2004: הגרעון המסחרי התרחב ב-16.9% ל-6.8 מיליארד ד'
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את המאזן המסחרי של ישראל בשנה החולפת - 2004. בשנה זו, הסתכם יבוא הסחורות ב-40.5 מיליארד דולר, לעומת יצוא של 33.7 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הסתכם אפוא ב-6.8 מיליארד דולר.
מנתוני הלשכה עולה, כי יצוא הסחורות בשנת 2004 עלה ב-20.8% לעומת שנת 2003. יצוא הסחורות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים, עלה בשנת 2004 ב-21.9% (4.4 מיליארד דולר) לעומת שנת 2003. יבוא הסחורות בשנת 2004 עלה ב-20.1%. יבוא הסחורות, ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה, עלה בשנת 2004 ב-20.5% לעומת השנה הקודמת.
מהנתונים עולה עוד, כי בשנת 2004 הסתכם היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) ב-23.5 מיליארד דולר, עלייה של 21.9%. היצוא החקלאי עלה ב-27.1% והסתכם ב-900 מיליון דולר. יצוא היהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם ב-9.3 מיליארד דולר.
פירוט נתוני היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית מצביע על עלייה, לעומת שנת 2003, בכל הקבוצות: בתעשיות טכנולוגיה עילית (21.7%), בתעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (21.9%), בתעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (25.4%) ובתעשיות טכנולוגיה מסורתית (12.3%).
פירוט נתוני יבוא הסחורות לפי יעוד מצביע על עלייה ברוב הקבוצות: עלייה של 23.6% ביבוא חומרי גלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה), עלייה של 18.6% ביבוא מוצרי צריכה ועלייה של 14.6% ביבוא מכונות, ציוד כלי תחבורה להשקעות.
התפתחות סחר הסחורות בשנת 2004 לעומת שנת 2003 הושפעה בעיקר מעליות בכמויות שנמשכו במהלך שנת 2004, וכן משינויים בערך הדולר לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בשנת 2004 נחלש הדולר של ארצות הברית ביחס לאירו ב-10.8%, בהמשך להחלשות של 16.3% בשנת 2003. ביחס ללירה שטרלינג נחלש הדולר ב- 10.8%, ביחס לפרנק השוויצרי ב-7.7% וביחס לין היפני ב-6.7%.
נתוני המגמה שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר ניכוי השפעות עונתיות וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה רצופה ביצוא הסחורות מחודש מאי 2002. בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004 נרשמה עלייה של 12.7% בחישוב שנתי ביצוא הסחורות, בהמשך לעלייה של 14.0% בחודשים יולי-ספטמבר 2004. ביבוא הסחורות נמשכה העלייה, על פי נתוני המגמה, מחודש אפריל 2003. בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004 עלה יבוא הסחורות ב-11.3%, בהמשך לעלייה של 15.4% בחודשים יולי-ספטמבר 2004.
יצוא הסחורות
בשנת 2004 היווה היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) 69.7% מכלל יצוא הסחורות, בדומה למשקלו בשנים הקודמות (69.1% בשנת 2003 ו-70.4% בשנת 2002). יצוא יהלומים היווה 27.5% והיתר היה יצוא חקלאי. נתוני המגמה של היצוא התעשייתי מצביעים על עלייה של 9.6% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004.
התפלגות היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית, מראה כי משקלן של תעשיות טכנולוגיה עילית היה 46.3% ב-2004 בדומה למשקלן היחסי בשנת 2003. במונחים מוחלטים גדל בשנת 2004 יצוא זה ב-2 מיליארד דולר (21.7%). עליות נרשמו ברוב הענפים: יצוא ענף ציוד לבקרה ופיקוח עלה ב-661 מיליון דולר (30.3%), יצוא ענף תקשורת אלקטרוני עלה ב- 484 מיליון דולר (20.3%), ויצוא ענף תרופות
עלה ב-366 מיליון דולר (33.3%).
ניתוח נתוני המגמה של יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, מצביע על עלייה של 11.4% בחישוב שנתי בחודשים אוקטובר-דצמבר. זאת, בהמשך לעלייה של 13.1% ביולי-ספטמבר 2004. פירוט לפי ענפים מצביע על עלייה ביצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי מדעי (18.6%).
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (26% מכלל היצוא התעשייתי), הסתכם בשנת 2004 ב-6.2 מיליארד דולר, בהשוואה ל-5.1 מיליארד דולר בשנת 2003, עלייה של 21.9%. רוב העלייה נרשמה בענף כימיקלים וזיקוקי נפט (למעט תרופות) אשר עלה ב-851 מיליון דולר (24.4%). יצוא ענף מכונות וציוד עלה ב-233 מיליון דולר (21.0%).
