פתיחה אדומה בת"א: במרכז מכירת דיסקונט
הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום המסחר האחרון לשבוע בירידות שערים בשלושת המדדים המובילים של תל אביב. ברקע, ירידות שערים חדות אמש בוול סטריט, שגררו את מרבית הישראליות הדואליות לפתיחת פערי ארביטראז' שליליים. מנגד, יתעודדו המשקיעים מנסיונותיו של יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, לעשות שרירים מול ארגוני המחבלים בתקווה להביא להרגעת האזור.
מדד תל אביב 25 פותח בירידה קלה של 0.13% לרמת 623.13 נקודות, מדד תל אביב 100 משיל 0.27% לרמת 651.04 נקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 צונח ב-1.73% לרמת 440.21 נקודות.
מניית בנק דיסקונט מרכזת את מירב העניין בבורה המקומית בשלבי הפתיחה. מניית הבנק עולה ב-2.08% תוך מחזור ראשוני של 12 מיליון שקל, הגבוה ביותר בתל אביב. ברקע, ידיעות לפיהם, אמש הושגה החלטה עקרונית למכירת 26% ממניות הבנק לקבוצת ברונפמן. על פי ההערכה ישלם ברונפמן כ-1.3 מיליארד שקל בעבור 26% ממניות דיסקונט, מחיר המהווה שווי של 80% מהונו של הבנק. זאת בדומה להערכת השווי שקיבלה המדינה.
מניות מכתשים אגן יורדת ב-0.21% בפתיחת המסחר. ברקע, עדכון המלצה של בית ההשקעות אי.בי.אי למניית החברה. בבית ההשקעות מותירים את המלצתם על קניה, אך מעלים את מחיר היעד למניה ל-28 שקל, 16% מעל מחירה בשוק. בבית ההשקעות מעריכים כי הנהלת החברה תעדכן בקרוב את יעדיה האסטרטגיים כלפי מעלה. עוד מעריכים באי.בי.אי כי היעדים החדשים יכללו שבירת רמת ההכנסות של 2 מיליארד דולר בתוך 5 שנים, זאת בהשוואה להערכה קודמת של 1.8 מיליארד דולר.
מניית אלווריון פותחת את יום המסחר בצניחה של 7%. לאחר פער ארביטראז' שלילי של 7.32%. אמש נפלו מניות החברה בשיעור חד של 13.6%. ברקע, בית ההשקעות מרימן קורהן פורד הוריד אתמול עבור המניה את ההמלצה ל"החזק" מ"קניה". הוא צופה, כי דוחות החברה הקרובים לא יציגו שיפור מהותי בתוצאות, וייתכן כי אף גרוע מכך.
מניות בזק שנהנו השבוע מעילות שערים מרשימות ומחזורים גבוהים, פותחות את יום המסחר ב-עליות של 0.82% שרת התקשורת, דליה איציק, החלה זה מכבר להפגש עם הקבוצות המתמודדות במכרז לרכישת השליטה בחברה. עד כה נפגשה עם קבוצת גוסינסקי מעריב, עם קבוצת איפקס-סבן ועם קבוצתו של בני אלג'ם. בימים הקרובים, תפגש השרה עם יתר הקבוצות.
בזק תסחר גם על רק רמזיו של בני אלג'ם, הבעלים של קבוצת וויטפוינט, כי הוא עשוי לרשום את מניותיה למסחר בארה"ב, אם יזכה במכרז. מילותיו המדויקות: "לבזק לא תהיה בעיה להירשם למסחר בחו"ל".
מעריב מדווח הבוקר, כי חברת הביטוח הפניקס מצטרפת לקרן ההשקעות, פימי בעיסקה לרכישת גרעין השליטה בפורמולה. פימי תרכוש את מחצית גרעין השליטה בחברה תמורת 36 מיליון דולר והפניקס תרכוש עד 25% מחלקה של פימי ב-10 מיליון דולר. מניות חברת הביטוח, שאך לפני יומיים הודיעה על הצטרפותה לקבוצת בני אלג'ם בהתמודדות על רכישת בזק, מגיבות ב-ירידה של 1% לפרסום, ומניות פורמולה מטפסות ב-0.2%.
אתמול התפרסמו הערכות, לפיהן איש העסקים, נוחי דנקנר פועל למכירת מניות סאיטקס ויז'ן, היא אחזקתה העיקרית של חברת סאיטקס בסכום המוערך במאות מיליוני שקלים. סאיטקס הודיעה אתמול בתגובה, כי היא בוחנת אפשרויות שונות בשוק בהן IPO לציבור, מכירת נכסים או רכישות שונות. מניות סאיטקס, שהמריאו אמש בתל אביב ב-8.9% ולאחר מכן בוול סטריט ב-7.4% פותחות ב-עליה של 0.46% לאחר פער ארביטראז' חיובי בן 0.11%.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
