Cluely; קרדיט: טוויטר
Cluely; קרדיט: טוויטר

סטארט-אפ מעורר מחלוקת מגייס מיליונים עם כלי AI שמאפשר לרמות בהכל

רוי לי, יזם בן ה־21 שהושעה מאוניברסיטת קולומביה בעקבות פיתוח כלי לרמאות בראיונות עבודה, גייס 5.3 מיליון דולר והשיק את Cluely - מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמאפשרת לרמות בבחינות, שיחות מכירה ואפילו בדייטים

אביחי טדסה | (2)

בעידן שבו בינה מלאכותית מחלחלת לכל תחום בחיינו, סטארט-אפ חדש בשם Cluely לוקח את זה צעד אחד קדימה, או אחורה, תלוי את מי שואלים. החברה שהוקמה על ידי צמד צעירים שהושעו מאוניברסיטת קולומביה לאחר שפיתחו כלי לרמאות בראיונות עבודה, גייסה 5.3 מיליון דולר מקרנות Abstract ו-Susa, ומשיקה מוצר שנועד להטמיע "עוזר רמאות" מוסתר בדפדפן, בכל תחום שבו נדרשת הופעה משכנעת.


Cluely התחילה ככלי שמסייע למפתחים "לעבור" מבחני קידוד על גבי פלטפורמת LeetCode, וכיום היא מציעה תמיכה סמויה בבחינות, שיחות מכירה וראיונות עבודה, באמצעות חלון נסתר שהמראיין או הבוחן לא רואים. החברה מפרסמת מניפסט שמשווה את המהפכה שלה למחשבון ולבודק האיות, טכנולוגיות שבעבר נתפסו כרמאות, וכיום הן חלק בלתי נפרד מהחיים.

לאחרונה פרסמה החברה סרטון השקה שנוי במחלוקת, בו נראה המנכ"ל צ'ונגין "רוי" לי, משתמש בכלי כדי לשקר בדייט יוקרתי. הסרטון הפך ויראלי ועורר דיון סוער ברשת, כשחלק מהגולשים היללו את הקריאטיביות, בעוד אחרים השוו אותו לפרק אפל במיוחד מתוך הסדרה "מראה שחורה".




לי ושותפו ניל שאנמוגם, שניהם בני 21 וסטודנטים לשעבר באוניברסיטת קולומביה, עזבו את הלימודים בעקבות הסערה סביב הכלי שפיתחו. עם זאת, Cluely כבר רשמה הצלחה מסחרית מרשימה, עם הכנסות שנתיות של מעל 3 מיליון דולר נכון לאפריל. לדבריהם, הכלי אפילו סייע ללי להשיג התמחות באמזון, אם כי החברה לא הסכימה להתייחס לכך באופן רשמי. 

הסטארט-אפ משתלב במגמה רחבה יותר של פרויקטים שנויים במחלוקת בתחום ה-AI, בהם גם סטארט-אפ חדש של חוקר מפורסם שמטרתו המוצהרת היא "להחליף את כלל העובדים האנושיים". נראה כי השיח סביב גבולות השימוש בטכנולוגיה רק מתחיל.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חחח... 23/04/2025 03:02
    הגב לתגובה זו
    וכשהציבור מנסה להשתמש בכלי שהחברות הגדולות המציאו אז זה לא בסדר
  • 1.
    בועת הדוט קום על סטרואידים. (ל"ת)
    אנונימי 22/04/2025 18:34
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.