merck
merck
דוחות

מרק עם תחזית מאכזבת ל-2025; המניה נופלת

ענקית התרופות דיווחה כי היא צופה הכנסות של עד 65.6 מיליארד דולר לצד רווח של עד 9.03 דולר למניה ב-2025 - האנליסטים ציפו להכנסות של 67.4 מיליארד דולר ורווח של 9.21 דולר למניה; בנוסף, לאור המשך הירידה בביקושים בסין לתרופה Gardasil החברה ציינה כי היא עוצרת
את המשלוחים של התרופה למדינה; המניה נופלת במסחר המוקדם

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה מרק תרופות סין

מניית חברת התרופות מרק Merck & Co. Inc.  דיווחה על תחזית מאכזבת ל-2025 לצד הדוחות לרבעון הרביעי של 2024 ולשנה כולה. החברה צופה הכנסות של עד 65.6 מיליארד דולר לצד רווח של עד 9.03 דולר למניה ב-2025, בעוד האנליסטים ציפו להכנסות של 67.4 מיליארד דולר ורווח של 9.21 דולר למניה.


ברבעון הרביעי של 2024 הכניסה מרק 15.6 מיליארד דולר והרוויחה 1.72 דולר למניה, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 15.51 מיליארד דולר ורווח של 1.67 דולר למניה. ב-2024 כולה הכניסה מרק 64.2 מיליארד דולר והרוויחה 7.65 דולר למניה, גם כן מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 64 מיליארד דולר ורווח של 7.61 דולר למניה.


ההכנסות של Keytruda ב-2024, התרופה המובילה של מרק לסרטן, הסתכמו ב-29.5 מיליארד דולר, עלייה של 18% לעומת 2023.


הצרות בסין ממשיכות - מרק עוצרת את המשלוחים של Gardasil למדינה

לצד זאת, החברה דיווחה כי היא תפסיק את המשלוחים של התרופה Gardasil (חיסון לפפילומה) לסין על רקע המשך הירידה בביקושים לתרופה במדינה. התרופה נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה הגדולים של החברה לצד Keytruda, וחלק גדול מהצמיחה במכירות שלה הגיעה בעבר מסין, עד שהמכירות במדינה התחילו להדרדר באזור הרבעון השני של 2024. החברה ייחסה את הבעיות בסין למצב הכלכלי במדינה כמו גם השחיתות בקרב הרופאים שמקבלים כספים מחברות מתחרות בשביל לקדם את התרופות שלהן על פני תרופות אחרות. 


ב-2024 כולה המכירות של Gardasil ירדו ב-3% והסתכמו ב-8.6 מיליארד דולר, וברבעון הרביעי הן הסתכמו ב-1.55 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים שהיה ל-1.8 מיליארד דולר


לצד זאת, לפני מספר חודשים דיווחה מרק על כניסתה לתחום תרופות ההרזייה עם רכישת רישיון לפיתוח תרופה מחברת התרופות הסינית הנסו פארמה. העסקה הייתה בשווי יחסית קטן של 112 מיליון דולר, והיא סימנה את כניסתה המהוססת של מרק לשוק תרופות ההרזיה המתפתח. העסקה כוללת אופציה לתשלומי אבני דרך נוספים בהיקף של עד 1.9 מיליארד דולר, בכפוף להתקדמות בפיתוח התרופה.


מניות הפארמה מדוכאות - גם מרק

מרק נסחרת לפי מכפיל רווח עתידי 10, מכפיל דומה לענקיות הפארמה האחרות שמדוכאות בתקופה האחרונה. אחד הגורמים העיקריים שמעוררים חשש בקרב המשקיעים הוא שר הבריאות החדש בארה"ב, רוברט פ. קנדי. קנדי ידוע כמתנגד חיסונים ועמדותיו הקיצוניות מדאיגות את התעשייה כולה. החשש הוא שעמדותיו של קנדי יובילו לשינוי במדיניות הבריאות האמריקאית, מה שיכול לגרום לאובדן אמון הציבור במערכות החיסון והבריאות. במידה וקנדי יחל להטיל ספק באישור החיסונים על ידי ה-FDA או לקדם טיפולים שנויות במחלוקת, כמו חלב גולמי, חמצן היפרברי ואיברמקטין, תעשיית התרופות עלולה להתמודד עם פגיעה כלכלית ורגולטורית משמעותית.


מניית מרק נסחרת לפי שווי של 252.4 מיליארד דולר אחרי ירידה של 21% בשנה האחרונה.

מניית מרק בשנה האחרונה

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 04/02/2025 14:50
    הגב לתגובה זו
    אולי יתכבדו הקברניטים בחברת מרק וירכשו את חברת אפיטומי על שלל הסכמיה וערכה הפוטנציאלי בשוק גלולות ההרזייה . למה אף אחד לא מאפיטומי ולא ממרק מרים את הכפפה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.