עיריית אילת: הסכום 450 מ' ש' פטור ממס - מופרך

מדובר בסכום בו נקב מנכ"ל האוצר, יוסי בכר כהיקף הכולל של הפטור על המס בעיר אשר הוא דורש כי יבוטל. מעריכה כי ביטול הפטור יגרור לתביעות של מאות מיליוני ש'
שי פאוזנר |

מטה המאבק של עיריית אילת גינה (א') בחריפות את דברי מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, שטען בראיון לעיתונות בסוף השבוע - כי אם הכנסת לא תאשר גזירות כמו ביטול הפטור ממע"מ באילת ? בשווי של כ-450 מיליון שקל בשנה, ייאלץ האוצר להטיל מס אחר במקומו.

לדברי אנשי מטה המאבק, בכר משתמש בערכים כלכליים מופרכים, שלא נערכה עליהם כל בדיקה כלכלית אמיתית. לדבריו, הנתונים שהציג בכר הם שגויים במקרה הטוב ומטעים במקרה הרע, ולמעשה מהווים המשך הונאת הציבור ע"י פקידי האוצר.

עיריית אילת מציינת, כי כבר לפני חודשיים הוצגו לפקידי האוצר, נתונים סותרים וחישובים כלכליים השוללים לחלוטין ובאופן גורף את חישובי האוצר. גורמים בוועדת הכספים של הכנסת, שפנו וביקשו לקבל את חישובי האוצר לא נענו. סיעת העבודה, ראשי סיעת הליכוד, סיעת יחד-מרצ וסיעות נוספות בכנסת כבר הביעו את התנגדותן ליוזמת האוצר.

מחוות דעת כלכלית בנושא אילת שחוברה ע"י צוות כלכלנים בראשותו של עו"ד משה גביש, לשעבר נציב מס הכנסה, עולות טענות קשות כנגד עבודת הממשלה ומשרד האוצר. בפני הממשלה לא הוצגו העובדות הרלוונטיות לאשורן ולמעשה נייר עמדה, שהגיש האוצר הוכן רק לאחר הדיון בממשלה, לא נבחנו אלטרנטיבות ראויות, ולא נבדקו ההשלכות הקשות של ביטול ההטבות. עבודת משרד האוצר נעשתה ללא דיון ציבורי וללא בקרה כלכלית חיצונית, ונתוניו היו מבוססים על הנחות והערכות יותר מאשר על בדיקה כלכלית. תחשיב ה"חסכון במס" לו טוען משרד האוצר, רצוף טעויות, שאחת מהן מתבטאת בכך שתחשיבי החיסכון הוכפלו ללא כל סיבה נראית לעין.

עוד נטען בחוות הדעת הכלכלית, כי תחשיב ה"חסכון" ששימש בסיס להצעת החוק של האוצר לא הביא בחשבון, את הפגיעה הקשה וירידתן לטמיון של השקעות מדינה ויזמים פרטיים בגובה מאות מיליוני דולרים. אם יבוטלו ההטבות, צפויה העיר לאובדן האמינות בקרב ציבור המשקיעים בארץ ובעולם, עליית הוצאות המחיה בעיר (שכבר כיום הנה מהגבוהות בארץ), הסטת התיירות הישראלית מהארץ לחו"ל, ועוד. הסיכונים, העלויות והנזקים הכרוכים בביטול חפוז של ההטבות גבוהים עשרות מונים מה"חסכון" הצפוי לפי חישובו האריתמטי והשגוי של משרד האוצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: