מה מניע את האינפלציה בחודשים האחרונים ומתי היא הופכת למסוכנת?

אינפלציה היא מבורכת בשיעור מסוים ולצד חסרונות יש בה גם יתרונות; מה הבעיה עם האינפלציה של החודשים האחרונים והאם צריך להתרגש מזה?

דר' אביחי שניר | 24/04/2021 10:06 (8)

נושאים בכתבה אינפלציה

בשבועות האחרונים יש הרבה כותרות מפחידות על כך שהאינפלציה מכה שנית. כשראיתי כמה מהכותרות על חזרתה של האינפלציה בארה"ב ובאירופה, חשבתי לרגע שחזרנו לתחילת שנות ה-1980 ולאינפלציה של 10 אחוזים בעולם ו-400 אחוזים בישראל. זה ממש לא המצב.

כשמסתכלים בתוך הכותרות רואים שהאינפלציה במרץ בארץ, באירופה, ובארה"ב אכן הייתה גבוהה יחסית, 0.6%–0.7%. אבל לפני שנכנסים להיסטריה, כדאי להסתכל על האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים. בארץ היא 0.2%, באירופה 1.3%, ובארה"ב 2.3%. בהחלט לא אינפלציה "מדאיגה".

למעשה, בבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח מחכים כבר שנים שהאינפלציה תגיע לאזור ה-2%, ולכן מנקודת מבט של בנקאי בבנק מרכזי, העלייה של האינפלציה בכיוון הזה היא בדיוק מה שהרופא המליץ. אבל יש שתי בעיות עם העלייה הזאת באינפלציה.

הבעיה הראשונה היא שהאינפלציה עולה מהסיבה הלא נכונה. אינפלציה של כ-2% נחשבת לסימן טוב כי היא מעידה שהכלכלה עובדת בקצב גבוה, וכשהעבודה היא בקצב גבוה יש חיכוך שיוצר עליות מחירים. החיכוך מורכב מעובדים נוספים שמצטרפים לכוח העבודה ושעלות העסקתם מתגלגלת למחירים, ממוצרים חדשים שנכנסים לשוק והמחירים ההתחלתיים שלהם הם גבוהים יחסית, ומיצרנים שמגלים שאפשר להעלות מחירים כי לצרכנים יש כסף פנוי והביקושים גדלו.

אלא שכעת, חלק גדול מהעלייה במחירים נובעת מעלייה במחירים של חומרי גלם. העובדה שהעלייה באינפלציה בארץ בחודשים האחרונים דומה מאוד למה שקורה בארה"ב ובאירופה מצביעה על כך שלעליית המחירים יש גורמים משותפים. כלומר, העלייה במחירים לא מעידה בהכרח על כך שהיצרנים המקומיים מרגישים שהם צריכים ויכולים להעלות מחירים. היא מעידה שמחירי הנפט, התובלה והסחורות התייקרו, והיצרנים מגלגלים את הגידול בעלויות אל הצרכנים.

הסוג הזה של עליות מחירים הוא לא בהכרח סימן טוב לכלכלה המקומית, כי כל עוד עליות המחירים מגיעות מחו"ל, חו"ל, היצרנים לא מרוויחים מזה, והרווחים לא מתגלגלים לעובדים (ולמנהלים) שלהם. אם כי מכיוון שמדובר בישראל, אני בטוח שהיצרנים המקומיים ימצאו את הדרך להעלות את המחירים קצת יותר מהגידול בעלויות, אז יכול להיות שחלק מעליות המחירים הן בכל זאת טובות למישהו בארץ.

