נמל אשדוד הושבת: הפסד של 50 מ' ש' ביום למגזר העסקי

אייל גבאי: חלק מהתנאים בהסכם העבודה גובלים בשערורייה. חלקם מעבירים את השליטה דה-פקטו בנמל לידי ועד העובדים. שכר הבכירים הממוצע בנמל היה 31 אלף ש' בחודש ב-2005
שי פאוזנר |

הנהלת נמל אשדוד הודיעה הבוקר, כי החל מאתמול, יום א' 11.3.07, עם תחילת משמרת ג' בשעה: 22:30, החלה שביתה של ועדי התפעול בנמל. משמעות ההשבתה היא שיבוש מוחלט של עבודת הנמל. ועדי התפעול הודיעו על השביתה בעקבות דרישת רשות החברות הממשלתיות להכניס שינויים לטיוטת ההסכם שגובשה בין הנהלת נמל אשדוד לבין ועדי התפעול.

בצהריים נמסר ממשרד מנהל רשות החברות, איל גבאי, והממונה על השכר, אלי כהן, הודיעו להנהלת חברת נמל אשדוד, כי אין בכוונתם לאשר את טיוטת הסכם השכר עם עובדי התפעול בחברה, אשר לא אושרה ע"י מנהל הרשות והממונה על השכר, ושאינה עולה בקנה אחד עם מדיניות השכר של הממשלה והסכמים קודמים.

גבאי וכהן ציינו, כי עם ההגעה להסכם במסגרת הרפורמה בנמלים, במסגרתה קיבלו העובדים בונוסים ותוספות שכר משמעותיות, סוכם על שקט תעשייתי לחמש שנים (ראה שכר העובדים לשנת 2005). במשרד האוצר תמהים כי חלפו רק שנתיים ימים, והעובדים שבים ומעלים דרישות נוספות.

על פי הוגעת האוצר - חלק מהתנאים העולים בטיוטת ההסכם גובלים בשערורייה ציבורית וחלקם אף מעבירים את השליטה בנמל, דה-פקטו, לידי ועד העובדים. כך למשל, על פי טיוטת ההסכם, בירור משמעתי כנגד עובד בנמל ייפסק מיידית אם העובד יטען כי ביצע את העבירה המשמעתית על פי הנחיית הוועד. כמו כן, על פי הטיוטה, מעתה נדרשת הסכמת הועד לכל הפעלה של גורמי חוץ בנמל.

יצוין, כי העובדים אינם מתחייבים לשקט תעשייתי במסגרת טיוטת ההסכם כך שהסכם זה עלול להוות את הבסיס לשביתה הבאה בגין דרישות נוספות חדשות לבקרים.

במשרד האוצר מציינים, כי כל הסכם עבודה בחברות ממשלתיות מחייב על פי חוק אישור מראש ע"י מנהל רשות החברות הממשלתיות והממונה על השכר. עובדה זו ידועה היטב לכל המעורבים, לרבות ועד העובדים וההסתדרות. זאת ועוד, אף הייעוץ המשפטי של הנהלת הנמל הסתייג מטיוטת ההסכם ומתנאיו.

יש לציין, כי כבר ביום ה-20.02.07 פנתה רשות החברות אל הנהלת החברה וציינה, כי ההסכם המתגבש לא קיבל את אישור משרד האוצר וכן ביום ה-26.02.07 פנו מנהל רשות החברות והממונה על השכר להנהלת החברה, וזו נתבקשה להעביר למשרד האוצר את כל הטיוטות וההסכמים ולא להתחייב בפני העובדים בכל דבר בענייני שכר ותנאי עבודה שאינם עולים בקנה אחד עם מדיניות השכר של הממשלה והסכמים קודמים.

באוצר מזכירים, כי שיאני שכר בחברת נמל אשדוד השתכרו מעל 31,863 שקל בממוצע לחודש - בשנת 2005. שיאן השכר בנמל אשדוד לפני שנתיים הרוויח 61 אלף שקל בחודש.

עוד תגובה בולטת להשבתת נמל אשדוד הבוקר התקבלה נשיא איגוד לשכות המסחר, מאוריאל לין, ביקורת חריפה על ועדי העובדים, אשר התנהגותם מהווה דוגמה להתנהלות כוחנית לשמה.

"הוועדים מרשים לעצמם להעמיד את האינטרס האנוכי הצר שלהם ברמת חשיבות גבוהה יותר מהאינטרסים הכלכליים והחברתיים הכלל לאומיים של מדינת ישראל. פה לא מדובר חלילה על אי קבלת שכר, אלא על מצב שתמיד רוצים עוד ועוד ומשתמשים בכוח שיש בידם כנותני שירות חיוני שהמדינה מחויבת לספק, לצורך קידום אינטרסים, הטבות שכר וזכויות יתר נוספות".

לדברי לין, "איגוד לשכות המסחר מצפה שההסתדרות הכללית תיטול אחריות ותשלול מכל מקום את ההתנהגות הזו שפוגעת קשה באינטרסים של המדינה ובסופו של דבר תפגע קשה גם באינטרסים של העובדים החדשים. עליה לחייב את ועדי העובדים לחזור לעבודה מיידית על פי התחייבותם לשקט תעשייתי. התחייבות שאף היא עלתה למדינה בכסף רב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).