אחרי המהלך של דראגי: מה יהיה הצעד הבא באירופה, ולאן הולכים השווקים?

הבורסה בתל אביב מגיבה היום לצעדי ה-ECB ביום ה' האחרון ולנתונים הטובים בארה"ב, לאחר שהמשקיעים בארה"ב אהבו מה ששמעו ממריו דראגי. כזכור, נשיא הבנק האירופי הוריד את ריבית הבנצ'מארק ל-0.15% ואת הריבית על הפקדונות למינוס 0.1%, לראשונה בהיסטוריה. בנוסף הכריז דראגי על תוכנית הלוואות ממוקדות לבנקים בהיקף של 400 מיליארד אירו. שוק המניות בעולם הגיבו בחיוב למהלכים אלו, אבל במבט מעמיק קצת יותר הכלכלנים חלוקים בדעתם על ההשפעה הצפויה על הכלכלה האירופית. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, סבור שהורדת הריבית לטריטוריה שלילית עלולה לגרום לנזקים בטווח הארוך, ואילו אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, מאמין שהחשש אינו מוצדק וההשפעה של המהלך הזה לא תהיה משמעותית. מיטב דש - "הורדת הריבית עלולה לפגוע בשוק הכספים ולגרום לנזקים" "הריבית השלילית על פיקדונות הבנקים היא לדעתנו הצעד המהותי ביותר שנעשה ע"י ה-ECB. השלכותיו עשויות להיות משמעותיות ובעלות אי וודאות גבוהה", כותב זבז'ינסקי בסקירתו השבועית. "הבנקים מחזיקים כ-0.8 טריליון אירו בפיקדונות בבנק המרכזי. קשה לדעת האם הבנקים ימשיכו להחזיק כספים אלו ב-ECB בריבית שלילית. אם לא, אז לאן הכסף ילך? יתכן לנכסים מסוכנים יותר". הכלכלן מסביר שיתכן שבעלי הפקדונות בבנקים יעדיפו לשמור את הכסף מתחת לבלטות ולא לשלם לבנקים את הריבית השלילית, מה ש"עלול לשחוק את רווחיות הבנקים ולפגוע בהון שלהם. לא בטוח שמצב זה יגרום לבנקים לתת יותר הלוואות לעסקים. הורדת הריבית הקצרה לרמה אפסית או שלילית עלולה לפגוע בשוק הכספים באירופה ולגרום לנזקים לטווח ארוך", אומר זבז'ינסקי. הוא מסכם ואומר ש"מימוש האפקט הכלכלי של חבילת צעדי ה-ECB ידרוש זמן ממושך ולא יהיה בטוח. לעומת זאת, ההשפעה על השווקים הייתה מיידית ומוחשית. צעדי ה-ECB צפויים להטיב עם המשקיעים, הן בשוק המניות והן באג"ח". ההשפעה צפויה להגיע גם לשוק הישראלי - "תוכנית ה-ECB תגביר לחצים להתחזקות השקל ותתמוך בהורדת ריבית נוספת ע"י בנק ישראל. מבחינה כלכלית, הרווח מהגברת היצוא אל אירופה בעקבות שיפור במצב הכלכלה שם יכול (אולי) לבוא לידי ביטוי רק בטווח ארוך יותר", כותב הכלכלן. פסגות - "הפוקוס הוא על נכונות ה-ECB להתחיל בהרחבה כמותית" אורי גרינפלד מפסגות דווקא מאמין שלהפחתת הריבית למינוס 0.1% לא צפויה להיות השפעה מהותית. "כאשר שיעור האבטלה ברחבי גוש האירו נותר דו-ספרתי והפירמות נאבקות בביקוש נמוך וברגולציה חונקת, קשה להאמין שהבנקים האירופאים יעדיפו לקחת את הסיכון שבהגדלת היצע האשראי במקום פשוט לשלם ל-ECB עשירית אחוז בשנה על מנת שישמור להם על הכסף במקום בטוח", מציין גרינפלד. הוא מסביר שבעלי פקדונות שהיו מוכנים לשמור את כספם בבנק בריבית נמוכה מ-0.25% לא ימהרו למשוך את הכסף בגלל ריבית שלילית. הוא מביא לדוגמא את מקרה המבחן של דנמרק, שם הריבית על הפיקדונות היתה שלילית בשנתיים האחרונות (בחודש שעבר היא הועלתה חזרה ל-0%). "בכל התקופה הזו לא נרשמה בדנמרק מגמה מהותית של קיטון בהיקף הפיקדונות אבל גם לא שיפור בשוק האשראי או עלייה באינפלציה". יתכן שהמהלך המשמעותי יותר מבחינה כלכלית הוא תוכנית ה-TLTRO, במסגרתה יוכלו הבנקים האירופים לקחת הלוואות בריבית זולה מאוד ולהגדיל את היצע האשראי. "יחד עם זאת, צריך לזכור שגם לואלס צריך שניים ועל מנת לראות שיפור מהותי במשק ובאינפלציה גם הביקוש לאשראי צריך לגדול, מה שלא בהכרח יקרה כאשר הצרכן האירופי עדיין עמוק בתהליך הפחתת המינוף שלו. לכן, ייתכן מאוד שלפחות בהתחלה חלק מהבנקים יעדיפו פשוט לקחת את רוב הכסף רק לשנתיים וליהנות בינתיים מפער הריביות בין עלות ההלוואה (0.25%) לתשואה על אג"ח אירופאיות לטווחים אלו (אג"ח איטלקית/ספרדית לשנתיים נותנת כ-0.5%)", אומר גרינפלד. בשורה התחתונה, גרינפלד מציין שמבחינת השווקים דראגי על על הציפיות המוקדמות, אבל עם זאת, "לשווקים כידוע יש זיכרון קצר ותיאבון בריא ולכן מעתה הפוקוס יהיה על נכונות ה-ECB להתחיל עם ההרחבה הכמותית. ללא שיפור משמעותי בסביבת האינפלציה בגוש האירו (ולא צפוי שיפור כזה) ה-ECB יפעיל את ההרחבה הכמותית כנראה כבר בתחילת השנה הבאה", מסכם הכלכלן.