האם התאוששות הדולר תמשך גם השבוע?
השבוע התחזק הדולר בכ-0.7% מול השקל, זאת על רקע מגמתו בעולם ועל רקע פרסומו של דו"ח הביניים של וועדת וינוגרד. על לחץ הסוחרים בשל המצב הפוליטי מעידים גם מחזורי המסחר הגבוהים בשקל-דולר, אשר זינקו מרמה יומית ממוצעת של כ- 1.5 מיליארד דולר, לרמה יומית ממוצעת של כ- 2 מיליארד דולר.
מעבר לים נותר הדולר כמעט ללא שינוי בעקבות פרסומם של נתוני מאקרו מעורבים בארה"ב: מצד אחד פורסמו בסוף השבוע שעבר נתוני התמ"ג לרבעון הראשון שהיו נמוכים מהצפוי וכן פורסם מדד מנהלי הרכש של שיקגו שהיה נמוך מהצפוי ומנגד פורסמו מדד מישיגן ומדד ה- ISM היצרני שהיו חזקים מהצפוי.
ומה בהמשך? בבנק לאומי צופים כי בטווח הקצר, ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להיסחר מול השקל בהתאם למגמות המסחר בעולם. עם זאת, לחוסר הוודאות הפוליטית ולהתפתחויות בנושא עשויה להיות השפעה שלילית על כוחו של המטבע המקומי - גם בטווח הקצר.
בטווח הבינוני והארוך, צופים בלאומי כי המשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב וגיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים ימשיך להשפיע בכיוון החלשותו של הדולר בעולם. עם זאת, שיפור בגירעון במאזן התשלומים האמריקאי צפוי למתן מגמה זו. בישראל, חוסנו היחסי של המשק המקומי, המשך הצמיחה וזרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי להמשיך ולתמוך בשקל. עם זאת, הסטת כספים של המשקיעים המקומיים לחו"ל והאטת זרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי להוות משקל נגד למגמה זו.
בנק הפועלים: לפוליטיקה המקומית השפעה זמנית בלבד
בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר צפויה תנודתיות במסחר בשקל, בעיקר על רקע הרמות הנמוכות בהן נסחר הדולר כיום. יחד עם זאת, לאור ניסיון העבר והתיסוף שנרשם ביום חמישי, לפוליטיקה המקומית השפעה זמנית בלבד על השקל ונראה כי המסחר בעולם ימשיך להיות גורם ההשפעה העיקרי במסחר בשקל.
בטווח הבינוני והארוך בבנק סומכים על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר ואומרים: בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר שער השקל ויפעל למנוע את המשך התחזקותו ע"י הורדת ריבית נוספת במידת הצורך. עם זאת, מסתייגים ואומרים כי השפעת הריבית מוגבלת, שכן הדולר בעולם לא צפוי להתחזק ולכן לא צפוי לחץ משמעותי כלפי מעלה גם על שער הדולר מול השקל. בשורה התחתונה, ההערכות בבנק הן, כי בטווח הארוך התיסוף קרוב למיצוי, על רקע הרמות הנמוכות בהן נסחר הדולר כיום, ויתכן אף שבהמשך השנה נראה מגמה של פיחות, אך בשיעור מתון בלבד.
לאור זאת, בבנק ממליצים להחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות, בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור למטבעות נוספים כגון האירו והליש"ט.
פורקסיה הולדינגס: הדולר ימשיך להיחלש ויגיע לשער של ל-4 ש'
בבית ההשקעות פורקסיה הולדינגס מסמנים מטרות: צופים כי המטבע המקומי עדיין לא אמר את המילה האחרונה, וכי אנו צפויים לתנועת ייסוף חוזרת לעבר 4.00 שקלים. לטענת האנליסטים של בית ההשקעות, המגמות המקרו כלכליות בעולם, לצד התנהלות המטבע האמריקאי בזירה זו ישליכו גם על זירת הדולר-שקל. בזירה הגלובלית צופים כי "התיקון" הדולרי בפתח, וכי הוא יקרין גם על השוק המקומי. לחברות בעלות התחייבויות דולריות בטווח הבינוני-ארוך ממליצים להתנהל באמצעות אופציות אקזוטיות, ולא באמצעות פורוורדים. "מההיבט הטכני סביבת 4.0000 שקלים מהווה תחתית "פסיכולוגית". כאשר זו תפרץ, היא תפתח את הדרך למהלך ייסוף לעבר 3.9700 שקלים. מאידך שבירת סביבת 4.03 כלפי מעלה, צפויה להביא לגל עליות בט"ק.סביבת 4.12 מהווה סביבת התנגדות של הטווח הבינוני", מסכמים האנליסטים.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
