אולמרט יחתום בסיאול על הארכת המו"פ עם קוריאה
שר התמ"ת אהוד אולמרט יצא היום ל-4 ימים לביקור רשמי בקוריאה ובהונג קונג. אל השר אולמרט מתלווה משלחת עיסקית המונה 29 חברות בתחומי: התקשורת והלמידה מרחוק. ביניהן ניתן לציין את החברות הבאות: אודיוקודס, רד-דטה ורדקום,eci telecom, וחברות פורום התעשיות לטכנולוגיה חינוכית כמו: דגם, רובו-גרופ ואדיוסופט. כן מצטרפים למשלחת מספר אנשי עסקים להם פעילות ענפה בקוריאה.
השר אולמרט מציין כי ההחלטה להתמקד בשני התחומים הללו נובעת מהעובדה כי ממשלת קוריאה החליטה לקדם באופן מהיר שני פרויקטים גדולים במיוחד בתחומים אלה. "אנו מאמינים כי חברות ישראליות יכולות להשתלב בהם ויש לנסות ולמנף ביקור זה ליצירת המגעים והקשרים המתאימים". אמר השר אולמרט.
משרד התמ"ת הגדיר את קוריאה כמדינת יעד ליצוא והחליט להקצות תקציב לפעילויות בקוריאה. מטרת התכנית הינה הגדלה משמעותית של היצוא ושיתופי פעולה עסקיים של חברות ישראליות בקוריאה בתחומים שהוגדרו בעלי פוטנציאל על ידי בניית תשתיות וכלי סיוע לחברות הישראליות.
השר אולמרט יחתום בסיאול על הארכת הסכם המו"פ בין המדינות והגדלת קרן המו"פ ל-3 מיליון דולר. (כל מדינה תשקיע 1.5 מיליון דולר בשנה).
סמנכ"ל לסחר חוץ בתמ"ת, רונית קן, מציינת כי ממשלת קוריאה מעוניינת להיות המובילה בעולם מבחינת תשתיות התקשורת וכפועל יוצא מכך מקדמת את התעשייה המקומית על ידי השקעות ותמריצים. שיתוף פעולה עם חברות קוריאניות בתוכנית זו תאפשר לחברות ישראליות בעלות טכנולוגיות מתאימות, לממש את הפיתוחים במערכות מתקדמות המוקמות בקוריאה. מוסיפה קן.
עוד אומר השר אולמרט כי ממשלת קוריאה מעוננינת מאוד לקדם את תחום החינוך בתחום הלמידה מרחוק (E-Learning), כולל תכנים וטכנולוגיה ומשקיעה בו כספים רבים. לחינוך בארץ יש מוניטין מצוין בקוריאה וניתן לנצלו לפתיחת התחום עבור החברות הישראליות בתוכניות הממשלתיות של מדינה זו.
השר אולמרט ועמיתו הקוריאני יפתחו סמינר של הארגון המוביל של התעשיות בקוריאה ויעמדו בראש ועדה מעורבת בין ישראל לקוריאה. במהלך הביקור יבקר השר אולמרט במספר חברות המובילות בתחום ביניהן LG;KT;SKT , Samsung ואחרות.
במהלך הביקור אמור השר אולמרט להיפגש עם עם שר הסחר ושר התעשייה והאנרגיה הקוריאני, שר התקשורת, שר האיחוד, שר איכות הסביבה, סגן שר החינוך, ראש עירית סיאול.
כן יבקר השר אולמרט בהונג קונג. במסגרת הביקור ייחתם הסכם להקמת וועדת הי-טק ישראל-הונג קונג-סין למטרות שיתופי פעולה בביצוע פרויקטים בסין ע"י חברות ישראליות במימון הונג קונגי. השר אולמרט ייפגש עם אנשי עסקים בכירים, שר הסחר ההונג קונגי, נציגי חברות ישראליות בהונג קונג וחברי הקהילה היהודית במקום.
היקף הסחר בין קוריאה לישראל בשנת 2004 הסתכם בכ- 1.1 מיליארד דולר ללא יהלומים. היצוא הישראלי ללא יהלומים לקוריאה גדל בשנת 2004 לכ- 33%, ועמד על כ- 380 מיליון דולר בשנת 2004 לעומת 287 מיליון דולר בשנת 2003. גידול נרשם בכל הענפים ובמיוחד ביצוא מכשירים וכלים אופטיים, רפואיים, מכשירים למדידה ובדיקה, מכונות ומכשירים, וכן מוצרים כימיים.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
