נקסט אינשורנס
צילום: יחצ

נקסט אינשורנס מגייסת לפי 4 מיליארד דולר

האם השווי הזה הוא בזכותה או בזכות "כסף כמו חול" שמחפש השקעה?
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה ביטוח

האם השווים שסטארטאפים מקבלים עכשיו נובעים מכך שהם מאוד אטרקטיביים או מכך שיש "כסף כמו חול" שמחפש השקעה? כנראה ששתי הסיבות גם יחד. נקסט אינשורנס דיווחה על גיוס של 250 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד דולר - כפול מהשווי בגיוס הקודם שהיה לפני חצי שנה. קרנות ההון-סיכון FinTLV Ventures ו-Battery Ventures מובילות את סיבוב ההשקעה. במקביל מדויעה החברה כי עד לסוף השנה תגייס למרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל כ-100 עובדים חדשים

 

נקסט אינשורנס (Next Insurance), סטארטאפ טכנולוגי בתחום האינשורטק, המתמחה  בביטוחים דיגיטליים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בארה״ב, גייס עד כה 880 מיליון דולר. ההזרמות האלו שימשו גם לרכישות. בששת החודשים האחרונים ביצעה נקסט אינשורנס שתי רכישות אסטרטגיות – האחת של חברת הביטוח הדיגיטלי AP Intego והשנייה של חברת הסטארטאפ Juniper Labs במקביל החברה התחברה לשותפים עסקיים אסטרטגיים כמו ענקית הטכנולוגיה Amazon; הכפילה את מחזור המכירות השנתי שלה עד לגובה של 400 מיליון דולר.

 

על רקע העסקה, אמר גיא גולדשטיין, מייסד שותף ומנכ״ל נקסט אינשורנס: ״סיבוב הגיוס הנוכחי  הוא אישור נוסף לחזון שלנו, קרי, הפיכת תהליך רכישת ביטוח לעסקים קטנים לקל יותר באופן דרמטי, בעבור כל צורך הניצב בפניהם, על ידי הסרת חיכוכים מיותרים מחווית הלקוח והפיכתה ליוצאת מן הכלל. הדבר מתחיל בפיתוח סל מוצרים דיגיטלי מקיף תחת גג אחד, ממשיך במינוף הטכנולוגיה שמשפרת את חווית הלקוח ומסתיים ברשת שותפויות שמאפשרת ללקוחות לרכוש פוליסות ביטוח מתוך מערכות אחרות בהן  הם עושים שימוש. לא סיימנו לשפר את חייהם של בעלי עסקים קטנים אבל אנחנו בהחלט גאים במה שהשגנו עד עתה.

 

"במשך עשורים רבים תעשיית הביטוח נחשבה לתעשיה מיושנת, כאשר עסקים קטנים היוו שוק ביטוחי מבוזר, ששיווע לפתרון ביטוחי מודרני, דיגיטלי, שיתמוך בהם בצורה טובה יותר. עד להגעתה של נקסט אינשורנס, לא פעלה בשוק חברה, שהיתה מחויבת ליצירת ביטוח דיגיטלי מותאם אישית לצרכי בעלי העסקים הקטנים, בהתבסס על גישה טכנולוגית. התוצאה היא שכבר היום יש לנקסט אינשורנס מעל 200,000 לקוחות וכי שירות הלקוחות של החברה מדורג בקביעות ב- 4.7 כוכבים (מתוך 5 כוכבים) על ידי אלפי לקוחות.

 

"נקסט אינשורנס גייסה עד כה 881 מיליון דולר כדי לבנות ולהוביל מוצרי ביטוח פשוטים, נוחים, דיגיטליים, משתלמים ומותאמים אישית, בעבור מי שמהווים את מנוע הצמיחה החשוב ביותר של הכלכלה: העצמאים ובעלי העסקים הקטנים. הגישה הטכנולוגית של החברה מקטינה עלויות ביטוח עד ל-30% בהשוואה לפוליסות ביטוח מסורתיות".

 

גיל ארזי, מייסד ושותף בקרן ההון סיכון FinTLV Ventures: "הגישה ההוליסטית של נקסט אינשורנס ליצירת כיסוי ביטוחי עבור עסקים קטנים ובינוניים הובילה לשינוי רדיקלי בתעשיית הביטוח המסורתית. הצעת הערך של נקסט אינשורנס, בשילוב עם ההתמקדות המובחנת שלה בתחום למידת מכונה לצד פיתוח סל מוצרים חדשניים, יצר מומנטום בלתי ניתן לעצירה, שללא כל ספק, משנה את האופן בו עסקים קטנים רוכשים ביטוח. אנחנו מאמינים שנקסט אינשורנס מייצגת את העתיד של הביטוח״.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.