למרות משבר הקורונה, ענף ההייטק נותר יציב והביקוש לעובדים טכנולוגיים עודנו גבוה. כך עולה מדו"ח ההון האנושי בהייטק לשנת 2020 שמפרסמות היום Start-Up Nation Central ורשות החדשנות. בדצמבר 2020 נרשמו כ-13 אלף משרות פתוחות – ירידה של 30% מ-2019 – אך עדיין נתון גבוה המעיד כי המחסור בעובדים טכנולוגיים מיומנים הינו כרוני. הדוח מציג גם כי הנפגעים העיקריים מהמשבר היו חברות קטנות וסקטורים מוטי חומרה. בנוסף, נעצרה בשנה זו המגמה החיובית של שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג - נשים, ערבים וחרדים.

למרות מגיפה הקורונה, מספר העובדים בהייטק עלה לאורך השנה בשיעור מתון של 0.6%, לממוצע שנתי של כ-334 אלף עובדים. נרשמה ירידה יחסית בביקוש לעובדים, המוסברת בחלקה על ידי ירידה משמעותית בשיעור העובדים שהתפטרו מרצונם. עם זאת, ישנן עדיין אינדיקציות לקיומו של מחסור כרוני בהון אנושי מיומן, כאשר 60% מהחברות דיווחו כי חוו קושי בגיוס עובדים לתחום הפיתוח, ונאמדו 13,000 משרות טכנולוגיות פתוחות בדצמבר 2020. השפעות משבר הקורונה על שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג התבטא בין השאר בירידה של 10 נקודות אחוז בשיעור הנשים הערביות מתוך השכירים הערבים בהייטק, אך הפוטנציאל לשילובן בתפקידי פיתוח גדול, לאחר שמספר הסטודנטיות הערביות לתואר ראשון במקצועות ההייטק יותר משולש בין 2012 ל-2020.

ההשפעה של המשבר לא הייתה אחידה בכל תחומי ההייטק הישראלי

הנפגעות המרכזיות היו החברות קטנות: מעל לשליש מהחברות הקטנות (1-10 עובדים) דיווחו כי נפגעו מאוד מהמשבר, חברות קטנות גם נטו יותר להקפיא גיוסים היו היחידות לחוות ירידה במספר העובדים הטכנולוגיים המנוסים וצמצמו את הביקוש למשרות טכנולוגיות ביחס למצבת העובדים.

החברות הרב-לאומיות צלחו את המשבר בצורה קלה יותר: רק כשליש מהן דיווחו על פגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, לעומת כשני-שליש בקרב חברות בבעלות ישראלית (נתון זה מתואם במידה רבה עם היותן של חברות אלה גדולות יותר). החברות הרב לאומיות אף השתמשו מעט יחסית בפרקטיקה של חל"ת, וישנן אף אינדיקציות כי החליפו בשנה זו כוח אדם פחות מנוסה בעובדים מנוסים יותר.

• מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
• מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על רקע הדו"ח, אמר אורי גבאי, General Manager, Start-Up Nation Central: "למרות ששנת 2020 הייתה אחת השנים המוצלחות של ההייטק הישראלי, עם שיאי גיוסים שנשברו, ביקוש חסר תקדים לטכנולוגיות ישראליות, ומספר מרשים של חברות ישראליות שהצטרפו למועדון של חדי הקרן, הדוח מעיד כי לא צלחנו את המשבר ללא פגע". גבאי הוסיף ואמר כי "המחסור בהון האנושי בהייטק נותר גבוה גם בשנת משבר עולמי, מה שמלמד שהמחסור הוא כרוני. הדרך לגשר על מחסור כרוני זה היא על ידי עבודה מערכתית וחוצת מגזרים, אשר תייצר פתרונות הניתנים ליישום בהיקף נרחב. ללא שילוב רחב היקף של נשים, ערבים וחרדים בהייטק,  מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי יישאר ללא דלק. אני מקווה שבמקביל לחזרה לנורמליות של אחרי המגיפה, גם שילוב האוכלוסיות בהייטק יחזור למגמה החיובית של ערב המשבר".

בנוסף, שגיא דגן, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות אמר כי: "טעות לחשוב כי ההייטק, שנהנה מיציבות יחסית גם במשבר הקורונה, הינו תחום שבו מדינת ישראל יכולה לבחור להשקיע פחות ולסמוך על כוחות השוק, בשל שתי סיבות מרכזיות: האחת היא ההבנה של כלל מדינות העולם כי ההשקעה במחקר ופיתוח אזרחי היא מפתח לכלכלה משגשגת, לפריון גבוה בשוק העבודה ולאימוץ הקידמה טכנולוגית במשק והעובדה היא שבמקביל לנו כל מדינות העולם דווקא מגבירות את ההשקעות בתחום זה". דגן המשיך ואמר כי "הסיבה השנייה היא העובדה שיציבותו והצלחתו של ההייטק היא לא מעט בזכות מדיניות כלכלית ממשלתית נכונה לפיתוח הענף, ועל מנת לשמור על המשאב הלאומי הכלכלי החשוב וכמעט היחידי של מדינת ישראל יש לפעול לשגשוגו באופן אקטיבי באמצעות מגוון פתרונות יצירתיים בתחומי מימון, טכנולוגיות עתידיות, הון אנושי ורגולציה מאפשרת ומתקדמת. כל אלה יבטיחו את עתידו של ההייטק כענף המוביל בכלכלה הישראלית, ויסייעו למשק הישראלי כולו לאמץ את הקידמה הטכנולוגית ולהזניק את הפריון הכלכלי. נושא ההון האנושי הינו מכשול משמעותי להמשך שגשוגו והובלתו של ההיטק הישראלי"