מודי'ס: כלכלת ישראל הבריאה לחלוטין ממיתון 01'-02'
משרד האוצר מתגאה היום (ג') בסקירה השנתית אודות כלכלת ישראל, שפרסמה אמש חברת הדירוג מודי'ס. באוצר מספרים, כי לפי הסקירה, כלכלת ישראל הבריאה לחלוטין מהמיתון בו הייתה שרויה בשנים 2001-2002. שר האוצר, בנימין נתניהו הביע שביעות רצון מהדו"ח החיובי. דו"ח זה מצטרף לשני הדוחות אשר פורסמו על ידי חברות הדירוג P&S ופיץ' בחודשיים האחרונים, וכמו קודמיו, מציין לשבח את נחישותה של הממשלה בביצוע המדיניות הכלכלית והמשך ביצוע הרפורמות במשק. נתניהו הוסיף, שכדי שחברות הדירוג ימשיכו להעלות את דירוג האשראי יש להתמיד במדיניות הכלכלית שהונהגה בשנתיים האחרונות. החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, אשר אירח את נציגי חברת הדירוג בעת ביקורם השנתי בישראל, מסר כי הדו"ח מציג בפירוט את השינוי הכלכלי שחל במדיניות הממשלה ונותן ציון לשבח למדיניות הכלכלית לרבות הרפורמות שבוצעו בשנתיים האחרונות. החשב הכללי הוסיף וציין כי ההשפעה שיש לדירוג האשראי הינה משמעותית ביותר בשווקים הבינלאומיים, וכי הדוחות החיוביים אשר נכתבו לאחרונה על ידי חברות הדירוג יקבלו ביטוי בהוזלת עלויות הגיוס של ישראל. במודי'ס התייחסו למספר אספקטים. הראשון - מאקרו כלכלה. בחברת הדירוג סבורים, כי כלכלת ישראל הבריאה לחלוטין מהמיתון בו הייתה שרויה בשנים 2001-2002, והדבר ניכר בייחוד בשנת 2004 כששיעור הצמיחה עמד על 4.3% והגידול של הסקטור העסקי היה 6%. כלכלת ישראל מציגה שוב, כמו בשנות השמונים והתשעים, ביצועים שעולים על ממוצעי הצמיחה הגלובלית המשוקללת. הגידול ביצוא (15%) הוביל את ההאצה הכלכלית ביחד עם השיפור בכלכלה העולמית בכלל ובסקטור ההיי-טק בפרט. כיום, החשבון השוטף נמצא בעודף, שיעור האינפלציה נמוך, ריביות לטווח הקצר נמוכות ושער החליפין הריאלי פוּחת ב-20% בין השנים 2002-2004. במודי'ס מציינים, כי לראשונה בהיסטוריה של ישראל הממשלה הצליחה בשנת 2004 להקטין את הסקטור הציבורי, כמו כן הממשלה המשיכה להוביל קו נוקשה בכל הקשור למדיניות השכר של עובדי הסקטור הציבורי. השכר הריאלי של כלל העובדים במשק (ציבורי ועסקי) ירד ב 8-9% בשנים 2001-2003 ועלה רק במעט בשנת 2004. ירידת השכר תרמה לצמצום עלות הייצור, וביחד עם עליית פריון העבודה והפיחות במטבע הביאו לגידול ביצוא של ישראל. ישראל יצאה, על פי מוד'יס, נשכרת מתוכנית הערבויות אותה קיבלה מארה"ב גם בשל המשמעת הפיסקאלית שהיא מכתיבה: הגירעון לא יעלה על 3% תוצר והגידול הנומינלי בהוצאות הממשלה לא יעלה על 1% מדי שנה. העוגנים הפיסקאליים הנ"ל, ביחד עם הרפורמות אותן מוביל משרד האוצר ומתמרצות כלכלת שוק תחרותית ורפורמות מבניות הביאו ל: (א) הורדת התשואות בשוק האג"ח הממשלתי (ב) גידול בצריכה הפרטית (5% בשנת 2004) (ג) עידוד הממשלה להמשיך בריסון הפיסקאלי ורכישת אמונם של השחקנים בשוק ההון. חברת מודיס צופה, כי כלכלת ישראל תמשיך להציג ביצועים טובים, על אף שיש לציין כי האטה בכלכלה העולמית תמתן את קצב הצמיחה של ישראל. במישור הפוליטי יש לציין כי יציבותה של הממשלה