הצד החיובי של האינפלציה - תשחוק את החוב של החברות ותגדיל רווחים
בשבועות האחרונים, בעיקר מאז העלייה בתשואות האג"ח הארוכות בארה"ב, כלכלנים רבים עוסקים בשאלה האם האינפלציה חוזרת. העיסוק הזה לא מפתיע: עבור מי שזוכרים את האינפלציות של שנות ה-1970 וה-1980, אינפלציה זה סוג של שד שאסור להוציא מהבקבוק.
כי מה שזוכרים מהאינפלציות של שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, זה את הקריסה של הבורסה שהגיעה בעקבותיהן. בארה"ב, בשנות ה-1980, השווי של כלל הנכסים בבורסה ירד ל-24% מהתוצר הלאומי. שווי כל-כך נמוך של נכסים אומר שהציבור פשוט לא מאמין בשוק ההון. הציבור תמחר את החברות פחות מסך הנכסים הנוכחיים שלהם דאז. אלו היו שנים של שפל עמוק וזה נבע מאינפלציה ששחקה את ערך המניות, הגדילה את האטרקטיביות של מכשירים צמודים למדד, ובלבלה וטלטלה את עולם העסקים. לצורך ההשוואה, השווי של כלל הנכסים בבורסה האמריקאית נכון להיום הוא כמעט כפול מהתוצר.
כשהאינפלציות הסתיימו, שווקי המניות החלו לפרוח. פה ושם היו נפילות – בין היתר פיצוץ בועת הדוט-קום בשנת 2000, משבר הסאב-פריים שהחל ב-2008, ומשבר הקורונה. אבל מכל המשברים הללו הבורסה יצאה די מהר. מה שעוד משותף לכל המשברים הללו, זה שההשפעה שלהם על האינפלציה הייתה די שולית. למרות הדפסת כסף מסיבית של הבנקים המרכזיים, האינפלציה באירופה ובארה"ב נשארה נמוכה ודי יציבה.
אז ברור למה האינפלציה מפחידה משקיעים. אבל צריך לזכור ששווקי המניות לא עלו בגלל שהאינפלציה נעצרה (או לפחות, לא רק). הם עלו גם בגלל עוד דברים שקרו ביחד עם עצירת האינפלציה: ירידה ברגולציה, ירידה בכוח של העבודה המאורגנת שהביאה לעלייה בכוח של בעלי ההון, ועלייה בגלובליזציה שהגדילה מאוד את כושר הייצור של העולם.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השינויים האלו לא נעלמו, והם לא ייעלמו גם אם האינפלציה תעלה מעט. בדיוק בגלל זה, בבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) כנראה פחות מפחדים מאינפלציה מאשר השוק. עלייה באינפלציה לרמה של 3 – 4 אחוזים תהיה מצוינת לחברות ולממשלות. כי אינפלציה ברמה כזאת תשחוק את החובות של הממשלות ושל החברות, ותשחוק גם את השכר של העובדים. זה אומר גידול ברווחים של החברות, וזה מעולה בשביל המשקיעים בבורסה.
בנוסף, שנים של אינפלציה נמוכה הביאה לכך שהקשר בין שכר לאינפלציה הוא קשר חלש. זה אומר שהאינפלציה יכולה להיות גבוהה יחסית לאורך תקופה בלי שהיא תשפיע באופן משמעותי על השכר, מה שאומר שהבנקים המרכזיים יוכלו להשתלט עלייה מחדש בקלות יחסית.
ממה שנראה כרגע, הבנק המרכזי של ארה"ב, מאמין משום כך שאין צורך להאט את הדפסת הכסף גם אם האינפלציה תעלה מעט. ראשת הפד של סן-פרנסיסקו ביטאה את זה באופן די ציורי, כשאמרה שהפד אינו מתכוון לסלק את קערת הפונץ' גם אם זה אומר שהמסיבה תתחמם בגלל הזרמת הטריליונים של הממשל לשוק.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אם הפד צודק, שנת 2021 צריכה להיות מעולה למשקיעים בשוק ההון. עלייה באינפלציה משמעה ירידה נוספת בריבית הריאלית, מה שישחק לטובת המשקיעים והחברות. אבל צריך לזכור שיש שני סיכונים, ובמקרה של האינפלציה יש שני סיכונים מרכזיים. הראשון, עלייה באינפלציה פוגעת בצרכנים. הפד משחק על חבל דק מכיוון שהוא רוצה לאפשר אינפלציה שתסייע לחברות ולתעסוקה, אבל הוא צריך להימנע ממצב שבו עליית האינפלציה תביא לאי יציבות פוליטית. השני, נובע מהעימות בין הממשל האמריקאי לממשל הסיני. מכיוון שהאינפלציה הנמוכה והיציבות הכלכלית זקוקים לגלובליזציה, אז אם הממשלות יציבו את הפוליטיקה לפני הכלכלה, יהיו לזה מחירים.
