ניקוי אורוות במשרד התקשורת: היועץ המקצועי מתקופת ארדן הודיע על פרישתו
אחרי הדחתנו של המנכ"ל אבי ברגר, מינויו של מ"מ - מימון שמילה, עכשיו גם היועץ עוזב. עו"ד ניר אוגולניק, היועץ המקצועי של שר התקשורת, הודיע היום (יום ה') לשר הממונה עליו, ראש הממשלה נתניהו, כי כוונתו לסיים את תפקידו. אוגולניק, שהגיע ממשרד עורכי הדין פישר בכר חן, שימש כיועץ לשר גלעד ארדן, ובחודשים האחרונים וסייע לרפורמות בשוק התקשורת. בין היתר היה מעורב ביישום הרפורמה להגברת התחרות בשוק הקווי ("השוק הסיטונאי"), גיבוש תכנית ההבראה של דואר ישראל, מכרז הדור הרביעי בסלולר, ליווי העבודה המקצועית השוטפת של המשרד ועוד. בנוסף, שימש אוגולניק כנציג שר התקשורת בוועדות המקצועיות השונות שמונו על ידו (ועדת שכטר וועדת אייל).
אוגולניק אמר בעניין: "הייתה לי זכות גדולה לעבוד במשרד התקשורת בתקופה מרתקת של רפורמות ושינויים בשוק התקשורת. אני מודה לשר ארדן ולראש הממשלה על התקופה המרתקת והמאתגרת". הודעת הפרישה של אוגולניק מגיע זמן קצר לאחר הדחתו של אבי ברגר, אשר כיהן בתפקיד המנכ"ל המקצועי של המשרד. ההדחה בוצעה על ידי הממשלה בנימין נתניהו, האוחז כיום בתיק התקשורת.
- 1.הרקב האמיתי עוד שם (ל"ת)אחד שיודע 21/05/2015 20:02הגב לתגובה זו
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
חיים לוינסון עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
