ביום 17 באוגוסט 2015 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 4424-10-12) את תביעתו של מאיר אלמקיס (להלן: "המבוטח") וקבע כי קצבת הנכות מעבודה תשולם לו על פי ההכנסה ששימשה בסיס לתשלום מקדמות במועד הפגיעה ולא על פי דוחות מע"מ שהוגשו קודם לכן או על פי דוח שנתי לפקיד השומה שהוגש לאחר מועד הפגיעה.

רקע חוקי

תקנה 11(א) לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 (בנושא גמלה חוסמת):

במקרה של "פגיעה בעבודה" המזכה בדמי פגיעה בעבור 90 יום או יותר, קצבה או מענק בשל הפגיעה וגמלת תלויים, יחושבו הגמלאות לפי ההכנסה שעל פיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות ביטוח לאומי טרם הפגיעה, וההכנסה באותה שנה תיחשב הכנסה לפי שומה סופית (גם לעניין תשלום דמי הביטוח).

על פי הלכות בית הדין הארצי, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") רשאי לסטות מההוראה שלעיל אם נמסר למל"ל או לרשות המסים (מס הכנסה) דוח עדכני טרם התאונה, שיש בו כדי להיטיב עם המבוטח.

תמצית עובדתית

• המבוטח עובד עצמאי.
• המבוטח הוכר כנפגע בעבודה מיום 29.7.2010 (אף שמדובר בירידה בשמיעה, נקבע מועד "פגיעה"). המבוטח הגיש את התביעה ביום 2.11.2010 ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור 20%. תביעת המבוטח (סכום הקצבה) אושרה במל"ל ביום 15.3.2011.
• קצבת הנכות של המבוטח חושבה על פי שומה לשנת 2008 שעל פיה חושבו המקדמות השוטפות לשנת 2010, שנת הפגיעה.
• המבוטח לא דיווח למל"ל על גידול בהכנסותיו טרם הפגיעה.
• המבוטח הגיש דוח למס הכנסה לשנת 2009 בחודש דצמבר 2010, שומת 2009 הייתה גבוהה יותר משומת 2008, ומשכך היטיבה עם המבוטח.
• בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת המבוטח ולפיה עמדה לפני המל"ל שומת 2009 לפני אישור התביעה, וקבע כי מועד אישור התביעה לנכות אינו רלוונטי.
• בית הדין האזורי דחה גם את טענת המבוטח באשר לדוחות מע"מ שהוגשו, ולכאורה מצביעים על גידול בהכנסות המבוטח לפני מועד הפגיעה. בית הדין קבע כי דוחות מע"מ כשלעצמם אינם מהווים ראייה לשיעור ההכנסות, כיוון שהם מלמדים על מחזור העסקאות ולא על ההכנסה החייבת.

• חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
• חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לטענת המבוטח, המבחן העיקרי והבסיסי צריך להיות תום הלב ולא השיקול הטכני של מועד הגשת הדוחות למס הכנסה. בין השאר ולטענתו, מכיוון שמדובר בירידה בשמיעה שאינה אירוע נקודתי, יכול היה להגיש את התביעה לאחר שהגיש דוח שנתי לשנת 2009, ומשלא עשה כן יש לראות בדוח 2009 דוח אמת, ולקבוע את הקצבה על פיו. כמו כן טען המבוטח כי שומת 2009 הייתה במל"ל לפני ההחלטה בתביעה ולכן יש לקבלה כבסיס לזכויותיו.

בית הדין הארצי תמך בקביעת בית הדין האזורי בקובעו כי יש לדחות את תביעת המבוטח.

במועד שבו הוגשה שומת שנת 2009 לפקיד השומה אין כל ערובה לכך שהמערער לא שינה את הכנסותיו. יודגש כי אין באמור כדי לקבוע כי בפועל ביצע המערער שינוי כלשהו, אלא די בכך שהייתה לו אפשרות לעשות זאת.

המועד הנבחן לצורך חישוב ההכנסה שלפיה מחושבת הקצבה הוא יום הפגיעה ולא כל מועד מאוחר אחר.

בית הדין חוזר שוב וקובע כי אין משמעות לדוחות דיןהמע"מ, וכי אין כל משמעות לשינוי בהכנסות המבוטח "כל עוד לא נעשה מעשה היכול ללמד על כך שהשינוי נעשה במועד שקדם לפגיעה".

• הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
• הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

הכותבים – אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי [email protected];

חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il