הכלכלה הרוסית בצל המלחמה באוקראינה: אתגרים, צמיחה ומיליטריזציה
מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, כלכלת רוסיה עוברת טלטלה מתמשכת. בעוד הקרמלין מנסה לצייר תמונה ורודה של "כלכלה שמתחזקת ומתגברת על סנקציות", המציאות הכלכלית מורכבת בהרבה ויש לזה השלכות גלובליות, וגם עלינו בישראל. רוסיה דוחפת את הנשק שלה לאיראן כדי להיפגש עם מזומנים. היא מחזקת את הקשר המסחרי עם הממשל האיראני, ומחזקות יחדיו את הקשרים עם סין. זו ברית של שלוש מדינות שנמצאות בסוג של מלחמה עם העולם המערבי - סין וארה"ב במלחמת סחר מתמשכת. איראן במלחמה עם ישראל, רוסיה במלחמה עם אוקראינה. כל השלוש האלו תחת סנקציות מהעולם המערבי, אבל זה לא שינה את עמדתן, כנראה רק הקצין אותן.
רוסיה היא כבר לא המעצמה שהייתה בימי ברית המועצות, אבל היא עדיין מעצמה. וולדימיר פוטין הוא עדיין שליט כל יכול ברוסיה עם זרועות תמנון שמגיעות גם למזרח התיכון, למזרח אירופה ולאפריקה, שם יש לרוסים אחיזה גדולה שמזרימה סכומי עתק לרוסיה. רוסיה השכילה להיכנס באפריקה לאזורי עימות, לתמוך בצד אחד וליהנות מפירות הניצחון. זו הכנסה משמעותית, אבל הכלכלה הרוסית צריכה הרבה יותר מזה.
ולדימיר פוטין; קרדיט: דוברות הקרמלין
רוסיה אומנם רשמה צמיחה כלכלית מהירה בשנת 2023, והבנק המרכזי דיווח על עודף תקציבי ברבעון הראשון של 2024. אך מאחורי הנתונים הללו מסתתרות בעיות מבניות חמורות, שמעמידות בספק את יכולתה של הכלכלה הרוסית לשמור על יציבות בטווח הארוך. מעבר לכך, הנתונים שמגיעים מרוסיה, בעיני כלכלנים לא מעטים, נראים אופטימיים מדי וכנראה לא אמינים.
- לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
- פגישה בבייג'ין: שי ג'ינפינג ופוטין מחזקים את הברית האסטרטגית בין סין לרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צמיחה זמנית שמונעת מהוצאות צבאיות
לפי הדיווחים של הבנק המרכזי הרוסי, התמ"ג של רוסיה צמח ב-3.6% בשנת 2023, והכלכלה ממשיכה להפגין עלייה ברבעון הראשון של 2024, עם צמיחה של 5.4% במונחים שנתיים. ברמה הבינלאומית, היא אף עברה את גרמניה ויפן והגיעה למקום הרביעי במדד התל"ג המותאם לכוח הקנייה, והוגדרה כ"מדינה עם הכנסה גבוהה" על ידי הבנק העולמי. אבל שוב - צריך לקחת בערבון מוגבל את הנתונים.
אם מדובר בנתוני אמת ואם לא, דבר אחד ברור - מה שמאפשר את הצמיחה הוא עלייה עצומה בהוצאות הביטחוניות, שהשפעתן על הכלכלה היא זמנית בלבד. חלק משמעותי מהתקציב מופנה לצורכי הצבא ולתשלומים לחיילים שנשלחים לחזית. בכך, כלכלת רוסיה נסמכת על השקעה בציוד צבאי וייצור נשק, שלא יחזיקו מעמד בטווח הארוך. מדובר במבנה כלכלי שמזכיר את "המיליטריזציה המבנית" מימי המלחמה הקרה, שבה רוב המשאבים הכלכליים מופנים לצבא ולייצור נשק.