ד"ר אביחי שניר
- 13.סטודנט לכלכלה 05/04/2021 11:11הגב לתגובה זואינפלציה היא כדור שלג שברגע שמאבדים עליו שליטה, קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור. בישראל המצב פשוט יותר, אך אם בארצות הברית ראשי הפדרל ריזרב יחליטו לצאת להרפתקאות מסוכנות, הדבר עלול לאבד כיוון, עקב השפעת ציפיות האינפלציה על האינפלציה בפועל. עלינו לקוות שמקבלי ההחלטות מודעים לכל הסיכונים הקיימים.
- 12.תשחוק את החוב? מרבית אגרות החוב צמודות למדד (ל"ת)אלי 05/04/2021 10:23הגב לתגובה זו
- 11.אחד 31/03/2021 09:56הגב לתגובה זוהיום חברות מגייסות חוב בכדי למחזר את החובות הקיימים....אז נכון שהחוב הקיים (הלא צמוד) יישחק אבל באיזו ריבית יצליחו החברות למחזר את החובות שלהן בסביבה אינפלציונית....בקיצור קשקשן שלא מבין כלום מהחיים שלו....
- 10.מייק 30/03/2021 13:47הגב לתגובה זומה ההיגיון לעבוד ולחסוך אם קיים ריטואל קבוע של מנגנון המייצר אינפלציה בכוונה כדי לשחוק התחיבויותיו כלפי הצד שכנגד? זה הרי בדיוק מה שיצחק תשובה עושה במשך עשרות שנים באופן חוקי על כספי שבויים בגמל ובפנסיות
- 9.עמל 30/03/2021 13:39הגב לתגובה זומתי נוכל להפסיק לעבוד? כי מובן מאליו היום שאין צורך בעבודה, הרי הכלכלה במצב הטוב ביותר אי פעם אחרי שאנשים הפסיקו לעבוד במשך שנה. אז מתי יתעשתו קובעי המדיניות ויחליטו שכולנו יכולים לשבת לנצח בבית ולקבל כסף חינם? למה צריך להמשיך לעבוד כשלכולם ברור שאין מחיר? אפילו אינפלציה נהייתה דבר טוב, אז מה רע? מקסימום נביא עוד מלא כסף ויהיה מלא אינפלציה וכולם יהיו מרוצים?
- 8.אייל 30/03/2021 13:22הגב לתגובה זואתה עושה תרגיל בכתיבה יוצרת בו אתה מנסה לסתור את עצמך מאלף כיוונים ולקוות שהקוראים לא ישימו לב?
- 7.אט 30/03/2021 12:10הגב לתגובה זותל אביב ברשימת 10 הערים היקרות בעולם לא סתם. מדינה פח
- 6.רבקה 30/03/2021 11:59הגב לתגובה זונו באמת. . . צריך ללכת עם מריצה מלאה כסף כדי לקנות כיכר לחם? אינפלציה זה עונש לאדם שמיצר משהו וחוסך, ופרס לבעלי חובות!
- 5.יוסי 30/03/2021 11:52הגב לתגובה זומה השתנה...קראת איזה מאמר שדיבר אחרת בחו"ל ושינית את דעתך?....
- 4.האינפלציה תשחוק את המשכורת שלך (ל"ת)אנונימי 30/03/2021 11:45הגב לתגובה זו
- 3.יפה אמרת (ל"ת)שמוליק 30/03/2021 11:37הגב לתגובה זו
- 2.עליה באינפלציה תביא לעלית ריבית , וזה לא טוב לשוק (ל"ת)לא מדוייק 30/03/2021 10:51הגב לתגובה זו
- 1.שרי 30/03/2021 10:48הגב לתגובה זוזאת הסיבה לעליות

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.