עדיין לא ברור, וכי ייתכן שיהיה לה קשה יותר להמשיך ברפורמות שמוביל האוצר בתחומים כמו בנקאות, משק החשמל, הקרקעות שבבעלות המדינה והמשך הקטנת הסקטור הציבורי. נקודת מבט נוספת - החוב הממשלתי ומימון הגירעון. במודיס סבורים, כי המשמעת הפיסקאלית והיישום המוצלח של הרפורמות בתחומים השונים, הביא לכך שהממשלה הצליחה לרכוש את אמון השווקים ולהשרות אופטימיות אצל השחקנים בשוק. סקטור ציבורי קטן יותר יאפשר הפחתות מיסים, צרכי מימון נמוכים יותר וריביות נמוכות יותר. כמו כן, אי הודאות תוסר מהמשק דבר שימריץ את הצריכה הפרטית ואת ההשקעה, ובסופו של דבר יאפשר ליצור מקומות תעסוקה נוספים ולהפחית את אי השוויון בחלוקת ההכנסה במשק. הממשלה, הם מפנים את שתומת הלב, הפחיתה את תשלומי ההעברה והקצבאות בכ-30% במטרה כפולה: הפחתת הגירעון והגדלת התמריץ לצאת לעבוד. כמו כן, הממשלה העלתה את המיסים הקשורים להעסקת עובדים זרים, קיצצה בקצבת האבטלה, ופתחה בפיילוט של תוכנית "ויסקונסין" לעידוד היציאה לעבודה. יש לציין, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הינו נמוך בכ-5-10% מהמקובל במדינות ה-OECD. מאז שנת 2002, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל גדל בכ-1.5%, מספר המועסקים גדל בכ-125,000 עובדים, ושיעור העובדים הזרים מכלל כוח העבודה ירד עד לסוף שנת 2004 מ-13.8% ל-10.5%. הודות לרפורמות המבניות המצוינות והריסון התקציבי שהנהיג משרד האוצר - נטל המס בישראל ירד מ-40.1% (בשנת 2000) ל-38.3% (בשנת 2004). במודיס מציינים, כי נטל המס בישראל עודנו גבוה יחסית לממוצע המשוקלל של מדינות ה-OECD. נטל המס הגבוה בישראל קשור בין היתר להוצאות הביטחון ולתשלומי הריבית הגבוהים על החוב, אשר אם ננטרל אותם נמצא כי נטל המס בישראל עומד על שיעור של כ-34.8%. הגירעון בשנת 2004 עמד על 3.9% והחוב הממשלתי על 103% אחוזי תוצר (חוב ממשלתי גבוה למדי בהשוואה לקבוצת הייחוס). 80% מהחוב נקוב במטבע מקומי והיתרה אשר נקובה במט"ח גויסה ברובה בתנאים טובים באמצעות תוכנית הערבויות או ע"י ארגון הבונדס. 70% מהחוב המקומי אינו "צמוד" (למדד או למטבע חוץ). מצב הנזילות של ישראל בהקשר של החוב החיצוני הינו טוב, שעה שיתרות המט"ח (26 מיליארד דולר) הינם גבוהים בהרבה מצרכי התשלום של ישראל. החוב חיצוני נכון לספטמבר 2004 הינו כ- 30 מיליארד דולר, כאשר מתוכם: 14 מיליון הינם בערבות ממשלת ארה"ב (ועל כן מדורגים על ידי מודיס בדירוג של ארה"ב Aaa) ו-10 מיליון מתוכם גויסו באמצעות ארגון הבונדס בתנאים מועדפים. 99% מהחוב של ישראל הינו ארוך טווח והאמורטיזציה של החוב נוחה (2-3$ מיליארד דולר בשנה). החוב החיצוני של ישראל (כמדינה ולא כממשלה) הינו גדול למדי, אומרים במודיס, בהשוואה לקבוצת הייחוס של ישראל (קבוצת הייחוס היא מדינות בדירוג Aaa ועד A3). בישראל שיעור החוב החיצוני כאחוז מהתוצר וכאחוז מהתקבולים בחשבון השוטף הינו 62% ו-124% בהתאמה, כאשר לשם השוואה בקבוצת הייחוס השיעורים הם: 36% ו-65% בהתאמה. מצב החוב החיצוני של ישראל לפי מדדים אלו דומה למדי לזה של פולין והונגריה.
