ברוש: ב-2005 צפוייה האטה בקצב צמיחת התעשייה

והאטה דומה בקצב התרחבות הייצוא התעשייתי. לדבריו, התעשייה תצמח השנה ב-5% לעומת צמיחה של 6%-6.5% בשנת 2004, והיצוא התעשייתי ללא יהלומים יגדל השנה ב-9.5%
דרור איטח |

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, סבור כי על פי תחזית ראשונית על התעשייה לשנת 2005, שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים, בשנת 2005 צפוייה האטה מסויימת בקצב צמיחת התעשייה ובקצב התרחבות הייצוא התעשייתי. לדבריו, התעשייה תצמח השנה ב-5% לעומת צמיחה של 6%-6.5% בשנת 2004, היצוא התעשייתי ללא יהלומים יגדל השנה ב-9.5% ויסתכם ב-26.5 מיליארד דולרים, זאת לעומת גידול של כ-17% בשנת 2004.

ברוש מסביר, כי ההאטה בצמיחת התעשייה ובהתרחבות היצוא נובעת מההאטה הצפוייה בהתרחבות היקפי הסחר העולמי בשנת 2005 (שתרד ל-6.9% השנה לעומת 10.2% אשתקד), מהחלשות הדולר, מהקיצוץ המתמשך בתקציבי המו"פ ועלות שכר העבודה בישראל (הגבוה יחסית בהשוואה לעולם) וכן ממחירי הנפט הגבוהים יחסית.

ברוש מציין, כי למרות זאת, צמיחת התעשייה ב-2005 תמשיך להיות מובלת על-ידי היצוא התעשייתי ותהנה גם מהתאוששות מסוימת בביקושים המקומיים. זאת הודות למספר גורמים בהם, עליית השכר בשנת 2004 והצפי לעלייה נוספת בשנת 2005, קליטת עובדים ישראליים לשוק העבודה בשנת 2004 והצפי להמשך מגמה זו גם ב-2005, המשך הפחתות המיסים השנה והצפי לרגיעה היחסית במצב הביטחוני.

ברוש מעריך, כי גם ב-2005, בדומה ל-2004, תוביל תעשיית ההייטק (ענפי הטכנולוגיה העילית) את צמיחת התעשייה בכלל והיצוא התעשייתי בפרט, אף כי צפוי גידול מסויים בתרומתן של יתר קבוצות הענפים לצמיחה.

יצויין, כי בשנת 2004 ענפי ההייטק תרמו לכ-80% מהגידול בתפוקת התעשייה וקרוב ל-60% מצמיחת היצוא התעשייתי.

ברוש מעריך, כי השנה יקלטו כ-10,000 עובדים בתעשייה, (גידול של כ-3% במספר המועסקים) זאת לאחר קליטה של כ-3,500

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.