דורון צור: "הפאניקה באירופה מייצרת הזדמנויות, אנחנו מסיטים לשם כסף"
ביומיים האחרונים נסחרים המדדים בבורסות המובילות בעולם במגמה שלילית אך זה מגיע לאחר ראלי של שלושה שבועות חיוביים. בעוד מדדי אירופה שנסחרו ברקע להצגת התוכנית להצלת גוש האירו זינקו וקיזזו חלק נכבד מהירידה השנתית, בוול סטריט העליות העבירו את המדדים לתשואה חיובית בסיכום שנתי.
משבר החובות באירופה החל להראות סימנים של פתרון נראה לעין ולנוכח המצב העדין בשווקים, כאשר הכיוון לא ברור, נשאלת השאלה כיצד מתנהלים בשווקים העולמיים? לשם כך הגיע דורון צור, מנכ"ל פסגות קומפס מקבוצת פסגות, לאולפן BizportalTV.
כמה אתה נותן משקל לנתונים כמו הצמיחה או האבטלה כאשר אתה מנתח אפשרויות השקעה כעת?
"המשקל הוא נמוכה ביותר, אם בכלל. מה שחשוב הוא רווחי חברות לאורך זמן ואם שילמת מחיר סביר למניות. אני מייחס משקל נמוך מאוד לנתוני מאקרו ומתמקד במספרי חברות, מכפילים, רווחים תשואת דיבידנד ומכל הרעש מסביב אפשר להתעלם."
מה התרשמותך לפי שעה מעונת הדו"חות בוול סטריט?
"רוב החברות דיווחו על תוצאות טובות לרבעון ולשנה. רוב התחזיות קדימה היו סבירות לא ראינו הרבה אזהרות רווח והורדת ציפיות משמעותית ברוב המקרים. צריך לזכור כי יש איום על רווחי החברות בשנה עד שנתיים הבאות לנוכח מצבו של הצרכן האמריקני והמממשל שכנראה יקטינו את הביקושים בגלל מצבם ומצבת החובות".
היכן נמצאות הזדמנויות ההשקעה?
"הזדמנויות השקעה נמצאות במקום שיש צרות. המשקיעים נבהלים, מגזימים ומוכנים למכור במחירים זולים. המקום שיש בו הכי הרבה צרות עכשיו הוא באירופה ובהתאמה המניות באירופה הן הזולות ביותר. אנחנו מוכנים להסיט יותר השקעות לכיוון אירופה היום. אפשר לקנות חברות ערך חזקות ואמינות במכפילים של 7-8 תשואת דיבידנד של 4%-5%"
זה שווה את יחס הסיכון סיכוי?
"כן. למשקיעי ערך הפאניקה באירופה יצרה הזדמנויות, פרמיית סיכון יפה".
מהם הענפים המועדפים?
"הענפים המועדפים הם הדפנסיביים שלא תלויים במאקרו העולמי ולא תלויים בתקציבי ממשלה: טלקום, תרופות, מזון, אנרגיה ונפט. חברות כאלה עם מכפילים 8-12 נראה שייתנו תשואה עודפת לאורך שנים מול האלטרנטיבה הדלה בשוק האג"ח".
לגביי שוק האג"ח אומר צור כי "שוק האג"ח המדורג והממשלתי בעולם מושפע ממצוקת המשקיעים שהריבית הקצרה היא כל כך נמוכה אפילו אפסית. הדבר יוצר עיוות בשוק האג"ח כשהמשקיעים מספתקים בתשואות נמוכות ולוקחים סיכונים אינפלציוניים לא מוצדקים".
- 7.ההזדמנות הכי טובה היום כסף בכיס וקצת שורטים.. (ל"ת)הזדמנויות רבותי ...ח 01/11/2011 09:31הגב לתגובה זו
- 6.כמה משלמים שם מס? (ל"ת)יופי 01/11/2011 08:50הגב לתגובה זו
- 5.איזו חוסר אחריות להמליץ על אירופה (ל"ת)ושורט על אג" ח? בחייך 31/10/2011 22:44הגב לתגובה זו
- 4.גיל 31/10/2011 18:55הגב לתגובה זומי שמוכר היום הם המשקיעים לטווח קצר...מי שקונה אלו המשקיעים לטווח ארוך. הרי ידוע שבסופו של דבר הבורסה מונעת מאופטימיות ולאורך זמן ההסטוריה לא משקרת.
- המס על הבורסה עולה (ל"ת)מי שמוכר עכשיו חכם 01/11/2011 08:50הגב לתגובה זו
- 3.טל 31/10/2011 18:54הגב לתגובה זורקפת,לדעתי היה רצוי לבקש דוגמאות למניות ערך במכפיל 8 ודיבידנד יפה,הקוראים רוצים תכלאס.
- 2.שונה ממנהלי השקעות נוספים. אולי שווה לנסות (ל"ת)מעניין 31/10/2011 18:52הגב לתגובה זו
- 1.אילן 31/10/2011 18:46הגב לתגובה זותמשיך להשקיע באירופה נראה לאן תגיע כן כן יש הרבה הזדמנויות
- דברים הזויים. מי זה בכלל? (ל"ת)הזוי 31/10/2011 21:47הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
