חוק דמי מחלה (העדרות בשל מחלת ילד) התשנ"ג-1993, קובע כי עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 8 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד/עצמאי ולא נעדר מעבודתו/מעסקו מכח זכאותו כאמור, בימי היעדרות העובד.

יש להדגיש כי מדובר ב-8 ימי היעדרות בשנה עבור כל ילדיו של העובד, כך למשל, גם אם לעובד חמישה ילדים הוא זכאי ל-8 ימי היעדרות בלבד.

עובד שיש עמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שהוא הורה יחיד, כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 12 ימי היעדרות בשנה.

בנוסף, במקרה של ילד שלא מלאו לו 18 שנה והוא חולה במחלה ממארת, עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלתו הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד. במקרה שבן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 יום בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.

לענין שיעור התשלום - נראה כי עקב העובדה שהחוק הנ"ל מאפשר זקיפת ימי מחלה על חשבון תקופת המחלה הצבורה של ההורה, הרי שהתשלום בגין תקופת המחלה של הילד יהיה עפ"י הוראות חוק דמי מחלה התשל"ו-1976, בענין תשלום בגין ימי מחלה של עובד, כאילו היו אלה ימי העדרות בגין מחלת העובד (ההורה) עצמו.

כלומר, בהעדר הסכם/הסדר קיבוצי, חוזה עבודה אישי או ביטוח דמי מחלה, הזכאות לדמי מחלה הינה עפ"י הוראות חוק דמי מחלה. בסעיף 2 לחוק דמי מחלה נקבע:

- יום מחלה אחד - אינו מזכה בתשלום.

- בעד היום השני והשלישי - % 37.5 מהשכר.

- החל מהיום הרביעי - % 75 מהשכר.

לענין זכות הצבירה – במידה והעובד לא ניצל את זכות ההיעדרות בשל מחלת ילד בשנה כלשהי, הוא איבד את הזכות ואינו יכול לצבור אותה לשנים הבאות. על מנת שתקום זכות צבירה יש צורך שהזכות תקבע במפורש, כגון: חוק חופשה שנתית או חוק דמי מחלה, אך חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) שותק בענין זה, ומכאן נראה שאין זכות צבירה.