נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
צילום: Getty images Israel

הכלכלה הרוסית בצל המלחמה באוקראינה: אתגרים, צמיחה ומיליטריזציה

האם רוסיה עשויה לקרוס כלכלית, ועד כמה הסנקציות הכלכליות משפיעות עליה - המלחמה הכלכלית של פוטין
רוי שיינמן | (3)

מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, כלכלת רוסיה עוברת טלטלה מתמשכת. בעוד הקרמלין מנסה לצייר תמונה ורודה של "כלכלה שמתחזקת ומתגברת על סנקציות", המציאות הכלכלית מורכבת בהרבה ויש לזה השלכות גלובליות, וגם עלינו בישראל. רוסיה דוחפת את הנשק שלה לאיראן כדי להיפגש עם מזומנים. היא מחזקת את הקשר המסחרי עם הממשל האיראני, ומחזקות יחדיו את הקשרים עם סין. זו ברית של שלוש מדינות שנמצאות בסוג של מלחמה עם העולם המערבי - סין וארה"ב במלחמת סחר מתמשכת. איראן במלחמה עם ישראל, רוסיה במלחמה עם אוקראינה. כל השלוש האלו תחת סנקציות מהעולם המערבי, אבל זה לא שינה את עמדתן, כנראה רק הקצין אותן.

רוסיה היא כבר לא המעצמה שהייתה בימי ברית המועצות, אבל היא עדיין מעצמה. וולדימיר פוטין הוא עדיין שליט כל יכול ברוסיה עם זרועות תמנון שמגיעות גם למזרח התיכון, למזרח אירופה ולאפריקה, שם יש לרוסים אחיזה גדולה שמזרימה סכומי עתק לרוסיה. רוסיה השכילה להיכנס באפריקה לאזורי עימות, לתמוך בצד אחד וליהנות מפירות הניצחון. זו הכנסה משמעותית, אבל הכלכלה הרוסית צריכה הרבה יותר מזה.   

ולדימיר פוטין; קרדיט: דוברות הקרמלין

ולדימיר פוטין; קרדיט: דוברות הקרמלין

רוסיה אומנם רשמה צמיחה כלכלית מהירה בשנת 2023, והבנק המרכזי דיווח על עודף תקציבי ברבעון הראשון של 2024. אך מאחורי הנתונים הללו מסתתרות בעיות מבניות חמורות, שמעמידות בספק את יכולתה של הכלכלה הרוסית לשמור על יציבות בטווח הארוך. מעבר לכך, הנתונים שמגיעים מרוסיה, בעיני כלכלנים לא מעטים, נראים אופטימיים מדי וכנראה לא אמינים.

 

צמיחה זמנית שמונעת מהוצאות צבאיות

לפי הדיווחים של הבנק המרכזי הרוסי, התמ"ג של רוסיה צמח ב-3.6% בשנת 2023, והכלכלה ממשיכה להפגין עלייה ברבעון הראשון של 2024, עם צמיחה של 5.4% במונחים שנתיים. ברמה הבינלאומית, היא אף עברה את גרמניה ויפן והגיעה למקום הרביעי במדד התל"ג המותאם לכוח הקנייה, והוגדרה כ"מדינה עם הכנסה גבוהה" על ידי הבנק העולמי. אבל שוב - צריך לקחת בערבון מוגבל את הנתונים. 

אם מדובר בנתוני אמת ואם לא, דבר אחד ברור - מה שמאפשר את הצמיחה הוא עלייה עצומה בהוצאות הביטחוניות, שהשפעתן על הכלכלה היא זמנית בלבד. חלק משמעותי מהתקציב מופנה לצורכי הצבא ולתשלומים לחיילים שנשלחים לחזית. בכך, כלכלת רוסיה נסמכת על השקעה בציוד צבאי וייצור נשק, שלא יחזיקו מעמד בטווח הארוך. מדובר במבנה כלכלי שמזכיר את "המיליטריזציה המבנית" מימי המלחמה הקרה, שבה רוב המשאבים הכלכליים מופנים לצבא ולייצור נשק.

 

ההשפעה של הסנקציות הכלכליות

הסנקציות שהטיל המערב בעקבות המלחמה מקשות על רוסיה לייבא טכנולוגיות קריטיות, כולל שבבים אלקטרוניים שמשמשים לייצור נשק וטכנולוגיות מתקדמות אחרות. בנוסף, בנקים סיניים, שבעבר שיתפו פעולה עם בנקים רוסיים, החלו לצמצם את עסקאותיהם עם רוסיה, במיוחד בשל החשש מסנקציות משניות. לכך יש השפעה עצומה על הכלכלה הרוסית, שעתה נאלצת לחפש תחליפים בתעשייה המקומית ובמדינות שכנות.

