Assured Allies
צילום: יחצ

הסטארטאפ Assured Allies גייס 42.5 מיליון דולר להתמודדות עם זקנה

הפתרון הטכנולוגי של החברה נועד להמציא מחדש את עולם המוצרים הפנסיוניים, לחסוך כסף לחברות הביטוח ולעזור למבוגרים להזדקן בכבוד

דור עצמון |

חברת הסטארטאפ Assured Allies, שמפתחת ומספקת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית להזדקנות טובה יותר, השלימה סבב גיוס B בהיקף של 42.5 מיליון דולר. הסיבוב הובל על ידי המשקיע הקיים הראל ביטוח ו-FinTLV Ventures, בהשתתפות משקיעים חדשים וקיימים, ביניהם Lumir Ventures, Hamilton Lane, New Era Capital Partners, MS&AD ventures, Core Innovation Capital, פועלים אקוויטי, EquiTrust Life Insurance Company, Akilia Partners, וסמסונג נקסט. הגיוס החדש מביא את סך ההשקעות בחברה ל-65 מיליון דולר.

Assured Allies שואפת להעניק מענה לבעיה הגדולה והמשמעותית ביותר עבור אנשים מבוגרים בארה״ב. תוחלת החיים בארה״ב עלתה באופן משמעותי בעשורים האחרונים, אך למעלה מ-45 מיליון אמריקאים מעל גיל 55 צפויים להזדקק לשירותי סיעוד בהמשך חייהם, מה שיצור עומס כלכלי וחברתי עצום על המשפחות ועל חברות הביטוח.

תהליך ההזדקנות של אדם יכול להיות מושפע לרעה מגורמי סיכון רבים, דוגמת בדידות, דיכאון, נפילות ומוגבלות פיזית, התדרדרות קוגניטיבית ועוד. בהינתן מידע מסוים על אדם, הטכנולוגיה של Assured Allies מסוגלת לנבא בדיוק רב את גורמי הסיכון השונים עבורו. הפלטפורמה של החברה מאפשרת להעריך מה יהיה הטיפול האופטימלי עבור אותו אדם ולכמת מה תהיה ההשפעה של הטיפול על איכות החיים והצורך הסיעודי שלו.

הטכנולוגיה של Assured Allies משלבת יכולות של למידת מכונה (Machine Learning), מחקר קליני מעמיק ומודלים פיננסיים, על-מנת להציע מוצרים חדשניים לתעשיית הביטוח הפנסיוני והסיעודי בארה״ב. המוצרים של Assured Allies נועדו לספק למבטחים ולחברות הביטוח שירות מקצה לקצה, החל ממודלי חיזוי, דרך אינטגרציה עם מערכות החברה ועד אינטראקציה עם משתמשים בגיל השלישי והאופרציה הכרוכה בכך. האתגר בבניית מוצר מסוג זה מצריך שילוב של מגוון גדול של דיסציפלינות וטכנולוגיות.

המוצר הראשון של החברה, AgeAssured, הינו פלטפורמה ראשונה מסוגה, אשר מוצעת בשיתוף עם חברות ביטוח. מטרתה לעזור למבוגרים בעלי ביטוח סיעודי להזדקן בצורה הטובה ביותר ולהישאר לגור באופן עצמאי בביתם. הפלטפורמה של AgeAssured משלבת מודלי חיזוי, מודלים אקטואריים מתקדמים ומחקר קליני. על מנת לזהות את המבוטחים אשר עבורם ניתן לספק התערבויות קליניות מניעתיות שיפחיתו באופן משמעותי את הצורך בשירותי סיעוד. בכך פועלת החברה הן לטובת המבוטח, אשר מזדקן בצורה בריאה יותר ונותר עצמאי, והן לטובת חברות הביטוח. AgeAssured הוכחה כיעילה בצמצום פגיעות תפקודיות מוקדמות, ומאז עלייתה לאוויר הביאה לחיסכון של כ-20% בעלויות תביעות ביטוח סיעודי בקרב המשתמשים בה. המוצר הושק ב-2020 והוא המוביל בתחומו בארה״ב. 

המוצר השני של החברה, NeverStop, הוא פלטפורמה המאפשרת לחברות הביטוח ליצור דור חדש של מוצרים פנסיוניים. ייחודם של המוצרים בכך שבנוסף לתשלום קצבה בשנות הפרישה, הם גם מסייעים למבוטחים להגיע לגיל המבוגר במצב הטוב ביותר עבורם, ומספקים כיסוי ביטוחי סיעודי. המוצרים של NeverStop משלבים בתוכם מערכת לחיתום דיגיטלי ותוכנית בריאות (wellness) אישית, מוכחת-מדעית, המציעה למבוטחים הזדמנות להגדיל את הכיסוי הביטוחי לצד הפחתת הסיכון לכך שיזדקקו לסיעוד בעתיד. טכנולוגיית החיתום הדיגיטלי החדשנית של החברה פועלת בזמן-אמת ומאפשרת לחברות הביטוח לבטח מבוגרים שבעבר היו נדחים.

החברה מעסיקה 90 עובדים, כמחציתם במרכז הפיתוח בישראל ומחציתם בארה״ב, מרביתם במשרדי החברה בבוסטון. ההון שגויס ישמש לצמיחת החברה, הרחבת רשת הספקים ושיתופי הפעולה בארה"ב וגיוס כוח אדם בישראל, כולל אנשי פיתוח, מוצר, דאטה, חוקרים קליניים ו-QA.

