האם התאוששות הדולר תמשך גם השבוע?
השבוע התחזק הדולר בכ-0.7% מול השקל, זאת על רקע מגמתו בעולם ועל רקע פרסומו של דו"ח הביניים של וועדת וינוגרד. על לחץ הסוחרים בשל המצב הפוליטי מעידים גם מחזורי המסחר הגבוהים בשקל-דולר, אשר זינקו מרמה יומית ממוצעת של כ- 1.5 מיליארד דולר, לרמה יומית ממוצעת של כ- 2 מיליארד דולר.
מעבר לים נותר הדולר כמעט ללא שינוי בעקבות פרסומם של נתוני מאקרו מעורבים בארה"ב: מצד אחד פורסמו בסוף השבוע שעבר נתוני התמ"ג לרבעון הראשון שהיו נמוכים מהצפוי וכן פורסם מדד מנהלי הרכש של שיקגו שהיה נמוך מהצפוי ומנגד פורסמו מדד מישיגן ומדד ה- ISM היצרני שהיו חזקים מהצפוי.
ומה בהמשך? בבנק לאומי צופים כי בטווח הקצר, ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להיסחר מול השקל בהתאם למגמות המסחר בעולם. עם זאת, לחוסר הוודאות הפוליטית ולהתפתחויות בנושא עשויה להיות השפעה שלילית על כוחו של המטבע המקומי - גם בטווח הקצר.
בטווח הבינוני והארוך, צופים בלאומי כי המשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב וגיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים ימשיך להשפיע בכיוון החלשותו של הדולר בעולם. עם זאת, שיפור בגירעון במאזן התשלומים האמריקאי צפוי למתן מגמה זו. בישראל, חוסנו היחסי של המשק המקומי, המשך הצמיחה וזרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי להמשיך ולתמוך בשקל. עם זאת, הסטת כספים של המשקיעים המקומיים לחו"ל והאטת זרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי להוות משקל נגד למגמה זו.
בנק הפועלים: לפוליטיקה המקומית השפעה זמנית בלבד
בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר צפויה תנודתיות במסחר בשקל, בעיקר על רקע הרמות הנמוכות בהן נסחר הדולר כיום. יחד עם זאת, לאור ניסיון העבר והתיסוף שנרשם ביום חמישי, לפוליטיקה המקומית השפעה זמנית בלבד על השקל ונראה כי המסחר בעולם ימשיך להיות גורם ההשפעה העיקרי במסחר בשקל.
בטווח הבינוני והארוך בבנק סומכים על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר ואומרים: בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר שער השקל ויפעל למנוע את המשך התחזקותו ע"י הורדת ריבית נוספת במידת הצורך. עם זאת, מסתייגים ואומרים כי השפעת הריבית מוגבלת, שכן הדולר בעולם לא צפוי להתחזק ולכן לא צפוי לחץ משמעותי כלפי מעלה גם על שער הדולר מול השקל. בשורה התחתונה, ההערכות בבנק הן, כי בטווח הארוך התיסוף קרוב למיצוי, על רקע הרמות הנמוכות בהן נסחר הדולר כיום, ויתכן אף שבהמשך השנה נראה מגמה של פיחות, אך בשיעור מתון בלבד.
לאור זאת, בבנק ממליצים להחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות, בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור למטבעות נוספים כגון האירו והליש"ט.
פורקסיה הולדינגס: הדולר ימשיך להיחלש ויגיע לשער של ל-4 ש'
בבית ההשקעות פורקסיה הולדינגס מסמנים מטרות: צופים כי המטבע המקומי עדיין לא אמר את המילה האחרונה, וכי אנו צפויים לתנועת ייסוף חוזרת לעבר 4.00 שקלים. לטענת האנליסטים של בית ההשקעות, המגמות המקרו כלכליות בעולם, לצד התנהלות המטבע האמריקאי בזירה זו ישליכו גם על זירת הדולר-שקל. בזירה הגלובלית צופים כי "התיקון" הדולרי בפתח, וכי הוא יקרין גם על השוק המקומי. לחברות בעלות התחייבויות דולריות בטווח הבינוני-ארוך ממליצים להתנהל באמצעות אופציות אקזוטיות, ולא באמצעות פורוורדים. "מההיבט הטכני סביבת 4.0000 שקלים מהווה תחתית "פסיכולוגית". כאשר זו תפרץ, היא תפתח את הדרך למהלך ייסוף לעבר 3.9700 שקלים. מאידך שבירת סביבת 4.03 כלפי מעלה, צפויה להביא לגל עליות בט"ק.סביבת 4.12 מהווה סביבת התנגדות של הטווח הבינוני", מסכמים האנליסטים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
