המפולת נמחקה לגמרי: "תיק הנכסים הפיננסים עבר את רמתו מלפני הקריסה"
המפולת של שנת 2008 נמחקה כלא הייתה. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב, לפחות בכל הנוגע לתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור.
במיטב מציינים כי העושר הפיננסי של הציבור הישראלי נמצא מזה שנים רבות בתהליך של צמיחה ומדי שנה, מאז שנת 2000 ועד לסוף שנת 2007, צמחו הנכסים הפיננסיים של הציבור בשיעור שנתי מצטבר של 96% , ממוצע של 10% במחירים שוטפים, ובשיעור שנתי ממוצע של כ-8% ריאלי, בניכוי האינפלציה.
אלא, ששנת 2008 הייתה חריג במגמה ארוכת טווח זו, ולא במקרה. בשנה זו נפגע תיק הנכסים של הציבור במידה ניכרת. כל מי שהחזיק במניות, או באיגרות חוב קונצרניות, חש זאת היטב ב"סטייטמנט" של הבנק בו הוא מנהל את תיק ההשקעות שלו.
אבל, גם מי שלא החזיק באופן ישיר במניות ו/או באג"ח קונצרניות, נפגע דרך הירידה בערך ההשקעה שלו בקרנות הנאמנות, או בתעודות הסל. אפילו מי שאין לו כלל תיק השקעות, נפגע מעצם החזקתו בקופת גמל, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה.
ואכן, אם בסוף 2007 הסתכמו הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי בכ-2.05 טריליון שקל, ובפברואר 2008 טיפסו לכ-2.083 טריליון שקל. בתוך 3 חודשים, מאוגוסט 2008 ועד סוף נובמבר 2008 , התכווץ תיק הנכסים בשיעור תלול של 11% לרמה של כ-1.85 מיליארד שקל.
במיטב מציינים כי אפילו בשנת 2002, שנת מיתון עמוקה ביותר במשק הישראלי וירידות שערים חדות בשוק המניות ובשוק אג"ח ממשלת ישראל, גדלו הנכסים הפיננסיים שבבעלות הציבור ביותר מ-6%. לא במקרה זה התרחש, כמובן, בשלושת החודשים הגרועים ביותר בשווקים הפיננסיים בעולם ובישראל מזה שנים הרבה.
עם זאת, ההתאוששות בשוקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות בשנת 2009, במיוחד מפברואר, יחד עם מדיניות הריבית הנמוכה-אפסית וההזרמה של בנק ישראל, החזירה את הצבע ללחיי המשקיעים ואת הכסף - לכיסיהם. וכך, מאז נקודת השפל שנרשמה בנובמבר 2008, ניכרת עלייה רציפה מדי חודש בעושר הפיננסי של הציבור והוא הגיע בסוף מאי 2009 (המועד האחרון שלגביו פורסמו נתוני בנק ישראל) לרמה של 2.06 טריליון שקל, הרחוקה "מרחק נגיעה" של פחות מ-20 מיליארד שקל מהשיא הקודם, או מהמצב שהיה באוגוסט 2008. בינתיים, מאז סוף מאי, חלפו חודשיים ושוקי המניות ואיגרות החוב עשו מהלך לא קטן כלפי מעלה.
בגרף המצורף ניתן לראות את התפתחות תיק הנכסים של הציבור בשנים האחרונות, ואת ההשפעה הברורה של המפולת של 2008.
מהערכה שביצעו במיטב עולה, שכאשר יתפרסם הנתון לסוף יוני (בימים הקרובים), ועוד יותר, כאשר יתפרסם בתחילת ספטמבר הנתון לסוף יולי 2009, יתברר, שכל העושר הפיננסי שנמחק לציבור בשלושת החודשים "הנוראים" של ספטמבר-נובמבר 2008 הוחזר אליו ואף למעלה מכך.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