ההשפעה של הסנקציות הכלכליות
הסנקציות שהטיל המערב בעקבות המלחמה מקשות על רוסיה לייבא טכנולוגיות קריטיות, כולל שבבים אלקטרוניים שמשמשים לייצור נשק וטכנולוגיות מתקדמות אחרות. בנוסף, בנקים סיניים, שבעבר שיתפו פעולה עם בנקים רוסיים, החלו לצמצם את עסקאותיהם עם רוסיה, במיוחד בשל החשש מסנקציות משניות. לכך יש השפעה עצומה על הכלכלה הרוסית, שעתה נאלצת לחפש תחליפים בתעשייה המקומית ובמדינות שכנות.- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
במקביל, הסנקציות הובילו להגדלת עלויות היבוא, דבר שתרם ללחצים האינפלציוניים. כתוצאה מכך, הריבית ברוסיה זינקה, כאשר הבנק המרכזי העלה את הריבית מ-7.5% ל-21% במהלך 16 החודשים האחרונים. העלאת הריבית הזו הופכת את שוק האשראי לבלתי נגיש כמעט עבור עסקים אזרחיים ומשקי בית, כאשר עלויות ההלוואות והשיעבודים על משכנתאות גבוהות במיוחד.
מחסור בכוח עבודה וייצור אזרחי מתכווץ
המלחמה גרמה למחסור בכוח העבודה, במיוחד בקרב גברים בגיל העבודה שנשלחים לחזית, מה שמוביל לעלייה בשכר האזרחי. אך השפעה נוספת היא על תעשיות שאינן קשורות לצבא, כמו ייצור חקלאי וייצור מכונות. כך, ייצור קומביינים ירד ב-9% בחודשים הראשונים של 2024, וייצור טרקטורים ומכשירי זריעה צנח ביותר מ-22%.
חיילים אוקראינים; קרדיט: יוטיוב
הייצור הצבאי תופס את מקומו של הייצור האזרחי ומוביל לעלייה במחירי המזון ולחסכים בחקלאות. יתר על כן, עלויות השילוח, כוח העבודה, האריזה והחומרים הגולמיים ממשיכים לעלות, ולוחצים עוד יותר על המגזר החקלאי, דבר המוביל לעלייה חדה במחירי המזון.
צמיחה לא מאוזנת ותחזיות לעתיד
כאשר רוב המשאבים מכוונים לתעשייה הצבאית, הכלכלה האזרחית הולכת ונפגעת. יתרה מכך, המערכת הכלכלית הרוסית סובלת ממחסור חמור בטכנולוגיות, כוח אדם והשקעות ארוכות טווח. ההוצאות הצבאיות הגבוהות הן בעלות "עלות חלופית" - כאשר כל רובל שמופנה לצבא אינו זמין להשקעה בתחומים כמו חינוך, בריאות ותשתיות.
במבט לעתיד, נראה כי הכלכלה הרוסית עשויה לחוות מצב של "פרימיטיביזציה" - חזרה לכלכלה שמבוססת בעיקר על משאבי טבע, ללא השקעה בטכנולוגיות חדשות. מצב כזה עשוי להוביל לנסיגה ברמת החיים וביכולת הכלכלה להתמודד עם האתגרים המודרניים. כמו כן, תשתיות שזקוקות לשדרוג מתמשכות להיות מוזנחות, מה שעשוי להוביל לתקלות תכופות ולעיכובים בפיתוח התשתיות.
בתרחיש קיצוני, מדיניות הסנקציות, הירידה באיכות החיים וחוסר יכולת הממשלה לספק שירותים בסיסיים עשויים להוביל למשבר פיננסי גדול. מצב כזה עשוי להתרחש אם המערכת הפיננסית תיכנס למשבר ובאם התקפות אוקראיניות יפגעו בתשתיות האנרגיה המרכזיות ויובילו להפסקות חשמל.
כיצד הקרמלין יכול לשמור על יציבות יחסית?
בתרחיש מתון יותר וכנראה סביר יותר, נכוון לעכשיו, הממשלה הרוסית עשויה להמשיך להדפיס כסף ולהישען על ייצוא משאבי טבע, במקביל לשימוש בסנקציות פחות מחמירות באמצעות מדינות שלישיות. במקביל, הקרמלין עשוי להמשיך לדכא כל סוג של מרד פנימי בעזרת שימוש בכוח ולהגביל את השפעות הסנקציות על ידי מציאת נתיבים כלכליים חלופיים.
- 3.ממילא לא יצא מזה דבר 14/11/2024 17:25הגב לתגובה זוויכריז על סיום המלחמה וחזרה ל"שיגרה", תוך כדי נסיגה מאדמת אוקראינה. אם יחליט לעשות זאת, הכלכלה הרוסית כנראה תצליח להשתקם תוך מספר שנים.
- 2.כתבה יפה ומעניינת, תודה רבה! (ל"ת)ישראל ישראלי 14/11/2024 14:23הגב לתגובה זו
- 1.לא מאמין לאף אנליסט (ל"ת)מישל 14/11/2024 13:52הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