קיראו עוד ב"גלובל"

במקביל, הסנקציות הובילו להגדלת עלויות היבוא, דבר שתרם ללחצים האינפלציוניים. כתוצאה מכך, הריבית ברוסיה זינקה, כאשר הבנק המרכזי העלה את הריבית מ-7.5% ל-21% במהלך 16 החודשים האחרונים. העלאת הריבית הזו הופכת את שוק האשראי לבלתי נגיש כמעט עבור עסקים אזרחיים ומשקי בית, כאשר עלויות ההלוואות והשיעבודים על משכנתאות גבוהות במיוחד.

 

מחסור בכוח עבודה וייצור אזרחי מתכווץ

המלחמה גרמה למחסור בכוח העבודה, במיוחד בקרב גברים בגיל העבודה שנשלחים לחזית, מה שמוביל לעלייה בשכר האזרחי. אך השפעה נוספת היא על תעשיות שאינן קשורות לצבא, כמו ייצור חקלאי וייצור מכונות. כך, ייצור קומביינים ירד ב-9% בחודשים הראשונים של 2024, וייצור טרקטורים ומכשירי זריעה צנח ביותר מ-22%.

חיילים אוקראינים; קרדיט: יוטיוב

חיילים אוקראינים; קרדיט: יוטיוב

הייצור הצבאי תופס את מקומו של הייצור האזרחי ומוביל לעלייה במחירי המזון ולחסכים בחקלאות. יתר על כן, עלויות השילוח, כוח העבודה, האריזה והחומרים הגולמיים ממשיכים לעלות, ולוחצים עוד יותר על המגזר החקלאי, דבר המוביל לעלייה חדה במחירי המזון.

 

צמיחה לא מאוזנת ותחזיות לעתיד

כאשר רוב המשאבים מכוונים לתעשייה הצבאית, הכלכלה האזרחית הולכת ונפגעת. יתרה מכך, המערכת הכלכלית הרוסית סובלת ממחסור חמור בטכנולוגיות, כוח אדם והשקעות ארוכות טווח. ההוצאות הצבאיות הגבוהות הן בעלות "עלות חלופית" - כאשר כל רובל שמופנה לצבא אינו זמין להשקעה בתחומים כמו חינוך, בריאות ותשתיות.

במבט לעתיד, נראה כי הכלכלה הרוסית עשויה לחוות מצב של "פרימיטיביזציה" - חזרה לכלכלה שמבוססת בעיקר על משאבי טבע, ללא השקעה בטכנולוגיות חדשות. מצב כזה עשוי להוביל לנסיגה ברמת החיים וביכולת הכלכלה להתמודד עם האתגרים המודרניים. כמו כן, תשתיות שזקוקות לשדרוג מתמשכות להיות מוזנחות, מה שעשוי להוביל לתקלות תכופות ולעיכובים בפיתוח התשתיות.

בתרחיש קיצוני, מדיניות הסנקציות, הירידה באיכות החיים וחוסר יכולת הממשלה לספק שירותים בסיסיים עשויים להוביל למשבר פיננסי גדול. מצב כזה עשוי להתרחש אם המערכת הפיננסית תיכנס למשבר ובאם התקפות אוקראיניות יפגעו בתשתיות האנרגיה המרכזיות ויובילו להפסקות חשמל.

 

כיצד הקרמלין יכול לשמור על יציבות יחסית?

בתרחיש מתון יותר וכנראה סביר יותר, נכוון לעכשיו, הממשלה הרוסית עשויה להמשיך להדפיס כסף ולהישען על ייצוא משאבי טבע, במקביל לשימוש בסנקציות פחות מחמירות באמצעות מדינות שלישיות. במקביל, הקרמלין עשוי להמשיך לדכא כל סוג של מרד פנימי בעזרת שימוש בכוח ולהגביל את השפעות הסנקציות על ידי מציאת נתיבים כלכליים חלופיים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ממילא לא יצא מזה דבר 14/11/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
    ויכריז על סיום המלחמה וחזרה ל"שיגרה", תוך כדי נסיגה מאדמת אוקראינה. אם יחליט לעשות זאת, הכלכלה הרוסית כנראה תצליח להשתקם תוך מספר שנים.
  • 2.
    כתבה יפה ומעניינת, תודה רבה! (ל"ת)
    ישראל ישראלי 14/11/2024 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא מאמין לאף אנליסט (ל"ת)
    מישל 14/11/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.