רייטינג: היום שאחרי חודדה - הרייטינג עולה מעלה

תוכנית התחקירים בערוץ 10, 'המקור', לא עומדת בתחרות מול האח הגדול ומדורגת אי שם מאחור, במקום ה-13, עם 6.8% רייטינג המשקפים 106 אלף משקי בית ומדורגת
מאיה זיסר |

מעיין חודדה איבדה שליטה עם כניסתה לבית 'האח הגדול' ובבית 'קשת' השכילו להבין שאפילו בריאלטי יש גבולות. בקטע ערוך נפרדו אתמול בערב (ג') הצופים מחודדה, אולי כי בקשת חששו כי מפרץ תוקפנות או קללות מפי החודדה. חודדה התראיינה יפה ונראה כי כאן הריאלטי הסתיים ונכנס התדרוך - חודדה נראתה מבוימת והיה ברור שקיבלה עזרה במה שאמרה.

נראה כי רבים ציפו להצצה על חודדה רגע לפני פרידה והרייטינג עלה ל-33% כלומר 511 אלף משקי בית צפו בתוכנית אתמול (ג') בערב, זאת לאחר שביום ראשון האחרון עמד על 30.5% רייטינג.

תוכנית התחקירים בערוץ 10, 'המקור', לא עומדת בתחרות מול האח הגדול ומדורגת אי שם מאחור, במקום ה-13, עם 6.8% רייטינג המשקפים 106 אלף משקי בית ומדורגת.

הסדרה 'מעורב ירושלמי' ששודרה 'אחרי האח הגדול', מדורגת במקום ה-3 בטבלה היומית עם 17.6% חשיפה, זהו הרייטינג הגבוה לעונה. המאחורי לקלעים של הסרט 'קירות' בכיכובה של נינט זוכה לרייטינג מכובד למרות השעה בה שודר (23:34)ומדורג במקום ה-10 בטבלה היומית עם 8.7% צפייה.

תוכניות החדשות והאקטואליה: מהדורת החדשות של ערוץ 2, מדורגת במקום ה-2 בטבלה היומית עם 22.5% שיעורי צפייה. 'חדשות 2 - תכנית חיסכון' מדורגת במקום ה-4 עם 15% שיעורי צפייה.מה קורה' מדורגת במקום ה-5 עם 13.6% צפייה. 'שש עם עודד בן-עמי' מדורגת במקום ה-6 עם רייטינג של 12.4%. 'מהדורת החדשות של ערוץ 10, מדורגת במקום ה-7 עם 11% צפייה. במקום ה-8 חמש בערב עם רפי רשף מדורגת עם 9%. 'לונדון וקרשנבאום' מדורגים במקום ה-9 עם 8.8% צפייה.

בדירוג הכללי: 4 לקשת, 3 לחברת החדשות 2, ו-3 לערוץ 10.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

מצד אחד, קשה לבוא בטענות להתנהלות של גופים שמטרתם היא להרוויח. הם יפעלו כדי למקסם ולהוציא את המיטב מכל סיטואציה. ובטח שאין בדברים טענה כלפי אחד מהקמפיינרים, שורד השבי שגיא דקל חן. עם זאת, ממתי נהיה לגיטימי לגייס טראומה לאומית ואישית לבנייה של מותג בנק? הרי מלכתחילה הפעולה של בנק ישראל הורתה על החזר כספים לציבור. הקלות הבלתי נסבלת של הבנק לקחת את ה-7.10 ולהפוך אותו לכלי שיווקי היא מקוממת, בלשון המעטה. 

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

להזכירכם, על פי נתונים שמפרסם אותו בנק ישראל, בנק מזרחי טפחות הוא היקר ביותר כשזה נוגע לתנאים של הלוואות ומשכנתאות. זהו אותו בנק מזרחי שעושה תשואה של 18% על ההון, שקפצה תחת הנגיד הנוכחי, אחרי שעמדה על כ-10% בעבר. זהו אותו הבנק שפירסם לפני כמה חודשים תכנית אסטרטגית שכללה גם הצהרה של הבנק כי הוא רוצה לגרוף יותר כסף מהפיקדונות (כספי הציבור שיושבים בחשבונות ומעלים אבק, כשהערך שלהם נשחק הודות לריבית האפסית). בסוף 2024, נתח הפיקדונות של הבנק עמד על 18.4%, והם מכוונים להגיע ל-20%-21% עד 2027.

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.