שרגא ברוש מזהיר: צפוי מחסור בגז והתייקרותו ב- 30%
"החל מ-1 באפריל 2007 צפוי מחסור חמור בגז לתעשייה ולמשקי הבית (גפ"מ - גז פחמימני מעובה), זאת תוך התייקרות המחירים ב-20% - 30% בממוצע", כך מתריע היום (ג') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.
לדבריו, המשמעות היא תוספת עלות שנתית של עשרות מליוני שקלים למשקי הבית ושל כ-75 מליוני שקלים לתעשייה לשנה, דבר שיפגע קשה בכושר התחרות של המפעלים, בהשוואה למתחריהם.
בקריאתו של ברוש, הוא מתנגד לתקן שקבע שר התשתיות אשר קובע הפחתה של אחוז האולפינים (חומר כימי) בגפ"מ (גז פחמימני מעובה) מ-40% כיום ל-20% ב-1 באפריל 2007. כתוצאה ממהלך זה, עלולים להסגר מספר מפעלים הצורכים גז ישיר (סוג מסוים של גפ"מ) ואשר לא קיימת עבורם אלטרנטיבה אחרת, טוען ברוש.
נשיא התאחדות התעשיינים מציין, כי הפחתת אחוז האולפינים, לפי התקן החדש, תביא לירידה של כ-200 אלף טון גפ"מ ביכולת הייצור השנתית של בתי הזיקוק, (בשל הקושי בדרך הייצור).
יצויין, כי בתי הזיקוק מספקים גפ"מ למגזר הביתי (המשמש כגז בישול), לתעשייה (המשמש כדלק בעירה) ולמגזרים נוספים במשק, בהיקף של כ-520 אלף טון לשנה. כבר כיום, קיים מחסור בגפ"מ, עקב שיעורי הגידול המשמעותיים בביקוש אליו.
ברוש מציין, כי החלתו של תקן זה נדונה כבר בספטמבר 2005, אולם בעקבות ההבנה כי הפחתת אחוז האולפינים תגרום לירידה ממשית ביכולת ייצור ואספקת הגפ"מ למשק ולפגיעה קשה לצורכים אותו, הוחלט לדחות את הפעלתו ל-1 באפריל 2007. עד למועד זה, הבטיח משרד התשתיות כי יעשה מאמץ למצוא פתרונות לבעיית יכולת אחסון הגפ"מ, ובכך לאפשר להגדיל את היקפי ייבואו מחו"ל. אך, עד היום טרם נפתרה בעייה זו. כך שלא ניתן למעשה להגדיל את כמויות הגפ"מ המיובאות כיום מחו"ל - 120 - 130 אלף טון בשנה.
יצויין, כי בישראל קיים כיום כושר אחסון אפקטיבי של כ-9,500 טון גפ"מ בלבד במתקני אחסון בקצא"א, בקרית אתא, בבאר-שבע ובאשדוד.
במכתב לשר התשתיות מר בנימין בן אליעזר קורא ברוש לפעול לדחיית התקן עד לכניסת הגז הטבעי למשק, אשר עשוי לשמש כאלטרנטיבה לגפ"מ, או לחילופין לדחות את הפעלת התקן עד להקמת מתקני האחסון הנדרשים, כך שימצא פתרון הולם לבעיית הייבוא והאספקה למשק של כמויות הגפ"מ הנדרשות.
נשיא התאחדות התעשיינים ציין בנוסף כי יישום התקן בתנאי מחסור בגפ"מ יגרום לפגיעה בסביבה, בשל המעבר של מפעלים לצריכת מקורות אנרגיה חלופיים, המזהמים את הסביבה ביחס לגפ"מ (סולר ומזוט).
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
