סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?

מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.

נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.

מהן עלויות השיקום של סוריה? 

אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.

לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם  בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה. 

• האם 7 באוקטובר יכול להתרחש גם בגבול הסורי?
• טראמפ לוחץ ידיים לטרוריסט - למה זה יכול להיות טוב לכלכלה ולבורסה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים:

• דיור ותשתיות נלוות: מיליוני מבנים ובניינים נהרסו, ומיליוני אזרחים סורים נעקרו, או השכילו לברוח בעוד מועד מסוריה.

• תחבורה - כבישים, גשרים, נמלי ים ונמלי תעופה: כמעט ולא נותרו בסוריה דרכים סלולות ראויות לשמן, כולל בערים הגדולות - דמשק, חומס, חמה וחלב. בנוסף הושמדו או יצאו מכלל שימוש גשרים, נמלי תעופה, נמלים ימיים ותשתיות תחבורתיות נוספות.

• אנרגיה וחשמל: מערכת החשמל הושמדה כמעט לחלוטין, כולל תחנות כוח, שנאים, ממסרים, חוטי חשמל, עמודים וכל מה שקשור בהולכת חשמל. מקומות שבהם יש חשמל הם אלה שבהם השכילו בעלי הון, בעלי נכסים או גורמים שלטוניים להשיג גנרטורים.

• תעשייה וחקלאות: במאמר קודם, אמרתי שהחקלאות בסוריה ניזוקה בעקבות שינויי מזג האוויר והמחסור במים. ההגירה מהאזורים החקלאיים לערים, שהייתה זרז לפרוץ המרד בסוריה, הייתה רק חלק מהבעיה. מלחמת האזרחים השמידה באופן כמעט מוחלט את החקלאות וגידול בעלי החיים. הדבר הפך את סוריה, מדינה עם פוטנציאל אדיר מהבחינה הזאת, ליבואנית בכוח של מזון.   

• בריאות, חינוך וחברה: במלחמה הושמדו עד היסוד בתי חולים, מוסדות רפואיים, בתי ספר ומוסדות אקדמיים. לא רק ההווה נפגע, אלא גם העתיד של מיליוני ילדים, שהפכו לאנשים בוגרים מבלי שרכשו אפילו מיומנויות בסיסיות.

כמה כסף יש להשקיע על מנת לחדש את החקלאות הסורית? 

מעבר לשיקום התשתיות שעלול לעלות, כאמור, כחצי טריליון דולר ואף יותר, חשוב לשקם גם את התשתית התעשייתית והחקלאית של סוריה, שנפגעו ללא תקנה. שיקום החקלאות עשוי להיות קל יותר, משום שלא נדרשת בהכרח השכלה מעבר לבסיסית של העוסקים במלאכה. אבל גם כך, נדרשים סכומי עתק שספק אם הם עומדים לרשות סוריה נכון להיום. 

• איזה מטבע מתחמם לקראת ראלי אחרי הראלי באת'ריום?
• חיית המחמד החדשה שלך - כלב רובוט
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

ב-11.8.2025 פורסמה תוכנית שיקום לסוריה על ידי ארגון החקלאות והמזון של האו"ם. על פי הערכות של מומחים, נדרש סכום התחלתי של 290 מיליון דולר בקירוב, רק כדי להתניע את תהליך ההתאוששות של החקלאות בסוריה. שיקום תשתיות חקלאיות, הובלת מים ומרכיבים נוספים, עלול לעלות כמה מיליארדים נוספים. להערכתי, חשוב לבצע את ההשקעה הזאת בהקדם. זה יגדיל את התעסוקה ובאופן טבעי יקטין את פוטנציאל המרידות בסוריה.   

כמה יעלה לשקם את הצבא הסורי ומה המשמעויות של שיקום כזה? 

שיקום הצבא הסורי הוא נושא קצת יותר מורכב, ומבחינת ישראל יש לו משמעויות מעבר לעניין הכלכלי. לפני שפרצה מלחמת האזרחים, בשנת 2011, מנה הצבא הסורי, על פי ההערכות, 350,000 חיילים סדירים. מעבר לכך, הסתייע הצבא במאות אלפי מילואימניקים נוספים שהיו יכולים, בעת הצורך, להצטרף בקלות יחסית לסד"כ הסורי. 