הבעיה השנייה היא שייתכן מאוד שזאת לא באמת אינפלציה. אינפלציה היא תהליך מתמשך של עליית מחירים. מה שאנחנו רואים כעת זה תיקון שמגיע אחרי שנה שבה המשק בארץ ובעולם דוכא באופן מלכותי. עסקים לא עבדו, סחורות לא יוצרו, אנשים צרכו הרבה פחות ממה שהם היו רגילים. כעת, כשהמשקים נפתחים, הצריכה חוזרת לנורמאלי בקצב די מהיר, אבל ההיצע לא גדל באותו קצב. קחו את הפנאי כמשל: המחירים של חופשות בארץ עולים כי התחרות מחו"ל היא למעשה לא קיימת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל עוד תהליך ההתאמה הזה נמשך, המחירים עולים. אבל זאת לא אינפלציה: זה תהליך של התאמת מחירים. זאת תהפוך להיות אינפלציה רק אם התהליך הזה יימשך גם אחרי שכל העסקים במשק (ובעולם) יחזרו לנורמאלי. בינתיים, לא נראה שזה המצב. אלא אם כן משהו דרסטי ישתנה בעולם, ברגע שדברים יחזרו לנורמאלי, גם המחירים יחזרו לדשדש. אז אפשר להבין למה הבנקים המרכזיים בעולם לא ממהרים להעלות ריבית ולא נערכים לאיום של אינפלציה. מבחינתם, האיום האמיתי הוא שמהר מאוד נחזור שוב לסביבה של אינפלציה של פלוס מינוס אפס.

>>> הצד החיובי של האינפלציה - תשחוק את החוב של החברות ותגדיל רווחיםהפחד הגדול מאינפלציה הוא בשל קריסה של הבורסות במקביל לעלייה באינפלציה; אבל אינפלציה גבוהה (ומרוסנת) יכולה להיות טובה לחברות ולבורסות

>>> האם האינפלציה תהיה הברבור השחור שיוריד את השווקים? מה הקשר בין אינפלציה למחירי המניות, האם הפד צפוי להמשיך לרכוש אג"ח אמריקאיות והאם האינפלציה צפויה לעלות?

ד"ר אביחי שניר

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
צבי נוי 25/04/2021 09:33
הגב לתגובה זו
א. אינפלציה פירושה גידול בכמות הכסף, עליית המחירים היא תופעת לוואי. ב. כשזוכרים את הגדרתה הנכונה של אינפלציה מבינים שהגורם האמיתי ליצירתה הוא הבנק המרכזי והממשלה. ג. השיבושים בשרשרת הייצור והאספקה בעקבות הקורונה אלו רק זרזים להתפרצות האינפלציה. ד. כמו שכתבו לפניי - היא אף פעם לא טובה: שוחקת חסכונות, מעלה מחירי נכסים ושוחקת חובות ובכך מגדילה אי שוויון, גורמת אי יציבות, וקשה מאוד לשליטה.
7.
נגידי השקר דואגים לע 24/04/2021 16:50
הגב לתגובה זו
משפצים דוחות והכל כדי לשמר ריבית אפסית ודאגה לניפוח נכסי עשירים בורסה ונדלן
6.
ועכשיו המשכנתאות יעלו (ל"ת)
בבי 24/04/2021 16:17
הגב לתגובה זו
5.
תמים 24/04/2021 15:47
הגב לתגובה זו
אינלפציה זה לא דבר טוב, לא חשוב מה הסיבה. רצוי מאד מחירים יציבים.
4.
תמים 24/04/2021 14:22
הגב לתגובה זו
אינלפציה זה לא טוב, וגם דפלציה לא טוב. מה שטוב זה מחירים יציבים לאורך זמן. בלי הפתעות.
3.
דוב 24/04/2021 12:54
הגב לתגובה זו
כי לא הגיוני שיש כאלה עליות כשהכלכלה סגורה. כנראה אנחנו באמת בעידן חדש שבו אין ירידות בבורסה וחייבים לשים כסף על מניות יקרות רק כדי לשמור על כוח הקניה. לצערי בשבוע הבא אצטרף גם כן לעדר כי לא נראה שהבועה הולכת להתפוצץ בשנים הקרובות
2.
רבקה 24/04/2021 12:53
הגב לתגובה זו
יש לי שאלות למחבר הכתבה: 1. איך אתה מגדיר אינפלציה? 2. האם להדפסת הכספים הרבה כיום יש תפקיד באינפלציה? 3. איזה יתרון יש לי כאדם פרטי, כשקורית אינפלציה? לפי מה שאני יודעת כח הקניה שלי נשחק אז מדוע שיהיה לי איכפת אם בעלי חוב כגון חברות ומדינות יקטינו את חובם? 4. מהיכן המספרים שהבאת בכתבה?
1.
כשמשחקים באש האינפלציה אל תתפלאו שמישהו ישרף. (ל"ת)
אני 24/04/2021 12:40
הגב לתגובה זו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן