קרן הריט עופר אברם, שרון שוופי, איתי מל
צילום: נועה זני

קרן מניבים רוכשת מבנה לוגיסטי בסמוך לבית שמש ב-82 מיליון שקל

ענת דניאלי | (1)

קרן הריט הפרטית מניבים, רוכשת מבנה לוגיסטי באזור התעשייה הר טוב, הממוקם בסמוך לבית שמש ב-82 מיליון שקל. המבנה הנו בשטח של 15 אלף מ"ר ובמגרש של כ-24 דונם. ממניבים נמסר כי הנכס צפוי להניב כ-5.6 מיליון שקל בכל שנה בממוצע ולמשך של כ-10 שנים. 

 

המבנה הנרכש הינו מרכז לוגיסטי בגובה של כ-14 מטר, ומושכר כעת לחברת לוגיסטיקר מקבוצת ממן. מהחברה הוסיפו כי בניית המרכז הלוגיסטי הושלמה בחודשים האחרונים, ולוגיסטיקר שכרה אותו לתקופה של 5 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות. 

עופר אברם, מנכ״ל מניבים: "המרכז הלוגיסטי שרכשנו הינו ממבני הלוגיסטיקה האיכותיים בישראל. מעבר למאפיינים סטנדרטים הנדרשים במבני לוגיסטיקה, כולל המבנה מרכיבים טכניים ייחודיים, וממוקם באזור מתפתח הנהנה מנגישות מעולה. להערכתנו, הביקוש לשטחי לוגיסטיקה ותעשיה באזור זה ילך ויגבר. כל אלה יאפשרו בעתיד השבחה נוספת של הנכס״. 

שרון שוופי, יו״ר מניבים: "המרכז הלוגיסטי בהר טוב הינו הנכס השלישי שמניבים רוכשת. רכישת הנכס תואמת את אסטרטגיית הקרן, הפועלת לרכישת נכסים מניבים בתמהיל שימושים רחב של משרדים, הייטק, תעשייה ולוגיסטיקה, תוך פיזור גיאוגרפי באזורי ביקוש שונים בישראל. הקרן בוחנת בימים אלה מספר עסקאות לרכישת נכסים מניבים נוספים התואמים את מדיניותה״. 

מהקרן ציינו כי הושלם עד היום גיוס של 267 מיליון שקל משורה של גופים בהם; פועלים שוקי הון, מיטב דש, אוניברסיטת בר אילן, אי.בי.אי, הלמן אלדובי, קרן פנסיה גלעד וגופים נוספים. את מניבים ייצגו ברכישת הנכס באזור התעשייה הר טוב עורכי הדין לוי אמיתי, יפית פלסנפלד וחן רוניס ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות'.

עוד הוסיפו כי מטרת קרן הריט מניבים היא להתנהל במתכונת המקובלת בקרנות ריט, "מבחינת מסגרת הפעילות, השקיפות, היחסים הפיננסים, חלוקות דיבידנד, דמי הניהול והמחויבות כלפי המשקיעים בקרן. בהמשך, תירשם החברה למסחר בבורסה בתל אביב, במתכונת של קרן ריט ציבורית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לופו 24/01/2017 12:20
    הגב לתגובה זו
    הגדולות תשגשגנה.
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

ריבית גרף ירידה
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
מחקר

עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים

מחקר רחב  של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?

ענת גלעד |

ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%.  האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?

נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.

כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים.  כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי

עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".

הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז

המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".