שרגא ברוש מזהיר: צפוי מחסור בגז והתייקרותו ב- 30%

ברוש מתריע כי אם לא ישונה התקן לדילול הגפ"מ, תהיה תוספת עלות שנתית של עשרות מליוני שקלים למשקי הבית ושל כ-75 מליוני שקלים לתעשייה לשנה
עפרה ברון |

"החל מ-1 באפריל 2007 צפוי מחסור חמור בגז לתעשייה ולמשקי הבית (גפ"מ - גז פחמימני מעובה), זאת תוך התייקרות המחירים ב-20% - 30% בממוצע", כך מתריע היום (ג') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.

לדבריו, המשמעות היא תוספת עלות שנתית של עשרות מליוני שקלים למשקי הבית ושל כ-75 מליוני שקלים לתעשייה לשנה, דבר שיפגע קשה בכושר התחרות של המפעלים, בהשוואה למתחריהם.

בקריאתו של ברוש, הוא מתנגד לתקן שקבע שר התשתיות אשר קובע הפחתה של אחוז האולפינים (חומר כימי) בגפ"מ (גז פחמימני מעובה) מ-40% כיום ל-20% ב-1 באפריל 2007. כתוצאה ממהלך זה, עלולים להסגר מספר מפעלים הצורכים גז ישיר (סוג מסוים של גפ"מ) ואשר לא קיימת עבורם אלטרנטיבה אחרת, טוען ברוש.

נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי הפחתת אחוז האולפינים, לפי התקן החדש, תביא לירידה של כ-200 אלף טון גפ"מ ביכולת הייצור השנתית של בתי הזיקוק, (בשל הקושי בדרך הייצור).

יצויין, כי בתי הזיקוק מספקים גפ"מ למגזר הביתי (המשמש כגז בישול), לתעשייה (המשמש כדלק בעירה) ולמגזרים נוספים במשק, בהיקף של כ-520 אלף טון לשנה. כבר כיום, קיים מחסור בגפ"מ, עקב שיעורי הגידול המשמעותיים בביקוש אליו.

ברוש מציין, כי החלתו של תקן זה נדונה כבר בספטמבר 2005, אולם בעקבות ההבנה כי הפחתת אחוז האולפינים תגרום לירידה ממשית ביכולת ייצור ואספקת הגפ"מ למשק ולפגיעה קשה לצורכים אותו, הוחלט לדחות את הפעלתו ל-1 באפריל 2007. עד למועד זה, הבטיח משרד התשתיות כי יעשה מאמץ למצוא פתרונות לבעיית יכולת אחסון הגפ"מ, ובכך לאפשר להגדיל את היקפי ייבואו מחו"ל. אך, עד היום טרם נפתרה בעייה זו. כך שלא ניתן למעשה להגדיל את כמויות הגפ"מ המיובאות כיום מחו"ל - 120 - 130 אלף טון בשנה.

יצויין, כי בישראל קיים כיום כושר אחסון אפקטיבי של כ-9,500 טון גפ"מ בלבד במתקני אחסון בקצא"א, בקרית אתא, בבאר-שבע ובאשדוד.

במכתב לשר התשתיות מר בנימין בן אליעזר קורא ברוש לפעול לדחיית התקן עד לכניסת הגז הטבעי למשק, אשר עשוי לשמש כאלטרנטיבה לגפ"מ, או לחילופין לדחות את הפעלת התקן עד להקמת מתקני האחסון הנדרשים, כך שימצא פתרון הולם לבעיית הייבוא והאספקה למשק של כמויות הגפ"מ הנדרשות.

נשיא התאחדות התעשיינים ציין בנוסף כי יישום התקן בתנאי מחסור בגפ"מ יגרום לפגיעה בסביבה, בשל המעבר של מפעלים לצריכת מקורות אנרגיה חלופיים, המזהמים את הסביבה ביחס לגפ"מ (סולר ומזוט).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חותים
צילום: טוויטר
מלחמה

הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?

שאלות ותשובות על הטכניקה של החות'ים להגביר את הפגיעות; ומה ישראל עושה בעניין

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם חות'ים

החות'ים, ארגון מורדים שיעי מתימן, המזוהה עם איראן, מנהלים מלחמה מקומית מול כוחות הקואליציה הסעודית, אך בהמשך למלחמה בעזה הם פועלים נגד ישראל, בעיקר באמצעות שיגור כטב"מים וטילים בליסטיים. ישראל מגיבה וגורמת לפגיעות וחיסולים רבים כשלאחרונה חוסלה ההנהגה הפוליטית של החות'ים (להבדיל מההנהגה הצבאית). בימים האחרונים שיגרו החות'ים כטב"מים שהצליחו לעבור את ההגנות של הצבא וחיל האוויר. אתמול נפגע על ידי כטב"מ שדה התעופה רמון. 


 

מה קרה באירוע האחרון?
היום  שיגרו החות'ים כטב"ם שחדר לשטח ישראל ויורט לאחר כחצי שעה מעל אזור ים המלח. יום קודם לכן פגע כטב"ם בנמל התעופה רמון, ללא התרעה מוקדמת, הפעם השנייה בחודשים האחרונים שבה החות'ים מצליחים לפגוע בנמל תעופה בישראל. הפעם הקודמת היתה בצמוד לנתב"ג. 

מדוע לא הופעלה אזעקה בזמן התקיפה ברמון?
מערכת ההתרעה לא זיהתה את הכטב"ם בזמן כסכנה ולכן לא הופעלה אזעקה. תחקיר ראשוני העלה כי הכטב"ם זוהה במערכות אך לא סווג כעוין. בצה"ל הדגישו כי לא מדובר בתקלה טכנית אלא באתגר מבצעי.

במה שונה כטב"ם מטיל או רקטה?
רקטות וטילים נעים במסלול בליסטי קבוע שקל יחסית לחזות. כטב"ם לעומת זאת קטן יותר, טס נמוך, מתמרן ומשנה מסלול, מה שמקשה מאוד על זיהויו. בנוסף, שטח החתך המכ"מי שלו נמוך,  ולכן ההחזר ממערכות המכ"ם חלש וקשה לגילוי.

כמה פעמים הצליחו החות'ים לפגוע בישראל?
מאז פתיחת המלחמה היו שש פגיעות של כטב"מים וטילים חות'יים בישראל. האירוע הקשה ביותר היה ביולי 2024, אז פגע כטב"ם בבניין בתל אביב וגרם למותו של אזרח. שתי פגיעות היו בנמלי תעופה, בנתב"ג ובשדה רמון.