"סם אלטמן הסיני" - מי עומד מאחורי דיפסיק

משכונת עוני לפסגת ה-AI: סיפורו של היזם הסיני שהצליח לפתח מודל חדשני בעלות של 5.5 מיליון דולר בלבד המאיים על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, בזמן שהשאלה מרחפת באוויר - האם דיפסיק היא באמת חברה עצמאית או זרוע של ממשלת סין

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה דיפסיק

צריך להתחיל בנושא החשוב באמת - דיפסיק היא לא רק סיכה בבלון של השקעות ה-AI. היא גם אגרוף לבטן במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. סין מוכיחה לארה"ב שהמעצמה המערבית יהירה מדי, שמנה מדי ושלא בהכרח צריך אותה. המלחמה בין המעצמות נמצאת בכמה מישורים לרבות בנושא טיק טוק, העלאת מכסים, אסירת ייצוא של שבבים מתקדמים, אבל סין בעצם אומרת למערב - יש לנו יכולות משלנו. לא כל החוכמה נמצאת בארה"ב ובמערב.


לכן האירוע הזה יוצא מהמסגרת של מהפכת ה-AI והאם מניות ה-AI יפלו או לא. יש כאן משהו רחב יותר. ברשת מסתובבים מאמרים שדנים בשאלה אם דיפסיק היא חברה ממשלתית. היא לא, לפחות לא באופן רשמי, אבל הממשל הסיני בסופו של דבר יכול לשלוט בכל מה שזז בסין. בינתיים נראה שדיפסיק היא עצמאית לחלוטין והיא מופע של איש אחד - וונפנג, יזם סיני בן 40, שהצליח בתוך שבועות ספורים לשנות את פני הבינה המלאכותית בעולם. מכנים אותו "סם אלטמן הסיני", אבל מהראיונות איתו נראה שמדובר במודל הרבה יותר צנוע, פשוט, עממי.


וונפנג, הצליח בתוך שבועות ספורים לשנות את פני הבינה המלאכותית בעולם. עם השקתו של המודל המתקדם R1 של דיפסיק (DeepSeek), הוא הצליח לא רק להפוך את סין  לשחקנית מרכזית בתחום, אלא גם לטלטל את השווקים הגלובליים ולמחוק מאות מיליארדי דולרים משווי חברות טכנולוגיה מובילות, כמו אנבידיה.



מילדות צנועה לצמרת הטכנולוגיה


ליאנג נולד בעיר ג'נג'יאנג שבמחוז גואנגדונג, אזור עני בדרום סין. אביו היה מורה בבית ספר יסודי, וליאנג גדל במשפחה צנועה, אך התגלה ככישרון מתמטי יוצא דופן כבר בגיל צעיר. הוא למד הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת ג'ג'יאנג היוקרתית, שם גם השלים תואר שני בהנדסת מידע ותקשורת.


לאחר לימודיו, פנה לעולם ההשקעות והקים בשנת 2015 את קרן הגידור "היי פלייר" (High-Flyer), שהתמקדה בשימוש בבינה מלאכותית ובמודלים מתמטיים כדי לחזות מגמות בשוק ההון. הקרן, שבתחילה ניהלה נכסים בשווי של 1 מיליארד יואן, הגיעה לשיא של יותר מ-10 מיליארד יואן ב-2019. במהלך השנים השקיעה הקרן חלק ניכר מרווחיה בבניית תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, כולל רכישת אלפי שבבי אנבידיה, כדי להוביל את תחום ה-AI בסין.


המעבר לחדשנות טכנולוגית

ליאנג מאמין שסין צריכה להפסיק להיות "עוקבת" של טכנולוגיות זרות ולעבור למעמד של מובילה עולמית. "סין לא יכולה להישאר תמיד בצד המקבל," אמר באחד מהראיונות הנדירים שלו. לדבריו, סין אינה חסרה הון אלא ביטחון ויכולת לארגן כישרונות ברמה גבוהה לחדשנות אפקטיבית.

המודל החדשני R1 של דיפסיק פותח לפי הדיווחים בעלות של 5.5 מיליון דולר בלבד, סכום נמוך מאוד בהשוואה למתחרות המערביות. ליאנג וצוותו ניצלו את התשתיות שכבר הוקמו ב"היי פלייר" ואת הידע המתמטי והטכנולוגי שלהם כדי ליצור מודל שמספק תוצאות דומות למודלים מובילים כמו ChatGPT, אך בעלויות נמוכות בהרבה.

קיראו עוד ב"גלובל"


גישה ייחודית ופילוסופיה שונה


בניגוד לענקיות אמריקאיות כמו OpenAI, שמחפשות למקסם רווחים, ליאנג מדגיש שהמטרה שלו היא להפוך את ה-AI לנגיש וזול לכולם. "אנחנו לא מנסים למכור בהפסד, אבל גם לא לגבות מחירים מופרזים," אמר בראיון ל-CCTV הסינית. "המטרה שלנו היא לא רק לתפוס שוק אלא להפוך את ה-AI לזמין לכל אדם."