קיראו עוד ב"BizTech"

ד"ר אפיק גל, נשיא ומנהל מוצר ראשי: "הדרך שבה אנשים מתכננים את גיל הזהב והציפיות שלהם לתקופה זו משתנים מהותית, ואנחנו נרגשים להציע להם פתרונות מוכחים להפיכת אריכות ימים לבת קיימא מבחינה כלכלית. אנו המייסדים ועובדים רבים בחברה, שימשנו כמטפלים להורים ולסבים שלנו, והחוויה הזו נתנה לנו השראה להקים את החברה. ראינו סבל מיותר, פיזי ופיננסי, והגענו להבנה שכדי לשנות את המציאות, אנחנו יכולים להשתמש במדע וטכנולוגיה כדי לשנות את מסלול ההזדקנות ולאפשר לאנשים לחיות בבתיהם עם סביבתם הקרובה זמן רב ככל האפשר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

טראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AIטראמפ בוחן מחשב קוונטי, נוצר באמצעות AI

אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B

מאחורי הרטוריקה הגסה על “מי נכנס לאמריקה” מסתתרת מדיניות סדורה, ועוד אספקט של ה-MAGA: בית המשפט אישר את יוזמת המשטר להעלות דרמטית את אגרת העסקת עובדים זרים בהייטק , שיקטין דרמטית את ההגירה הכלכלית

רן קידר |

״למה אנחנו לא יכולים להביא אנשים מנורווגיה או משוודיה? בואו ניקח כמה מדנמרק. אכפת לכם לשלוח לנו כמה אנשים? תשלחו לנו אנשים נחמדים. אכפת לכם? אבל אנחנו תמיד לוקחים אנשים מסומליה, ממקומות שהם אסון, נכון? מגיעים אלינו רק ממקומות מטונפים, מלוכלכים, דוחים ומוכי פשיעה". כך אמר נשיא ארה"ב לפני כשבועיים והתייחס באופן פרובוקטיבי למדיניות ההגירה של ארה"ב. 

האמירה הזאת היא צד אחר של יוזמה של טראמפ, שבמסגרתה ארה"ב תיגבה 100 אלף דולר עבור כל בקשה לאשרת H-1B, שאותה ניסתה לשכת המסחר האמריקאית לטרפד,בטענה כי המהלך חורג מסמכות הנשיא, והגישה תביעה לבית המשפט, שכעת דחה אותה וקבע כי ממשל טראמפ רשאי להמשיך בהטלת האגרה. האגרה החדשה, שהוכרזה בהצהרה נשיאותית מספטמבר 2025, מחליפה את העלויות הקודמות שנעו בין 2,000 ל-5,000 דולר לבקשה, תלוי בגודל החברה ובסוג ההגשה.

מהי תכנית H-1B?

תוכנית H-1B מאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים בעלי השכלה אקדמית בתחומים כמו הנדסה, תוכנה, ביוטכנולוגיה ומדעי המחשב. בכל שנה פיסקלית מוקצות 85 אלף אשרות, 65 אלף רגילות ו-20 אלף נוספות לבעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות אמריקאיות. הביקוש עולה על ההיצע בהרבה, עם מאות אלפי בקשות שנתיות, וההקצאה מתבצעת בהגרלה אקראית. בשנת 2025 נרשמו כ-442 אלף בקשות, כאשר כ-70-80% מהן הגיעו מעובדים הודים, המהווים את הרוב במגזר השירותים הטכנולוגיים.

האגרה החדשה חלה רק על בקשות חדשות שהוגשו לאחר 21 בספטמבר 2025, ואינה משפיעה על חידושים או הארכות של אשרות קיימות. היא נועדה להרתיע שימוש יתר בתוכנית, במיוחד על ידי חברות אאוטסורסינג שמעסיקות עובדים בשכר נמוך יחסית. לדוגמה, חברת טאטא קונסלטנסי סרוויסס ההודית, אחת המובילות בהגשת בקשות, ספגה בעבר קנסות על הפרות כמו העסקה בשכר נמוך והפרת כללי מיקום עבודה. עם האגרה החדשה, עלות גיוס עובד בודד עלולה להגיע ל-105 אלף דולר, כולל עמלות נלוות, מה שהופך את התהליך ללא כדאי עבור תפקידים בשכר ממוצע של 70-90 אלף דולר לשנה.

חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון, שספנסרה מעל 10 אלף אשרות H-1B בשנת 2025, מיקרוסופט עם כ-6 אלף, ומטא עם כ-4 אלף, צפויות לספוג עלויות נוספות של מיליוני דולרים. באמזון, למשל, השכר הממוצע לעובדי H-1B עומד על 150 אלף דולר, אך האגרה תייקר את הגיוס הראשוני ב-67%. חברות קטנות יותר, כולל סטארט-אפים, עלולות לוותר על גיוס זר לחלוטין, שכן תקציבן מוגבל. כפי שפורט בדיווח על השפעות כלכליות של מדיניות הגירה בארה"ב בביזפורטל, שינויים כאלה עלולים להאט את קצב החדשנות במגזר הטק, שתורם כ-10% מהתמ"ג האמריקאי.