תשלום דמי מחלה בגין העדרות בשל מחלת ילד
חוק דמי מחלה (העדרות בשל מחלת ילד) התשנ"ג-1993, קובע כי עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 8 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד/עצמאי ולא נעדר מעבודתו/מעסקו מכח זכאותו כאמור, בימי היעדרות העובד.
יש להדגיש כי מדובר ב-8 ימי היעדרות בשנה עבור כל ילדיו של העובד, כך למשל, גם אם לעובד חמישה ילדים הוא זכאי ל-8 ימי היעדרות בלבד.
עובד שיש עמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שהוא הורה יחיד, כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 12 ימי היעדרות בשנה.
בנוסף, במקרה של ילד שלא מלאו לו 18 שנה והוא חולה במחלה ממארת, עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלתו הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד. במקרה שבן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 יום בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.
לענין שיעור התשלום - נראה כי עקב העובדה שהחוק הנ"ל מאפשר זקיפת ימי מחלה על חשבון תקופת המחלה הצבורה של ההורה, הרי שהתשלום בגין תקופת המחלה של הילד יהיה עפ"י הוראות חוק דמי מחלה התשל"ו-1976, בענין תשלום בגין ימי מחלה של עובד, כאילו היו אלה ימי העדרות בגין מחלת העובד (ההורה) עצמו.
כלומר, בהעדר הסכם/הסדר קיבוצי, חוזה עבודה אישי או ביטוח דמי מחלה, הזכאות לדמי מחלה הינה עפ"י הוראות חוק דמי מחלה. בסעיף 2 לחוק דמי מחלה נקבע:
- יום מחלה אחד - אינו מזכה בתשלום.
- בעד היום השני והשלישי - % 37.5 מהשכר.
- החל מהיום הרביעי - % 75 מהשכר.
לענין זכות הצבירה – במידה והעובד לא ניצל את זכות ההיעדרות בשל מחלת ילד בשנה כלשהי, הוא איבד את הזכות ואינו יכול לצבור אותה לשנים הבאות. על מנת שתקום זכות צבירה יש צורך שהזכות תקבע במפורש, כגון: חוק חופשה שנתית או חוק דמי מחלה, אך חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) שותק בענין זה, ומכאן נראה שאין זכות צבירה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
