שבביםארה"ב רוצה להגביל יצרניות שבבים קוראניות משדרוגים בסין
ארה"ב מציעה מתווה חדש שיחייב את סמסונג ו-SK Hynix באישורי ייצוא שנתיים, במטרה לאפשר פעילות שוטפת במפעלים בסין אך למנוע הרחבה ושדרוג שיחזקו את התעשייה המקומית
המתיחות הגיאו פוליטית סביב תעשיית השבבים מציבה את דרום קוריאה בין וושינגטון, בעלת הברית הביטחונית הקרובה ביותר שלה, מול בייג'ינג שותפת הסחר הגדולה ביותר.
על פי דיווחים בבלומברג, ממשל טראמפ מציע מתווה חדש לאספקת ציוד לייצור שבבים עבור סמסונג
ו-SK Hynix במפעלי הענק שלהן בסין. במקום הפטורים הבלתי מוגבלים שהוענקו בתקופת ממשל ביידן, שתי החברות יצטרכו מעתה לקבל אישור ייצוא שנתי, שבו יוגדרו במדויק היקפי הציוד, החלקים והחומרים שיותרו לשימוש.
כלומר, במקום מנגנון VEU (Validated End User), שהעניק אישור קבוע למשלוחים בכפוף לפיקוח אמריקאי, החברות ייאלצו לפנות אחת לשנה לוושינגטון. ההחלטה מגיעה לאחר שממשל טראמפ ביטל את הפטורים הקיימים, מהלך שעורר כעס בסין.
הממשל בוושינגטון מבהיר כי אין בכוונתו לעצור את פעילות המפעלים הקיימים של שתי יצרניות
השבבים הקוריאניות, אך הוא לא יאשר אספקה שתשמש להרחבתם או לשדרוגם. למעשה, ארה"ב שואפת להגביר את השליטה בשרשרת האספקה, ולאשר משלוחים רק ביוזמתה.
- אינטל מציגה רבעון חזק מהצפוי - אך מזהירה מהאטה ברבעון הבא
- מיקרון מזנקת ב-7% - בוול-סטריט סבורים שזו רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקלה עם תסכול
בדרום קוריאה קיבלו את ההצעה ברגשות מעורבים. מצד אחד,
עצם קיומו של מתווה המשך נתפס כהקלה, שכן החשש היה שממשל טראמפ ידרוש אישורים פרטניים לכל משלוח בודד, מה שהיה יוצר אלפי בקשות בשנה ובירוקרטיה איטית ומסובכת. מהצד השני, הדרישה להגשת בקשות שנתיות מדויקות מוסיפה בירוקרטיה ומקשה על ניהול מלאי, בעיקר לאור העובדה שציוד
קריטי עלול להישבר באופן בלתי צפוי.
בכירים בתעשייה מזהירים כי עיכובים במתן אישורים עלולים לגרום לשיבושים בקווי הייצור, מהם תלויים שוקי הסמארטפונים, מרכזי המידע וכלל האלקטרוניקה הצרכנית. מנגד, גורמים אמריקאים טוענים כי קיימת מערכת יעילה לאישור מהיר
של בקשות חירום, ותומכים במודל החדש כמאזן בין צורכי התעשייה לבין ביטחון לאומי.
האירוע משתלב במגמה רחבה יותר של הידוק מגבלות אמריקאיות על תעשיית השבבים הסינית. מאז 2022 מטילה וושינגטון שלל מגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, במטרה לבלום את
יכולותיה בתחומי השבבים והבינה המלאכותית. ממשל ביידן ניסה למתן את הפגיעה בחברות דרום קוריאניות וטייוואניות באמצעות הענקת פטורים, אך ממשל טראמפ רואה בהם "פרצה" ומסרב להשיבם.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
השלכות על התעשייה
המפעלים של סמסונג
ו-SK Hynix בסין מהווים צומת מרכזיצ בשרשרת האספקה העולמית, כאשר נתח משמעותי מהייצור העולמי של זיכרונות DRAM ו-NAND מתבצע במפעלי החברות בשטח סיני. כל שיבוש באספקת חלקי חילוף וציוד עלול לייקר את המחירים או לגרור מחסור במוצרים חיוניים לתעשיית הטכנולוגיה כולה.
בדרום קוריאה מזכירים כי גם מנגנון ה-VEU הקודם העניק לארה"ב סמכויות פיקוח נרחבות, כולל אפשרות לדרוש מידע מפורט על משלוחים ואף לחסום אותם. החשש האמריקאי המרכזי הוא "דליפת טכנולוגיה או העברת ציוד לחברות סיניות". אך בקוריאה טוענים כי החברות כבר נתנו
ערבויות ביטחוניות נרחבות, והדרישה הנוספת מכבידה שלא לצורך.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
