מנפאואר: עליה של 22% בביקוש לעובדים ב-2004

מנכ"ל מנפאואר ישראל: "במידה וימומש פוטנציאל הצמיחה של המשק, תמשך המדיניות הכלכלית של הממשלה תוך שיפור בכלכלה ובסחר העולמי לצד הרגיעה הבטחונית, יתכן ששיעור האבטלה ירד לתחום החד ספרתי"
שרון שפורר |

חברת מנפאואר ישראל מדווחת היום (ד') על עלייה של 22% בביקוש לעובדים בשנת 2004 לעומת 2003. בהשוואה רבעונית חלה עלייה של 32% ברבעון הרביעי של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אולם לעומת הרבעון השלישי של השנה חלה ירידה של 4%. כך עולה מסקר שערכה, המתבסס על מודעות דרושים (מילים ושטח) המתפרסמות בלוחות העיתונים הגדולים.

מניתוח שנת 2004 עולה, כי ברבעון הראשון של השנה היתה עלייה של 15% לעומת הרבעון האחרון של 2003, ברבעונים השני והשלישי חלה עלייה נוספת של 10% בכל אחד מהם וברבעון הרביעי ירידה של 4%.

מנכ"ל מנפאואר ישראל, דליה נרקיס מנתחת: "לאחר שלוש שנים של מיתון והאטה בפעילות הכלכלית - אופיינה שנת 2004 בהתאוששות ובשיפור בביקוש לעובדים. במידה וימומש פוטנציאל הצמיחה של המשק המוערך בכ-4%, ותמשך המדיניות הכלכלית של הממשלה תוך שיפור בכלכלה ובסחר העולמי לצד הרגיעה הבטחונית העשויה להגיע בעיקבות השינויים ברשות הפלשתנאית - יחול שיפור גם בשוק העבודה. הביקוש לעובדים יגדל, יווצרו מקומות עבודה חדשים ויתכן ששיעור האבטלה ירד לתחום החד ספרתי".

נרקיס מוסיפה, כי "בשנת 2004 החברות התאימו את פעילותן העסקית למציאות הכלכלית ולתנאי תחרות בשוק המקומי ובשווקים העולמיים, בין היתר על-ידי שימור מצבת כוח האדם הקיימת, צמצום בגיוס עובדים חדשים, שמירה על השכר הראלי, והגברת מאמצי שיווק ושימור לקוחות. בנוסף העובדים שיפרו את תפוקת העבודה והפריון עלה בכ-5%, כך שלחברות לא היה דחוף לגייס עובדים חדשים. עיקר הביקוש ב-2004 הופנה למקצועות ספציפיים נדרשים כגון היי טק-מחשבים ותקשורת, שרותי משרד, שרות לקוחות, מכירות, ותיירות. מכאן שהגידול בביקוש לעובדים לא יצר באופן משמעותי מקומות עבודה חדשים והאבטלה נשארה בתחום הדו ספרתי - למרות הירידה באבטלה מ-10.8% בתחילת השנה ל-10.1% בסופה".

מניתוח השינויים בענפים השונים ב-2004 עולה, כי בענף המחשבים והתקשורת חלה השנה עלייה של 63% אולם הביקושים בענף זה עדיין רחוקים מרמת השיא של שנת 2000. שיעורי העלייה הגבוהים ביותר השנה היו במנהלי רשתות ואנשי תמיכה (כ-156%), מהנדסי תוכנה (כ-138%), תוכניתנים (120%) ומהנדסי חומרה (כ-100%). עליות נוספות נרשמו בביקוש למנהלים (56%) ולראשי צוותים ומנהלי פרויקטים (70%). בגיוס עובדים דרך חברות השמה, נרשם גידול של 2% בלבד.

בביקוש לתפקידים משרדים חלה השנה עלייה של כ-41% -העליות הקיפו את כל המקצועות. העלייה המשמעותית ביותר חלה בביקוש לעובדי שרות לקוחות - גידול של כ-80%. עליות נוספות חלו בביקוש לפקידי יבוא/יצוא ומכס, מזכירות, מוקדניות, פקידים, גרפיקאים ורכזי כח אדם.

בביקוש לעובדים בענף מסחר ושירותים חלה השנה עלייה של כ-26%. העליות הקיפו את כל מקצועות הענף. העליות המשמעותיות ביותר חלו בביקוש לעובדי תיירות ובתי מלון, אנשי אבטחה, זבנים ומוכרים, עובדי מסעדות ובתי קפה, טבחים וקונדיטורים, עובדי ניקיון, שליחים, מפיצים ומחלקים סוקרים מראיינים וקוסמטיקאיות.

בביקוש לעובדים בענף שיווק ומכירות חלה עלייה של כ-9%. בחינת הענף לפי מקצועות מצביעה כי העליות המשמעותיות ביותר חלו בביקוש לסוכני מכירות ולעובדי טלמרקטינג. עליות נוספות חלו במנהלי שיווק, דיילות ולסדרני סחורה .

בביקוש לעובדי ייצור, תעשיה ומתכת חלה עלייה של12%. בעיקר למנהלי יצור ותפעול, דפוס, טקסטיל וקונפקציה, מלחימות ומחווטות אלקטרוניקה ומבקרי אכות. בביקוש לעובדי ייצור מקצועיים ולא מקצועיים לא חלו עליות משמעותיות ובביקוש לעובדי מתכת, בעיקר למסגרים ורתכים חלו ירידות.

בביקוש לאקדמאים וניהול חלה השנה עלייה של 4% העליות חלו למנהלים בכירים מנהלי כ"א והשמה ומנהלי פרויקטים, רואי חשבון ומבקרים, עובדי בנקאות ושוק ההון, כלכלנים, מנתחים עיסקיים ומעצבים. ירידה משמעותית חלה השנה בביקוש לעובדי ביוטכנולוגיה ופרמצבטיקה בעיקר לכימאים, ביולוגים ובוגרי מדעי החיים ורוקחים.

בביקוש לענף מקצועות הנדסיים חלה השנה עלייה של 3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.