מקרון לארה״ב: אל תחסמו את בעלות הברית מה-AI המתקדם - אירופה תחפש חלופות
נשיא צרפת קרא בפסגת G7 לאפשר למדינות ידידותיות גישה מבוקרת למודלי הבינה המלאכותית המתקדמים של אנתרופיק, לאחר שהממשל האמריקאי דרש לחסום את השימוש בהם לאזרחים זרים מטעמי ביטחון לאומי. מנהיגי המדינות דנו במסלול של "שותפים אמינים", שיאפשר גישה לגופים ממשלתיים,
לחברות תשתית ולארגונים שיעמדו בתנאי אבטחה מחמירים - בניסיון למנוע מבעלות הברית של ארה״ב לחפש חלופות אירופיות או אסייתיות
בינה מלאכותית העימות על הבינה המלאכותית עובר משאלות של רגולציה, פרטיות וזכויות יוצרים לשאלה גיאו־פוליטית רחבה יותר: מי יקבל גישה למודלים החזקים בעולם, ומי יישאר בחוץ. נשיא צרפת עמנואל מקרון ניצל את פסגת G7 שנערכה באוויאן שבצרפת כדי לקרוא לארצות הברית להרחיב את הגישה של מדינות בעלות ברית למודלי בינה מלאכותית אמריקאיים מתקדמים. הדברים נאמרו על רקע החלטת ממשל טראמפ לחייב את אנתרופיק לחסום גישה של אזרחים זרים לשני המודלים החדשים והחזקים ביותר שלה - Fable 5 ו-Mythos 5.
מקרון ציין כי יש מקום לפיקוח הדוק על מערכות AI מתקדמות שעלולות לשמש גם למטרות מזיקות, אבל לדבריו, חסימה גורפת של מדינות ידידותיות עלולה לפגוע גם באינטרס האמריקאי. חברות, ממשלות וארגונים מחוץ לארה״ב עלולים להסס לבנות מערכות קריטיות על טכנולוגיה אמריקאית אם קיים חשש שהגישה אליה תיחסם בהחלטה פוליטית או ביטחונית.
בפסגה עלתה אפשרות להקים מסלול של "שותפים אמינים" - מדינות או חברות שיעמדו בתנאי אבטחה מוגדרים ויוכלו לקבל גישה מבוקרת למודלים מתקדמים. מדובר עדיין ברעיון שנמצא בדיונים, ולא בהסכם שהושלם או במדיניות אמריקאית חדשה. אך עצם העלאתו מראה עד כמה הגישה למודלי AI מתקדמים הופכת לנושא מדיני, בדומה לשבבים, מערכות נשק, לוויינים ותשתיות ענן.
הדרך של G7 לעקוף את החסימה
במרכז הדיונים בפסגת G7 עמדה האפשרות לייצר מסלול גישה נפרד למדינות ולחברות שיוגדרו "שותפים אמינים". הרעיון הוא שלא כל גורם מחוץ לארה״ב יקבל גישה למודלים, אך מדינות דמוקרטיות, גופי ממשל, חברות תשתית וארגונים שעומדים בדרישות סייבר מחמירות יוכלו להשתמש בהם תחת תנאים מוגדרים.
לפי הדיווחים, מסלול כזה עשוי לאפשר למדינות G7 ולשותפות קרובות להשתמש במודלים לצורכי הגנה - למשל סריקת מערכות מחשב, איתור חולשות והקשחת תשתיות מול איומי סייבר. בתמורה, ארה״ב צפויה לדרוש בקרה על אופן השימוש, הגבלות על העברת גישה לצדדים שלישיים וכללי אבטחה מחמירים. ההסדר האפשרי מנסה לאזן בין שני צרכים מתנגשים. מצד אחד, ארה״ב אינה רוצה שטכנולוגיה בעלת יכולות סייבר מתקדמות תגיע לידיים עוינות. מצד שני, היא גם אינה רוצה לדחוף את בעלות בריתה לחפש חלופות מחוץ לאקוסיסטם האמריקאי - בין אם אצל ספקים אירופיים, אצל חברות אסייתיות או במודלים פתוחים שקשה יותר לפקח עליהם.
מקרון אמר בפסגה כי ארצות הברית צריכה להביא בחשבון גם את ההיבט המסחרי. אם חברות וממשלות באירופה יחששו ששירות אמריקאי יכול להיחסם בכל רגע, הן עשויות לצמצם את התלות בו. עבור חברות AI אמריקאיות, שמבקשות להרחיב פעילות מחוץ לשוק הביתי, מדובר בסיכון עסקי ולא רק בוויכוח מדיני.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הצטרפה לקו הזה ואמרה כי לארצות הברית ולאיחוד האירופי יש אינטרס משותף בכך שאזרחים וחברות באירופה יוכלו להשתמש בבטחה במודלי AI מובילים. היא הדגישה כי המערכות הפיננסיות והתשתיות הדיגיטליות של שני הצדדים קשורות זו בזו, ולכן שיתוף פעולה בתחום הבינה המלאכותית הוא גם אינטרס כלכלי וביטחוני.
