פז בשנה קשה, מצפה להתאושש ב-2021
חברת פז נפט מדווחת על ירידה של 40% במכירות ברבעון הרביעי, שהסתכמו ב- 1.8 מיליארד, לעומת 3 מיליארד ברבעון המקביל. מכירות YELLOW עלו ברבעון, והסתכמו ב-250 מיליון שקל לעומת 224 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מכירות YELLOW עלו ברבעון, והסתכמו ב 250 מיליון שקל לעומת 224 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בסך מכירות הקבוצה נובע בעיקר בשל ירידת מחירי מוצרי הנפט בין תקופות הדוח וירידה בכמויות המכירה שניהם כתוצאה ממשבר הקורונה.
בהתייחס לתוצאות שנת 2020 ציין ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת פז:" שנת הקורונה הייתה מאתגרת במיוחד לקבוצת פז. עם חזרת המשק לפעילות מלאה אנו רואים סימנים להתאוששות בכלל מגזרי הפעילות ובכלל זה בענף הדלקים בתחנות . לצד משבר הקורונה המתמשך שהשפיע על כל מגזרי פעילות החברה ובאופן עמוק על פעילות משק הדלק, על מרווחי הזיקוק ועל כמעט עצירת מוחלטת של פעילות התעופה, ביצענו תהליכי מיקוד והתייעלות כדי למתן את הפגיעה במגזרי הפעילות בקבוצה. נקטנו בפעולות לחיזוק, הרחבה, פיתוח והשבחת זרוע הקמעונאות ובעיקר רשת חנויות הנוחות yellow, כחנויות מועדפות לביצוע קניה משלימה, שהניבו שיא במחזור ההכנסות השנתי של קרוב למיליארד ש"ח כאשר מגמת הצמיחה הדו ספרתית במחזור ההכנסות של yellow ברבעון הרביעי נמשכת גם לתוך שנת 2021".
ה-Ebitda ברבעון הרביעי הסתכם ב-135 מיליון שקל, לעומת 217 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון ב-Ebitda נובע מירידה במרווח הזיקוק וירידה מכמויות המכירה בשל משבר הקורונה שהתקזז חלקית ע"י הגידול במגזר התעשיות ומכירות ה-.yellow
הפסד תפעולי החברה רשמה הפסד תפעולי ברבעון של כ-25 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הפסד נקי החברה רשמה הפסד נקי של של 9 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 40 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון ברווח השנתי נובע משחיקה במרווח הזיקוק וירידה בכמויות המכירה של דלקים.
- ממציא המנוע המהפכני הולך לעולמו, והטכנולוגיה החשובה נכנסת לשימוש מסחרי
- מדריך לקניית רכב: איך לבחור נכון ולחסוך אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזרים
קמעונאות ומסחר
המכירות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-1.1 מיליארד, לעומת 1.7 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. נובע מקיטון במחיר וכמות מכירות מוצרי הנפט בתחנות ובשיווק ישיר נרשמה ירידה של 21% בכמויות המכירה בשל משבר הקורונה.
הרווח תפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב-48 מיליון שקל לעומת 54 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA המתואם ברבעון הרביעי הסתכם ב-111 מיליון שקל, מול 116 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברמה השנתית נובעת מקיטון בכמויות המכירה של הדלקים.
זיקוק
המכירות ברבעון הסתכמו ב-1.1 מיליארד שקל לעומת 2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר בשל ירידת מחיר חבית הנפט בין התקופות ממוצע של כ-64 דולר לחבית ב2019 לכ-42 דולר לחבית ב2020, וירידה בכמויות מכירת החביות של 23% לעומת שנה קודמת.
- לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט
- קרטל אופ"ק שומר על קצב זהיר ומגביל את הייצור ברבעון הראשון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הפסד תפעולי ברבעון הרביעי ההפסד הסתכם ב- 110 מיליון שקל, לעומת הפסד של 64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לפני הפחתות בגין ירידת ערך של מוניטין ורכוש קבוע. הקיטון נובע בעיקר מהשחיקה במרווח הזיקוק שעמדה על 19% לעומת מרווח הזיקוק בשנה הקודמת כמו גם מירידה בכמויות המכירה של 23% לעומת שנה קודמת.
ה-EBITDA המתואם ברבעון הסתכם בהפסד של 53 מיליון שקל, הקיטון נובע בעיקר מהשחיקה במרווח הזיקוק שעמדה על 19% לעומת מרווח הזיקוק בשנה הקודמת כמו גם מירידה בכמויות המכירה של 23% לעומת שנה קודמת.
נדלן
מכירות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-42 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצניחה במכירות נובעת מקיטון מדמי שכירות של חיצוניים עקב צמצום בפעילות השוכרים בשל משבר הקורונה וממגזר הקו"מ.
רווח תפעולי ברבעון הסתכם ב- 22 מיליון שקל לעומת 42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד . בנטרול השפעת השערוך הרווח התפעולי לשנת 2020 הסתכם ב 105 מיליון שקל לעומת 110 מיליון שקל בשנה שעברה.
ה-EBITDA המתואם ברבעון הסתכם ב-38 מיליון שקל, לעומת כ-37 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברמה השנתית נובעת מקיטון מדמי שכירות של שוכרים במתחמי התדלוק ושל מגזר הקו"מ שהתקזז חלקית בירידה בהוצאות המגזר.
תעשיות
מכירות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-331 מיליון שקל לעומת כ-382 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון נובעת מירידה במכירות מוצרי נפט בכל חברות המגזר שעיקרם בפעילות החברות נכסי ושרותי תעופה
רווח תפעולי ברבעון הרביעי הסתכם ב 49 מיליון שקל, לעומת 56 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- 2.יורם איילון 03/04/2021 14:23הגב לתגובה זוהכל שם רקוב אני ברחתי
- 1.האם למישהו הייתה ציפייה שימכרו יותר דלק ושמן במהלך שנת הקורונה? (ל"ת)23/03/2021 21:57הגב לתגובה זו

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
