התהפכות בת"א המעו"ף עולה ב-0.75% ונייס ב-2.65%

לקראת הדיווח הכספי היום. עוד במרכז: אגיס מזנקת ב-3.4%, לאחר שפריגו הרגיעה אתמול, פועלים מרכזת המחזור הגבוה ביותר וקופצת ב-2.4% - ושוב הזרים פה ולא הרגשנו?
שרון שפורר |

הבורסה לני"ע בתל אביב משנה בצהריים את הכיוון ב-108 מעלות למרות איום עובדי הנמלים אמש, כי ישביתו את כל הנמלים בישראל בתוך 24 שעות, מעיב קלות על הסוחרים, אשר ברחוב. מדד ת"א 25 עבר בשעה האחרונה לעליה של ומוסיף עתה 0.75% לרמה של 640 נקודות. מדד ת"א 100 עולה ב-0.69% לרמה של 665.25 נקודות. מדד התל טק 15, מנגד לשני אלו, יורד ב-0.2% לרמה של 436.78 נקודות.

נפתח בבנקים. מניית דיסקונט מתקנות במעט את הקפיצות מאתמול ומחליקות ב-1.3%, תוך מחזור של 12.2 מיליון שקל. בטקס רשמי שנערך אתמול הועברה השליטה בבנק לידיו של מתיו ברונפמן. אתמול גם נחתם הסכם עם עובדי הבנק לאחר חודשים ארוכים ומייגעים של מו"מ. באותו טקס ניצל שר האוצר, בינימין נתניהו את הבמה בכדי להתייחס לבנק לאומי, לדבריו הפרטת הבנק תתבצע עד לחודש נובמבר. מניית לאומי נסחרת בשעה זו בעליה של 0.6%, תוך מחזור של 23 מיליון שקל.

בנק הפועלים מרכז את המחזור הגבוה ביותר באחד העם של כ-79 מיליון שקל והמניה קופצת ב-2.4%. מניות בנק מזרחי קופצות ב-2.06% ומניות הבינ"ל מטפסות ב-1.26%.

מניית אגיס מרכזת גם היום מחזור ער של כ-22 מיליון שקל - השלישי בהיקפו בבורסה לני"ע בתל אביב (מיד אחרי שני הבנקים הגדולים) וקופצת ב-.4%. אמש דיווחה פריגו, העתידה לרכוש את אגיס, על תוצאותיה הכספיים לרבעון הרביעי.

דוחותיה שצ פריגו אמנם אכזבו, אך בסיום המסחר בוול סטריט קפצו המניות בשיעור של 4.44%, שכן במהלך שיחת וועידה עם ההנהלה, אחר הצהריים, ציינה פריגו, כי את התוצאות החלשות היא מייחסת בעיקר לירידה חד פעמית ומפתיעה לרעה בהיקף החולים שחלו במהלך חודש דצמבר האחרון במחלת השפעת, כמו גם למחיקות שנאלצה לבצע בעקבות הריקול של הלורדין. עם זאת ציינה פריגו, את המסטיק החדש שלה שנועד למניעת עישון, אשר נמצא תחת לחצי ביקוש חזקים והוסיפה, כי המוצר צפוי להיות אחד ממנועי הצמחיה המשמעותיים של החברה בשנת 2006. סגמנט נוסף שרשם רבעון חזק בפריגו הוא סגמנט הוויטמינים אשר מכירותיו זינקו ב-30%, זאת למרות ירידה של כ-7% בסקטור כולו.

גלובס פרסם הבוקר, כי המו"מ לרכישת רשת מלונות שרתון ישראל על ידי איש העסקים, יצחק תשובה, דרך אלעד מלונות, חברה פרטית בשליטתו, מידי קונצרן כור, התחדש באחרונה. מניות קבוצת דלק, מאבדות 0.6% ומניות כור מוסיפות 0.37%, תוך מחזור של 6.4 מיליון שקל.

כור נסחרת גם על רקע דו"חות טובים של חברת ECI, בה היא מחזיקה כ-30%, לאחר שהאחרונה דיווחה היום על רבעון שישי רצוף של גידול בהכנסות ועל רווח נקי של 8.9 מיליון דולר.החברה אישרה מחדש את תחזיתה מהרבעון הקודם ומצפה לגידול רבעוני רציף ויציב הן בהכנסות והן ברווחים בהמשך השנה.

בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי, מקבוצת הכשרת היישוב החלה לבטח (ב-1 בפברואר) את המכירות באשראי של כל החברות בקבוצת כימיקלים לישראל (כי"ל). מדובר באחת מעסקאות ביטוח האשראי הגדולות במשק והיא תכסה מכירות בהיקף שנתי של כשני מיליארד דולר. מניות הכשרת היישוב עולות ב-0.5% ומניותיה של כי"ל מאבדות 1.05%, תוך מחזור של 10 מיליון שקל.

קצת נדל"ן. מניות אלרוב מזנקות ב-3.5%. החברה דיווחה היום על עסקת נדל"ן בשוויץ בהיקף של 290 מיליון שקל.

במסגרת העסקה תרכוש שני מרכזים מסחריים, המשתרעים על שטח של 22.4 אלף מ"ר בעיר ציריך. דמי השכירות השנתיים מהמרכזים מסתכמים ב-20 מיליון שקל.

נחתום בדואליות. מניית אודיוקודס נופלת ב-3.25%. זאת, למרות שבבנק ההשקעות, מריל לינץ החליטו להותיר המלצתה למניה על "קניה" עם מחיר יעד של 18 דולר, כשהם סבורים, כי מחיר המניה אטרקטיבי.

מניות נייס קופצות ב-2.65%, לקראת פרסום תוצאות הרבעון הרביעי של 2004 והשנה החולפת כולה ומרכזות מחזור ער במיוחד של 18.3 מיליון שקל. החברה צפויה להערכת אנליסטים להציג רווח למניה של 45 סנט לעומת 39 סנט למניה שהציגה ברבעון המקביל, שנה קודם לכן. ב-CIBC מעריכים, כי הכנסות נייס יגיעו ל-68.2 מיליון דולר ברבעון החותם את 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%


תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים



עמית בר |

הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.

פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים. 

תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי

לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל,  והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.

לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.

למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.