-74.4% ל-280.1 מיליון דולר ומהווים %11.4 מסך כל הכנסות החברה. הכנסות החברה מרישיונות ותמלוגים ברבעון הרביעי צמחו ב-64.4% ל-75.3 מיליון דולר.
זאת ועוד. הרווח הגולמי ממכירת מוצרים צמח ב-2004 ל-86.0% לעומת 85% בשנת 2003. הגידול נובע מסל מוצרים מבטיח והמשך השיפור בטכנולוגיות תהליכי הייצור. ברבעון הרביעי הרווח הגולמי ממכירת מוצרים צמח ל-87.9% לעומת 84.5% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח למניה צמח ב-31.3% ל-32.35 דולר למניה הנסחרת בשוויץ, לעומת 24.63 דולר למניה בשנת 2003 ו-81 סנט סנט למניה הנסחרת בניו-יורק, לעומת 62 סנט למניה ב-2003.
הרווח הנקי צמח ב-26.7% ל-494.2 מיליון דולר, לעומת 390 מיליון דולר ב-2003. הרווח הנקי ברבעון הרביעי פחת ב-19.6% ל-89.7 מיליון דולר לעומת 111.6 מיליון דולר ברבעון המקביל, לדברי החברה, כתוצאה מהוצאות מו"פ מאוד משמעותיות ברבעון זה, בגובה של 221.3 מיליון דולר (32.6% מסך הכנסות הרבעון), הנובעים מחתימה על שלושה הסכמים לשיתופי פעולה חיצוניים ומקידום פיתוח תרופות הנמצאות בשלבי ניסויים קליניים מתקדמים.
בסרונו מספרים, כי מכירות החברה בתחום מוצרי הנוירולוגיה צמחו ב-32.1% ל-1,123 מיליארד דולר. לדבריהם, תרופת הרביף לטיפול בטרשת נפוצה זכתה להצלחה עצומה והפכה לבלוקבאסטר ב-2004, תוך זינוק של 33.1% ל-1,090.6 מיליארד דולר, לעומת 819.4 מיליון דולר ב-2003. מכירות הרביף ברבעון הרביעי בכל העולם זינקו ב-32.9% ל-310 מיליון דולר לעומת 233.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בהסתמך על הביצועים החזקים של הרביף ב-2004 סרונו סבורה שהיא נמצאת במסלול להשגת מטרתה: הובלת שוק הטרשת הנפוצה ב-2006.
בשנת 2004 הייתה הרביף התרופה לטרשת נפוצה, הצומחת ביותר בארה"ב. מכירות הרביף בשנה זו זינקו ב-56.8% ל-295.6 מיליון דולר לעומת 188.5 מיליון דולר בשנת 2003. ברבעון הרביעי צמחו מכירות הרביף בארה"ב ב-54.5% ל-86.0 מיליון דולר, לעומת 55.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בסרונו אומרים, כי הרביף ממשיכה להוביל את השוק מחוץ לארה"ב, תוך גידול של 26% ל-795 מיליון דולר, לעומת 630.8 מיליון דולר בשנת 2003. מכירות הרביף ברבעון הרביעי מחוץ לארה"ב צמחו ב-26.2% ל-224 מיליון דולר, לעומת 177.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בתחילת ינואר 2005 דיווחה סרונו, כי סיימה את גיוס החולים למחקר הקליני "ראש בראש" של הרביף מול הקופקסון של טבע בחולי טרשת נפוצה התקפית-נסיגתית. המחקר יספק יתרונות השוואתיים, תוך התבססות על עדויות, שיאפשרו לרופאים לקבל החלטה רציונאלית לגבי הטיפול בחולי טרשת נפוצה. סרונו צופה, כי המחקר הקליני יתמוך בכך שהטיפול באמצעות הרביף מהווה את הטיפול היסודי ביותר בטרשת נפוצה.
סרונו ואייבקס דיווחו באחרונה, כי הן מתקדמות לפיתרון אוראלי לטרשת נפוצה ועומדות להתחיל בניסוי שלב 3 עם תרופת Mylinax (גרסה אוראלית של תרופת הקלדריבין), השלב המתקדם ביותר בפיתוח תרופה לקראת שיווקה לשוק.
השקעות סרונו במחקר ופיתוח צמחו ב-2004 ל-594.8 מיליון דולר, המהווים 24.2% מסך כל הכנסות החברה, כאשר ב-2003 השקיעה החברה במו"פ 467.8 מיליון דולר, שהיוו 23.2% מסך כל הכנסות החברה. בלטו במיוחד השקעות החברה במו"פ ברבעון הרביעי שעלו ל-221.3 מיליון דולר והיוו 32.6% מסך הכנסות רבעון זה, כאשר ברבעון המקביל אשתקד עמדו ההשקעות במו"פ על 124.2 והיוו 22% מסך ההכנסות ברבעון זה.
סרונו עורכת בימים אלו שישה ניסויים קליניים, ביניהם גם מחקר "ראש בראש" של הרביף מול הקופקסון ובהם משתתפים 6,500 חולים בכל רחבי העולם. באחרונה דווח, כי סרונו תפעיל בישראל מרכז מו"פ ביוטכנולוגי, שיבצע פעילויות מחקר ופיתוח בתחום ההנדסה הגנטית. המרכז יתמחה בעתיד בתחום מו"פ ייחודי.
מרכז המו"פ יעסיק צוות של כ-25 מדענים ואנשי צוות. פעילות המרכז תתבצע באמצעות אינטרפרם מעבדות, אשר בנוסף לפעילות המו"פ תתמקד גם בפעילות פיתוח עסקי עבור הקונצרן, לצורך איתור הזדמנויות השקעה. ד"ר עזרא עוזיאל, מנכ"ל אינטרפרם, ימשיך להוביל את החברה בפעילויותיה החדשות.

מס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.
בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה.
הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.
התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.
- משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
- 23 אלף דירות מוזלות עדיין לא יצאו לדרך - המחלוקת חוזרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם
מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.