ההשראה: ג'ים סימונס - ליאנג מציין שהושפע רבות מג'ים סימונס, המתמטיקאי האמריקאי שהקים את קרן רנסנס. "המילים שלו – 'תמיד יש דרך למדל מחירים' – עזרו לי להתמודד עם קשיים מקצועיים," כתב ליאנג בהקדמה שתרם לתרגום הסיני של ספר על סימונס.


השקת R1 של דיפסיק חוללה רעידת אדמה בשוק. אך ליאנג לא עוצר שם – הוא ממשיך להדגיש את הצורך בצמצום הפערים בין סין למערב בתחומי המחשוב והחדשנות. "אנחנו עובדים לצמצם פערי יעילות ודאטה, כדי להגיע למודלים תחרותיים ברמה עולמית,"


תגובות מהעולם והחזון לעתיד

בעולם מתייחסים לליאנג כ"סם אלטמן הסיני", אך הוא שומר על פרופיל ציבורי נמוך ונמנע מריאיונות רבים. ברשתות החברתיות הסיניות הוא זוכה להערצה עצומה, עם משתמשים שמכנים אותו "מאסטר ה-AI" ומשווים את ההישג שלו ל"פצצה גרעינית" בתחום המדע והטכנולוגיה.

ליאנג עצמו ממשיך לשמור על צניעות, אך ברור שהחזון שלו גדול: להפוך את סין למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ולהפוך את הטכנולוגיה לזמינה וזולה עבור כל אדם.



שאלות ותשובות על ליאנג וונפנג


מי אתה ליאנג וונפנג?
ליאנג הוא יזם סיני בן 40, מייסד ומנכ"ל דיפסיק. הוא התחיל את דרכו כמתמטיקאי וכמנהל קרן גידור בסין, ומשם הפך לדמות מובילה בתחום הבינה המלאכותית.


מה מיוחד במודל R1?

R1 הוא מודל AI שמספק ביצועים דומים למודלים מובילים כמו ChatGPT, אך פותח בעלויות נמוכות בהרבה, תוך שימוש בטכנולוגיות זמינות ובתשתיות קיימות.


איך ההשקה של R1 השפיעה על השווקים?

השקת R1 גרמה לירידות חדות במניות חברות שבבים וטכנולוגיה, כולל אנבידיה ומיקרוסופט, ומחקה מאות מיליארדי דולרים משווי השוק שלהן.


מהו החזון של ליאנג?
ליאנג שואף להפוך את סין ממדינה שמעתיקה טכנולוגיות למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, תוך הפיכת הטכנולוגיה לזמינה וזולה לכולם.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    האמריקאית ניפחו בועה הסיני נעץ סיכה (ל"ת)
    לימור 28/01/2025 21:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גפרי 28/01/2025 21:29
    הגב לתגובה זו
    מניפולציה סינית !!! משתמשים בחוות שרתים מפלצתית ומציגים הישגים מדומים בלי שאף אחד יכול לאמת את הנתונים
  • 2.
    יש גם חברות ישראליות שעושות את זה (ל"ת)
    דניאל 28/01/2025 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיקי 28/01/2025 19:33
    הגב לתגובה זו
    מצד שני טוב יש מתחרים לאח הגדול ויהיר שלנו זה עלול להוריד מחירים לשימוש ב AI
פלנטיר אלכס קארפפלנטיר אלכס קארפ

פלנטיר נופלת ב-9% - מה עשויה להיות הסיבה?

המניה צונחת חמישה ימים ברציפות ומובילה את הירידות במדד S&P 500 בעוד משקיעים מוכרים אחרי עלייה של 409% בשנה האחרונה

אדיר בן עמי |

מניית פלנטיר טכנולוגיות Palantir -1.1%  צונחת כבר חמישה ימי מסחר ברציפות, והיום (שלישי) היא מובילה את הירידות במדד S&P 500 עם נפילה של 8.8%. המניה, שעלתה 409% בשנה האחרונה, נסחרת כעת במכפיל של 214 פעמים הרווחים הצפויים, לעומת 22 פעמים בממוצע מדד S&P 500. זהו מכפיל שמתאים יותר לסטארט-אפ בשלבים ראשונים מאשר לחברה בוגרה עם הכנסות של מיליארדי דולרים.


אין גורם ברור לנפילה הנוכחית, אבל ההסבר הפשוט ביותר הוא לקיחת רווחים אחרי עלייה מטורפת. משקיעים שקנו את המניה לפני שנה ורואים עליית ערך של מעל 400% מתחילים לשאול את עצמם אם לא הגיע הזמן לממש. הערכת השווי של החברה מבוססת על ציפיות עתידיות שקשה לעמוד בהן. המניה נסחרת במכפיל של 90 פעמים המכירות, מה שהופך אותה לאחת החברות היקרות ביותר בשוק האמריקאי.


