סטלה ויינשטיין מנכלית קיודיסול; קרדיט: מיטל לויסטלה ויינשטיין מנכלית קיודיסול; קרדיט: מיטל לוי

אינטרנט זהב קופצת אחרי ניסוי מוצלח של קיודיסול

השלד הבורסאי רכש בספטמבר את קיודיסול בתמורה ל-74% ממניות השלד שנסחר אז לפי שווי של 16 מיליון שקל, והיום קופץ לשווי של 60 מיליון שקל; קיודיסול הצליחה בניסוי להפקת מימן ירוק מתא סולרי בתנאי שטח

רוי שיינמן |

מניית אינטרנט זהב אינטרנט זהב  קופצת אחרי שחברת קיודיסול, שהתמזגה לשלד הבורסאי בספטמבר האחרון, דיווחה על הצלחה בניסוי בתנאי שטח של פאנל סולארי אוטונומי להפקת מימן ירוק. קיודיסול היא חברת אנרגיה מתחדשת המפתחת טכנולוגיה המיועדת לייצור מימן ירוק באמצעות חשיפה ישירה לקרני השמש. קיודיסול מסרה כי מבחינתה מדובר בעמידה באבן דרך משמעותית, בה הדגימה וסיימה בהצלחה ניסוי חדשני בו החברה הדגימה פעילות הפקת מימן רציפה מפאנל פוטוקטליטי בגודל תעשייתי שעבד בצורה אוטונומית במשך יותר מחודש. מניית אינטרנט זהב נסחרת כעת לפי שווי של כ-60 מיליון שקל, אם כי ב-12 החודשים האחרונים היא במינוס 17%.


החברה מסרה כי בהסתכלות קדימה, בכוונתה לבצע הדגמה של מספר פאנלים פוטוקטליטיים מחוברים ומשורשרים שפועלים יחד בצורה אוטונומית. להערכת החברה, צעד זה יסמן את מעבר הטכנולוגיה לשלב המסחרי ויסייע לקיודיסול להתקדם כמובילה עולמית בתחום הפקת מימן ירוק. במקביל לפעילות פיתוח זו, החברה החלה במגעים לבחינת שיתופי פעולה עם חברות בתחום הכימיה, וכן בתחום האנרגיה אשר עשויים לעשות שימוש בטכנולוגיית יצור מימן ירוק מהסוג אותה מפתחת החברה. 


קיודיסול הוקמה בסוף 2021 והיא מעסיקה כ-13 עובדים. החברה ציינה בעבר כי שוק המימן הירוק צפוי לגדול בקצב שנתי ממוצע של כ-55% בין השנים 2022-2030 ולהגיע לגודל של כ-90 מיליארד דולר עד לשנה זו.


קיודיסול היא חברת האנרגיה המתחדשת השנייה תחת אינטרנט זהב, לאחר שבדצמבר האחרון זו רכשה את חברת אלגרי פאוור לפי שווי של כ-30 מיליון שקל. החברה עוסקת בתחומי האנרגיה הסולארית ואגירת האנרגיה ואחראית להקמת מעל 2,000 פרויקטים, בהם מתקנים מסחריים, מבני ציבור ותשתיות מוניציפליות. בשנת 2024 רשמה החברה גידול של 250% בהכנסות, שעמדו על כ-30 מיליון שקל, וצפי ההכנסות שלה ל-2025 הוא 60-70 מיליון שקל לצד רווח צפוי של 18 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.