אירופה רוצה גישה לטכנולוגיה אמריקאית - אבל גם פחות תלות בה
הדיון בפסגת G7 מתקיים בזמן שאירופה מנסה לקדם שני יעדים במקביל. הראשון הוא לשמור על גישה לטכנולוגיה האמריקאית המובילה, בעיקר למודלים, שבבים, שירותי ענן ותשתיות מחשוב שאין להם כיום חלופה אירופית מלאה. השני הוא לבנות יכולות מקומיות שיקטינו את התלות בחברות אמריקאיות לאורך זמן.
האיחוד האירופי מקדם הקמה של "מפעלי AI" ו"ג׳יגה־מפעלים" - מרכזי מחשוב גדולים שאמורים לספק לחוקרים, לחברות הזנק, לתעשייה ולמוסדות ציבור כוח חישוב מתקדם לצורך אימון והפעלת מודלי AI. במקביל, הנציבות מקדמת תוכניות לחיזוק תעשיות הענן, השבבים והקוד הפתוח באירופה, תחת הכותרת של ריבונות טכנולוגית. אירופה יודעת שהפער מול ארצות הברית עדיין גדול, אך ההוראה האמריקאית לאנתרופיק המחישה לאירופים עד כמה הגישה לטכנולוגיה יכולה להפוך לכלי מדיני.
- ברני סנדרס רוצה לתת לציבור נתח מענקיות ה-AI
- פיגמה נפלה ב-50% מתחילת השנה - בוול-סטריט ממשיכים להיות אופטימיים
כאשר מודל מרכזי נחסם בהחלטה של ממשל זר, גם חברות אירופיות שנשענות עליו עלולות להיתקל בסיכון תפעולי. בצרפת, הוויכוח הזה מקבל משקל מיוחד. מקרון מנסה למצב את המדינה כאחד המרכזים האירופיים של הבינה המלאכותית, באמצעות השקעות בתשתיות מחשוב, בחברות מקומיות ובמרכזי נתונים.
צרפת נהנית גם מיתרון יחסי של חשמל גרעיני, שמאפשר לה להציע יכולת אנרגטית רחבה יותר לפרויקטי מחשוב גדולים. העמדה הצרפתית אינה קוראת לניתוק מארצות הברית. להפך, מקרון מבקש לשמור על שיתוף פעולה עם וושינגטון. אך הוא דורש מסגרת יציבה יותר, שבה בעלות ברית יודעות מראש לאילו מערכות תהיה להן גישה, מהן מגבלות השימוש, ובאילו נסיבות עשויה ארצות הברית לסגור את הדלת.
סם אלטמן: הממשלות צריכות לקבוע את הכללים
לדיון הצטרפו גם ראשי חברות הבינה המלאכותית הגדולות. בפגישה עם מנהיגי G7 השתתפו, בין היתר, סם אלטמן מ-OpenAI, דריו אמודיי מאנתרופיק ודמיס הסאביס מ-Google DeepMind. אלטמן אמר כי שאלת התועלת של הבינה המלאכותית כבר אינה עומדת במרכז הדיון, וכי מערכות חזקות יותר צפויות להשפיע על הכלכלה ועל המדע בשנים הקרובות. הוא קרא לממשלות דמוקרטיות לקחת אחריות על קביעת הכללים ולא להעביר את ההחלטות לחברות הטכנולוגיה עצמן. האמירה הזו קיבלה משמעות מיוחדת על רקע המחלוקת בין אנתרופיק לממשל האמריקאי.
חברות AI יכולות לפתח מודלים, לייצר מנגנוני בטיחות ולהחליט מי יקבל גישה לשירותים שלהן. אבל כאשר טכנולוגיה הופכת לבעלת חשיבות לביטחון לאומי ולכלכלה העולמית, הממשלות מבקשות להשפיע ישירות על הפצתה ועל תנאי השימוש בה.
בפסגה, מנהיגי G7 הסכימו להעמיק את התיאום סביב ההשלכות של מודלי AI מתקדמים על יציבות פיננסית, פריון, שוק העבודה וסיכוני סייבר. אולם ההחלטה החשובה עדיין ממתינה: האם ארצות הברית תסכים למסלול גישה מסודר לבעלות בריתה, או שתשאיר את ההכרעה בידיה בכל מקרה לגופו.
- אפל בדרך להעלאת מחירים: האם המלחמה מול ה-AI על שבבי הזיכרון תתגלגל לכיס שלכם?
- האלגוריתם שיודע מה למכור ובכמה: המחקר שמבטיח קפיצה בהכנסות
