נתון הצמיחה בסין עקף את תחזיות הכלכלנים והציג צמיחה בקצב של 6.7%
סין הנתון המרכזי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסיקה בסין, היה התמ"ג השנתי שרשם לפנות בוקר קריאה חיובית של 6.7% ברבעון השני של השנה, זאת לעומת צפי הכלכלנים שעמד על צמיחה של 6.6%.
הצמיחה הגיע בעקבות שלל תמריצים מצד הממשלה והבנק המרכזי שנתנו חיזוק לביקושים במדינה. על פי סוכנות הידיעות רויטרס, הממשלה הסיכנית מכוונת לצמיחה של 6.5%-7% השנה, המהווה קצב איטי מזה שהתרגלה הכלכלה השניה בגודלה בעולם בשני העשורים האחרונים.
המנהיג הסיני, לי קה-צ'יאנג, אמר כי הכלכלה הסינית "יציבה באופן כללי", בעקבות דבריו מתחילת החודש אז אמר כי קצב הצמיחה של הרבעון הראשון שהציגו עליה בגובה 6.7% "לא היה קל" להשגה, וכי הכלכלה צפויה להמשיך להתפתח בקצב יציב. למרות נתון הצמיחה שהפתיע לטובה ברבעון השני, אנליסטים מבית קפיטל ציינו כי הפעליות במדינה נבעה בעיקר מתמריצים ממשלתיים ופחות מהמגזר הפרטי.
מהנתונים עולה כי ההשקעה בנכסים הקבועים במחצית הראשונה של השנה צמחה ב-9% מהשנה שעברה, אך הצמיחה בהשקעה בנכסים הקבועים מהמגזר הפרטי עלה רק ב-2.8% באותה התקופה, לעומת 3.9% צמיחה במהלך חמשת החודשים הראשונים לשנה, דבר המעיד על האטה בייצוא ו'עצבנות' מאקרו כלכלית. כלכלן מבית קפיטל הוסיף ואמר כי "מהגידול בצמיחה הנובעת מהשקעות של חברות ממשלתיות נראה כפיצוי על חוסר הנכונות של המגזר הפרטי לבצע השקעות".
צילום: RDNE Stock project, Pexelsלמה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
לא מעט מומחים, אנליסטים ופרשנים מזהירים כי החגיגה הנוכחית בוול סטריט מזכירה מאוד את החגיגות שהקדימו משברי ענק בעבר. אבל האמת היא שהדמיון היחיד הוא במחירי המניות הגבוהים. יתר הסביבה הכלכלית של היום שונה מאוד, ותומכת במגמה החיובית. אז תיקוני מחירים עשויים לקרות, אבל משבר כלכלי גלובלי - לא
וול סטריט אפופה באופטימיות ומקהלת השוורים חוזרת לבמות עם ההמנון העתיק שלהם, "Happy days are here again". זה שיר מהמחזמר "לרדוף אחרי הקשת", וביצועו, שנים מאוחר יותר, על ידי ברברה סטרייסנד הפך אותה לגדולה מכולן. ערב מפולת 1929 היה זה ההמנון הבלתי רשמי של השוורים בוול סטריט. בשנת 1932, בשיא המשבר הכלכלי הגדול, אימץ הנשיא פרנקלין רוזוולט את השיר כהמנון קמפיין הבחירות שלו, ולאחרונה הוא חוזר שוב באמצעות מקהלת השוורים כי אין כמו השיר הזה כדי לתאר את מצב הרוח בוול סטריט של סוף אוקטובר 2025.
מומחים ופרשנים רבים, מדור הבייבי בום, חוששים שהשיר שוב מבשר על אסון שמתקרב למשקיעים ולכלכלה. "האופטימיות", אמר רגע לפני משבר 1929 ה"זאב הבודד של וול סטריט", המשקיע האגדי ברנרד ברוך, "מסנוורת ומטעה, במיוחד דווקא את בתי ההשקעה המובילים, האנליסטים והמשפיענים שממשיכים להמליץ על המניות ככל שהשוק עולה יותר". הוא אמר זאת כשנשאל מדוע כתב פוטים במהלך אוקטובר 1929.
האמת היא שהדמיון היחיד במצב השוק בין אוקטובר 2025 לאוקטובר 1929 (וזה גם נכון למשברים הגדולים של 1987, 2000 ו-2008) הוא בהערכת המניות. יש מומחים, אנליסטים ופרשנים שטוענים שהערכת המניות כרגע תוביל לאותן תוצאות שהובילו לשלושת המשברים הקודמים, מפולת בבורסה ומשבר כלכלי גלובלי בעקבותיה. דעתי שונה ואסביר זאת בהמשך אבל קודם נבדוק את מה שקרה בשלושת המשברים הקודמים.
מה גרם למשבר הגדול של 1929?
אנציקלופדיה בריטניקה מתארת את הסיבות למשבר 1929 כדלקמן, "קריסת שוק המניות של 1929 נגרמה על ידי ספקולציות גוברות ומניות מוערכות יתר שהונעו על ידי קנייה באמצעות מרווח (מרג'ין), מה שהוביל ליצירת בועה כלכלית שאינה בת קיימא ושהתפוצצה כאשר הפדרל ריזרב העלה את הריבית, מה שגרם למכירות בהלה וחשף חולשות בסיסיות בכלכלה כמו ייצור יתר חקלאי ורגולציות בנקאיות חלשות. שילוב גורמים זה הוביל לירידה דרסטית במחירי המניות, לפאניקה של המשקיעים וסימן את תחילתו של השפל הגדול".
סיבות דומות הובילו למשברים של 1987, 2000 ושל 2008, הייתי אז בקו החזית ונוכחתי בכך. כלומר, משברים מהסוג הזה פורצים כתוצאה מתהליך שמוביל משקיעים להאמין שמגמת העליות החזקה תימשך. התהליך הזה מתחיל מסיבות כלכליות אמיתיות כמו למשל יציאה ממיתון לצמיחה, הורדות ריבית, רווחיות שמתחילה לעלות וכו', ועובר, בתמיכת התקשורת, האנליסטים ויועצי ההשקעות, לגאות בבורסות. אלא שתוך כדי התהליך נוצר פער, שהולך וגדל עם מגמת העליות, בין ציפיות המשקיעים למציאות הכלכלית, פער שמוביל להערכות יתר של נכסים ויותר חשוב - פער שיוצר ניתוק בין המשקיעים (כולל משקיעים מנוסים, אנליסטים ופרשנים) לבין היכולת שלהם להעריך את הסכנה שבה הם נמצאים.