פלנטיר לעומת OpenAI

חברת המחקר Citron פרסמה דוח קשה נגד פלנטיר, שבו היא משווה אותה ל-OpenAI ומגיעה למסקנה שפלנטיר יקרה גם במחיר של 40 דולר למניה. לפי החישובים שלהם, גם אם פלנטיר תסחר במכפיל זהה ל-OpenAI, המניה צריכה להיות שווה 40 דולר ולא 160. ההשוואה ל-OpenAI חושפת את הבעיה המרכזית בפלנטיר. OpenAI מייצרת הכנסות של כמעט 30 מיליארד דולר ב-2026 לעומת 5.6 מיליארד דולר של פלנטיר. גם במכפיל זהה, פלנטיר שווה הרבה פחות.


אבל יש בעיה עמוקה יותר: פלנטיר לא צריכה להיסחר במכפיל זהה ל-OpenAI. השתיים הן חברות שונות לחלוטין עם מודלים עסקיים שונים. OpenAI פועלת במודל מנוי גלובלי עם מיליוני משתמשים, בעוד פלנטיר תלויה בחוזים ממשלתיים גדולים ואטיים.


שוק היעד של OpenAI נמדד בטריליוני דולרים - כל צרכן, עסק ומפתח בעולם יכול להשתמש בשירותיה. שוק היעד של פלנטיר מוגבל לחוזי ביטחון וארגונים גדולים שצומחים לאט ומתמודדים עם ענקיות כמו מיקרוסופט. OpenAI יוצרת מה שנקרא "גלגל תנופה" - כל משתמש חדש משפר את המודלים, מחזק את המוצר ומרחיב את התעלה התחרותית. זה בדיוק מה שגוגל עשתה בזמנו. פלנטיר לא יוצרת אפקט כזה - לקוח אחד לא משפר את הפלטפורמה עבור הבא.


שוק שבדרך לרוויה

שי ג'יפינג (Xinhua)שי ג'יפינג (Xinhua)

דיווחים: סין מאיצה את ההכנות לקראת כיבוש טייוואן

בסין בונים ארסנל גרעיני מתקדם לקראת אפשרות של פלישה לטייוואן  - באזורים נוספים במזרח אסיה עולות קריאות לחימוש גרעיני עצמאי 

רן קידר |

דו"ח חדש מהפנטגון מצביע על שינוי מדאיג במאזן הכוחות הגרעיני באזור אסיה - כך על פי מספר דיווחים בתקשורת העולמית. לפי הדיווח, סין מרחיבה בקצב מואץ את יכולותיה הגרעיניות, כשברקע ההנחיה של שי ג'ינפינג להכין את הצבא לפלישה אפשרית לטייוואן עד 2027. לפי הערכות אמריקניות, בייג'ין מחזיקה כיום בכ-600 ראשי נפץ גרעיניים, המספר הגבוה ביותר שידוע אי פעם לגבי סין.


שינוי בתפיסת ההרתעה


לצד התחמשות קונבנציונלית, סין פועלת גם בתחום הגרעיני מתוך הבנה אסטרטגית חדשה: לפי ראש הפיקוד האסטרטגי האמריקני, המטרה היא להכין יכולת פעולה גרעינית "מהקרקע, מהאוויר ומהים", כלומר, שליטה תלת-זרועית שמזכירה את מבנה הכוח הגרעיני של ארה"ב ורוסיה.

בפנטגון מטילים ספק בהצהרות סין שלפיהן לא תשתמש ראשונה בנשק גרעיני. לפי הדו"ח, קיימים מספר תרחישים שבהם סין עשויה להפעיל נשק כזה, כולל פגיעה ביכולת הגרעין שלה, תקיפה במערכות הפיקוד או חשש להתמוטטות שלטונית. במילים אחרות, לא מדובר רק באיום תיאורטי אלא באופציה שממשיכה להתגבש בתוך החשיבה האסטרטגית של בייג'ין.


תגובת שרשרת אזורית - יפן ודרום קוריאה בוחנות התחמשות


בעוד סין בונה את הארסנל שלה, גם אצל השכנות עולות מחשבות גרעיניות. ביפן, קבוצה של מחוקקים בכירים החלה לקדם דיון פומבי סביב האפשרות לפתח נשק גרעיני עצמאי. לדבריהם, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, שבעבר איים לסגת מהתחייבויות ביטחוניות לאסיה, אינו מספק תחושת ביטחון יציבה. לגישתם, טראמפ לא צפוי וצריך תוכנית ב' - להיות עצמאיים, ולפתח גרעין.

גם בדרום קוריאה מתנהל דיון ציבורי ער, כשסקרים מצביעים על כך שכ-75% מהאזרחים תומכים בחימוש גרעיני. החשש הגובר מפני קוריאה הצפונית, לצד אי-הוודאות באשר למעורבות הצבאית האמריקנית, מובילים לעלייה בתמיכה באופציה הזו.