נתוני המגמה של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית מצביעים על עלייה של 13.1% בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004. זאת, בהמשך לעלייה של 23.9% בחודשים יולי-ספטמבר 2004.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (19% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשנת 2004 ב-25.4% והסתכם ב-4.5 מיליארד דולר. רוב העלייה נרשמה ביצוא ענף גומי ופלסטיקה (221 מיליון דולר) וביצוא ענף מוצרי מתכת (218 מיליון דולר).
נתוני המגמה של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית מצביעים על האטה בקצב העלייה במהלך שנת 2004: עלייה של 4.6% בארבעת החודשים האחרונים של השנה, בהמשך לעלייה של 13.0% בחודשים מאי-אוגוסט ושל 30.6% בינואר-אפריל 2004.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (9% מכלל היצוא התעשייתי) עלה בשנת 2004 ב-12.3% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-2.0 מיליארד דולר. רוב העלייה נרשמה ביצוא ענף טקסטיל הלבשה ועור (101 מיליון דולר).
נתוני המגמה של יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית מצביעים על עלייה של 10.9% בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004. זאת, בהמשך לעלייה של 4.3% בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2004. פירוט לפי ענפים מצביע על עלייה גבוהה יחסית ביצוא ענף מזון ומשקאות (39.9%) בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004.
יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בשנת 2004 ב-9.3 מיליארד דולר, לעומת 7.9 מיליארד דולר בשנת 2003.
היצוא החקלאי הסתכם בשנת 2004 ב-909 מיליון דולר - גבוה ב-27.1% לעומת שנת 2003. עליות בולטות נרשמו ביצוא ירקות (51.4%) ביצוא כותנה ויתר גידולי שדה (25.7%) וביצוא פרי הדר (20.2%).
יבוא הסחורות
יבוא הסחורות, במחירים שוטפים בדולרים, הסתכם כאמור ב-40.5 מיליארד דולר והיה גבוה ב-6.8 מיליארד דולר לעומת שנת 2003.
פירוט נתוני היבוא לפי יעוד מראה, כי בשנת 2004 40% מכלל היבוא היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 12% יבוא מוצרי צריכה והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה ואניות ומטוסים. יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) הסתכם בשנת 2004 ב-16.1 מיליארד דולר, עלייה של 23.6% לעומת שנת 2003.
פירוט לפי קבוצות סחורות, מראה כי נרשמו עליות ברוב הקבוצות. עליות בולטות נרשמו ביבוא מתכות יקרות (45.7%), ביבוא תשומות לחקלאות (42.3%) ביבוא ברזל ופלדה (34.8%) וביבוא גומי ופלסטיקה (31.4%).
מפירוט נתוני המגמה, עולה, כי בשלושת החודשים האחרונים של 2004 עלה יבוא חומרי גלם ב-14.0% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 16.8% בחודשים יולי-ספטמבר 2004. פירוט לפי קבוצות יבוא חומרי גלם בשלושת החודשים האחרונים של השנה, מצביע על עלייה ביבוא ברזל ופלדה (45.3%), ביבוא גומי ופלסטיקה (32.9%) וביבוא חומרי גלם לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה (12.7%).
יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) הסתכם בשנת 2004 ב-6 מיליארד דולר. בשנת 2004 עלה יבוא זה ב-14.6% לעומת ירידה של 4.3% בשנת 2003. עליות בולטות נרשמו ביבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (31.2%) וביבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (25.2%).
מפירוט נתוני המגמה, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004 עלה יבוא מוצרי השקעה ב-3.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 8.7% בחודשים יולי-ספטמבר 2004.
יבוא מוצרי צריכה עלה בשנת 2004 ב-18.6%, לעומת ירידה של 1.8% בשנת 2003. עיקר העלייה נרשמה ביבוא מוצרים בני קיימה (26.9%), כאשר יבוא כלי תחבורה לצריכה פרטית עלה ב- 29.9% ויבוא ריהוט ומוצרי חשמל עלה ב-25.8%.
יבוא מוצרים לצריכה שוטפת עלה ב-12.8%. עיקר העלייה נרשמה ביבוא הלבשה והנעלה (14.9%). מפירוט נתוני המגמה, עולה כי בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2004 עלה יבוא מוצרי צריכה ב-13.1% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 21.0% בחודשים יולי-ספטמבר 2004.
יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בשנת 2004 ב-8.7 מיליארד דולר, עלייה של 18.8% לעומת שנת 2003. יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם) הסתכם בשנת 2004 ב-4.5 מיליארד דולר, גבוה ב-21.7% לעומת שנת 2003. התפתחות זו מושפעת בעיקר מעליות מחירי הדלקים בעולם.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
