עסקת ענק ב-1.1 מיליארד ש' לאלקטרה נדל"ן בגרמניה
חברת הבת של אלקטרה, אלקטרה נדל"ן, בניהולו של שלמה שרף, נמצאת בחודשים האחרונים בתנופת השקעות אדירה, שלא נראה כי מתקרבת לקיצה.
החברה הודיעה היום (א') כי חתמה, יחד עם שותפים, על הסכם לרכישת בניין משרדים יוקרתי בעיר פרנקפורט תמורת כ-1.1 מיליארד שקל (כ-200 מיליון יורו) ובתוספת הוצאות עיסקה נלוות בסך של כ-94 מיליון שקל (כ-17 מיליון יורו). חלקה של אלקטרה נדל"ן בעיסקה עומד על 60%, וחלקה של חברת קמור בבניין, באמצעות חברת הבת, קמור אירופה, הינו 20%.
בארבעת החודשים האחרונים דיווחה אלקטרה נדל"ן על למעלה מ-10 עיסקאות לרכישת נכסים מניבים בתמורה כולל של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל (חלקה של החברה).
הנכס הנרכש הינו בניין משרדים חדיש ומפואר במרכז העסקים של העיר פרנקפורט, שבנייתו הושלמה בשנת 2003. שטחו הכולל של הבניין מסתכם בכ-35,500 מ"ר, והוא כולל גם כ-350 מקומות חנייה.
הבניין מושכר במלואו לבנק דרזדנר הגרמני (Dresdner Bank), שהינו אחד הבנקים הגדולים באירופה. בנק דרזדנר משתייך לענקית הביטוח והפיננסים האירופאית, אליאנץ (Allianz). בנק דרזדנר מפעיל כ-1,000 סניפים ב-50 מדינות, והיקף נכסיו בסוף שנת 2006 הסתכם בכ-500 מיליארד דולר. הסכם השכירות הוא עד שנת 2013, עם אופציה להארכה ב-5 שנים נוספות.
דמי השכירות נטו, שמניב הבניין הנרכש, מסתכמים בכ-77.4 מיליון שקל (כ-14 מיליון יורו) בשנה. על פי ההסכם בין הצדדים, דמי השכירות יועלו מדי שנה, בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן בגרמניה.
לצורך הרכישה, העמידו 2 מוסדות פינננסים הלוואות מסוג "נון-ריקורס" לטובת הרוכשים. המימון העיקרי, בסך של כ-1.07 מיליארד שקל (כ-193.5 מיליון יורו) התקבל לתקופה של 7 שנים, בריבית קבועה של כ-5.4%.
שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "העיסקה הנוכחית בגרמניה היא דוגמא נוספת לקפיצת המדרגה שביצעה אלקטרה נדל"ן בשנה האחרונה. מדובר בנכס יוקרתי, המושכר לשוכר איכותי ביותר לתקופה ארוכה, והמשדרג את מיצובה של אלקטרה נדל"ן בשוק הגרמני. מתחילת השנה רכשנו נכסים בהשקעה כוללת של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל, ואנו מתכוונים להמשיך ולרכוש נכסים נוספים, בצפון אמריקה, במערב אירופה ובמסגרת הפעילות החדשה במזרח אסיה".
אלקטרה נדל"ן, שהגדילה מתחילת 2007 את מצבת נכסיה בלמעלה מ-2.5 מיליארד שקל, סיימה את שנת 2006 עם רווח של כ-288.3 מיליון שקל, גידול של כ-90% לעומת הרווח הנקי בשנת 2005, שהסתכם בכ-152.5 מיליון שקל. סך הכנסותיה של אלקטרה נדל"ן בשנת 2006 הסתכם בכ-665.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-380.2 מיליון שקל בשנת 2005 – גידול של כ-75%.
ה-F.F.O של החברה עלה בשנת 2006 בשיעור של כ-46% לרמה של כ-90.4 מיליון שקל, לעומת כ-61 מיליון שקל בשנת 2005.
הונה העצמי של אלקטרה נדל"ן גדל בסוף שנת 2006 על כ-1.22 מיליארד שקל – כפליים מההון העצמי שהציגה החברה בתום הרבעון הקודם של השנה.
בין העיסקאות הבולטות לרכישת נכסים על ידי אלקטרה נדל"ן מתחילת שנת 2007, ניתן למנות את רכישת 47% מבניין בלואיוויל שבקנטאקי, המושכר ברובו לענקית האנרגיה E.ON (עיסקה שהיקפה הכולל הסתכם בכ-193 מיליון שקל); רכישת שני בניני משרדים בשיקגו (היקף עיסקה כולל של למעלה מ-700 מיליון שקל); רכישת 65% מבניין בציריך המושכר במלואו לענקית התקשורת סוויסקום (כ-410 מיליון שקל); רכישת 50% מפורטפוליו של 6 נכסים במערב גרמניה, המושכר בין היתר לממשלת גרמניה ולבנק UBS (כ-320 מיליון שקל); רכישת הבעלות המלאה על קמפוס משרדים בנירנברג שבגרמניה, והמושכר במלואו לקבוצת התקשורת אלקטל-לוסנט עד שנת 2014 (כ-540 מיליון שקל).
מתחילת שנת 2007 דיווחה אלקטרה נדל"ן גם על השקעות ראשונות בהודו, באמצעות המיזם המשותף לחברה ולנכסים ובניין. כמו כן, רכשה החברה כ-42.5% מפארק טכנולוגי בקלן שבגרמניה לפי שווי של כ-588 מיליון שקל, ונכסים נוספים בקנדה ובגרמניה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.