חיל האוויר הסורי מנה 435 מטוסים, כולל מטוסי מיג 29, מיג 25, מיג 23, מיג 22 וסוחוי. אמנם מדובר במטוסים מיושנים, אבל בכמויות גדולות יחסית. בנוסף היו לו כמאתיים מסוקי קרב וכמה עשרות מסוקים ימיים. באומדן לא חושבו מטוסי אימון, מטוסי תובלה ומסוקים שלא היו אמורים לקחת חלק בפעילות צבאית. חיל השריון הסורי כלל כ-4,900 טנקים, 1,100 רכבי סיור משוריינים וכמעט 2,000 נגמ"שים. בנוסף היו לסורים 6,000 כלי ארטילריה בקירוב, יחד עם כ-7,000 מערכות נ"ט. ואם בכל אלה לא די, היו לסורים מעל 4,200 מערכות טק"א (טילי קרקע-אוויר). 

עם זאת, במשך עשורים כמעט ולא בוצע רכש חדש לצבא, למעט הצטיידות שגרתית. רק גיוס מחדש של חיילים עשוי לעלות כמה מיליארדי דולרים, רק עבור הוצאות שוטפות. באשר לציוד - ההערכות מדברות על הוצאה של 30 מיליארד דולר להצטיידות. לשם השוואה, תקציב הביטחון של ישראל הינו 30 מיליארד דולר בשנה (110 מיליארד שקל).  

אולם הבעיה העיקרית מבחינת ישראל היא לאיזה כיוון תפנה סוריה, אחרי שיקום הצבא. כמו כן, באופן פרדוקסלי, השקעה מאסיבית בצבא תייצר עבור הסורים צבא מודרני וחדיש, העולה באיכותו כמה וכמה מונים על הצבא עם הנשק המיושן, ובמקרים רבים גם הבלתי כשיר שהיה לסורים. בנוסף, חלק משמעותי מהמגויסים עלולים להיות ג'יהאדיסטים לשעבר, אנשי דאעש וארגונים אסלאמיים אחרים. 

למרבה הצער, ארה"ב דווקא תומכת בצעד כזה. מצד אחד, המגויסים החדשים הם בעלי הכרה דתית עמוקה ולא ממש חותרים לשלום עם ישראל. מצד שני, מדובר באנשים שצברו ניסיון קרבי עשיר. שילוב בין ציוד חדיש לחיילים מנוסים, עלול להפוך את הצבא הסורי למסוכן הרבה יותר מזה שעמד מול ישראל לפני כחמש עשרה שנים. לכן, כשמדובר בהתחמשות ובאימון הצבא הסורי, ישראל צריכה לעקוב אחרי האירועים, לטפל בכל איום בעודו באיבו ולעשות תוכניות מפורטות בהמשך. השילוב בין צבא סורי משוקם לאיום טורקי מתעצם מדאיג, קרוב לוודאי, את העוסקים במלאכת התכנון וההתעצמות של צה"ל.  

מיהן המדינות הצפויות להשקיע בסוריה? 

כאמור, עלויות השיקום של סוריה הן אסטרונומיות. לכאורה, מדובר במכרה זהב עבור חברות ומדינות שישכילו לקבל חוזים מממשלת סוריה. כשהאיראנים והרוסים השתלטו על סוריה, הכוונה שלהם הייתה בדיוק זו. לפני שאסד ברח, הוא חתם על עסקאות עם כמה חברות איראניות וגם רוסיות. החוזים הללו בוטלו מניה וביה עם נפילת משטר אסד. מבחינת האיראנים, מדובר בהפסד של מיליארדים ואפילו טריליוני דולרים, שהיו עשויים בהחלט לשפר את הכלכלה שם. עם זאת, לסוריה אין כסף להשקעה, מה שאומר שמדינות אחרות ישקיעו כסף על מנת לשקם את סוריה. זאת בתמורה להטבות כאלה ואחרות, שטיבן עדיין לא ברור די צורכו ברגע זה. 

מדינה אחת שכבר כעת ברור שתשקיע הון עתק בכלכלה הסורית היא קטאר, שמנהיגיה הם בעלי אידיאולוגיה זהה לזאת של אלג'ולאני. גם סעודיה עשויה להצטרף למשחק. מבחינתה, עדיפה סוריה יציבה בשליטת מנהיג סוני, עם כל המגרעות שלו, על פני אנרכיה שעלולה לייצר רק טרור. כבר כעת ידוע על כמה מזכרי הבנות שנחתמו בין ממשלת סוריה לחברות סעודיות לשיקום מערכות החשמל, הנפט והגז. 

לחגיגת השיקום עשויות להצטרף גם מדינות אחרות, אם בתחום השירותים, הבנייה, הנפט והגז ואם בתחומים אחרים. הטורקים מעוניינים גם הם לקחת חלק בחגיגה, אם באמצעות שיקום הרכבת החיג'אזית ואם באמצעות קבלת הטבות אחרות, בדמות חתימת הסכמי גבולות ימיים חדשים, שיכולים לשנות את תפיסת המים הכלכליים באזור. 

מבחינת ישראל, עלולות להיות להסכמים כאלה השלכות בעיקר אם וכאשר יתגלו שדות גז חדשים (ולדעתי הצנועה עוד יתגלו כאלה) ואם ישראל תנסה לחדש את התוכנית לבניית צינור גז מישראל לאירופה בים התיכון.

למרות שהזכרתי כאן מדינות מקומיות, אין להוציא מכלל חשבון שגם חברות אמריקאיות ואירופיות יצטרפו לחגיגה. אחרי הכל, לא בכל יום שוכבים על הרצפה טריליון דולר בקירוב שרק מחכים למי שיידע איך לקחת אותם.     

האם ישראל יכולה להפיק תועלת משיקום סוריה?

למרות הדיבורים על הסכם ביטחון בין ישראל לסוריה, גם המומחים האופטימיסטים ביותר לא מדברים בשום מקרה על חוזה שלום. במאמר על סוריה - האם 7 באוקטובר יכול להתרחש גם בגבול הסורי - הסברתי בין השאר למה לא לסוריה ולא לישראל, אין אינטרס ממשי בהסכם שלום. עם זאת, הסכם ביטחון שמצידו גם מונע זליגה של אמל"ח ומימון איראני לארגוני טרור בלבנון עשוי להיטיב עם ישראל. החלשת חיזבאללה תאפשר ללבנון לעלות על דרך המלך, לחזור להתנהלות שפויה ואפילו, במקרה הטוב, לחתום עם ישראל על הסכם שאולי לא יהיה שלום מלא, אבל בהחלט יהווה שיפור לעומת המצב ששרר עד לא מזמן. המפתח לשיפור המצב בלבנון הוא השיעים - האם הם יעדיפו להשתלב חזרה במדינה הלבנונית, או שמא יחברו לחיזבאללה ויפתחו חזית חדשה נגד ממשלת לבנון, שזה אומר בעצם מלחמת אזרחים חדשה. 

בכל מקרה, על ישראל לשקול היטב לפני חתימה על הסכם עם סוריה, ובייחוד הסכם שיחייב אותה לסגת משטחים שהשתלטה עליהם ובעיקר מהחרמון הסורי. בנוסף, ישראל חייבת לפקוח עין על סוריה ולמנוע ממנה לגלוש למקומות לא רצויים. מצד שני, אל לישראל להתערב במשברים פנימיים, לא בסוריה ולא בלבנון, בשום אופן ולשום מטרה למעט שמירת האינטרסים הישראליים ובראשם שלום האזרחים הישראלים בצפון - בגליל וברמת הגולן. שיקום סוריה עשוי לקחת עשורים, וישראל צריכה לוודא שסוריה הולכת לכיוונים הנכונים מבחינתה. 

משה כסיף הוא מזרחן ואיש מודיעין לשעבר