אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

הצד החיובי של האינפלציה - תשחוק את החוב של החברות ותגדיל רווחים

הפחד הגדול מאינפלציה הוא בשל קריסה של הבורסות במקביל לעלייה באינפלציה; אבל אינפלציה גבוהה (ומרוסנת) יכולה להיות טובה לחברות ולבורסות
נושאים בכתבה אינפלציה

בשבועות האחרונים, בעיקר מאז העלייה בתשואות האג"ח הארוכות בארה"ב, כלכלנים רבים עוסקים בשאלה האם האינפלציה חוזרת. העיסוק הזה לא מפתיע: עבור מי שזוכרים את האינפלציות של שנות ה-1970 וה-1980, אינפלציה זה סוג של שד שאסור להוציא מהבקבוק.

כי מה שזוכרים מהאינפלציות של שנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, זה את הקריסה של הבורסה שהגיעה בעקבותיהן. בארה"ב, בשנות ה-1980, השווי של כלל הנכסים בבורסה ירד ל-24% מהתוצר הלאומי. שווי כל-כך נמוך של נכסים אומר שהציבור פשוט לא מאמין בשוק ההון. הציבור תמחר את החברות פחות מסך הנכסים הנוכחיים שלהם דאז. אלו היו שנים של שפל עמוק וזה נבע מאינפלציה ששחקה את ערך המניות, הגדילה את האטרקטיביות של מכשירים צמודים למדד, ובלבלה וטלטלה את עולם העסקים. לצורך ההשוואה, השווי של כלל הנכסים בבורסה האמריקאית נכון להיום הוא כמעט כפול מהתוצר.

כשהאינפלציות הסתיימו, שווקי המניות החלו לפרוח. פה ושם היו נפילות – בין היתר פיצוץ בועת הדוט-קום בשנת 2000, משבר הסאב-פריים שהחל ב-2008, ומשבר הקורונה. אבל מכל המשברים הללו הבורסה יצאה די מהר. מה שעוד משותף לכל המשברים הללו, זה שההשפעה שלהם על האינפלציה הייתה די שולית. למרות הדפסת כסף מסיבית של הבנקים המרכזיים, האינפלציה באירופה ובארה"ב נשארה נמוכה ודי יציבה.

אז ברור למה האינפלציה מפחידה משקיעים. אבל צריך לזכור ששווקי המניות לא עלו בגלל שהאינפלציה נעצרה (או לפחות, לא רק). הם עלו גם בגלל עוד דברים שקרו ביחד עם עצירת האינפלציה: ירידה ברגולציה, ירידה בכוח של העבודה המאורגנת שהביאה לעלייה בכוח של בעלי ההון, ועלייה בגלובליזציה שהגדילה מאוד את כושר הייצור של העולם.

השינויים האלו לא נעלמו, והם לא ייעלמו גם אם האינפלציה תעלה מעט. בדיוק בגלל זה, בבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) כנראה פחות מפחדים מאינפלציה מאשר השוק. עלייה באינפלציה לרמה של 3 – 4 אחוזים תהיה מצוינת לחברות ולממשלות. כי אינפלציה ברמה כזאת תשחוק את החובות של הממשלות ושל החברות, ותשחוק גם את השכר של העובדים. זה אומר גידול ברווחים של החברות, וזה מעולה בשביל המשקיעים בבורסה.

בנוסף, שנים של אינפלציה נמוכה הביאה לכך שהקשר בין שכר לאינפלציה הוא קשר חלש. זה אומר שהאינפלציה יכולה להיות גבוהה יחסית לאורך תקופה בלי שהיא תשפיע באופן משמעותי על השכר, מה שאומר שהבנקים המרכזיים יוכלו להשתלט עלייה מחדש בקלות יחסית.

ממה שנראה כרגע, הבנק המרכזי של ארה"ב, מאמין משום כך שאין צורך להאט את הדפסת הכסף גם אם האינפלציה תעלה מעט. ראשת הפד של סן-פרנסיסקו ביטאה את זה באופן די ציורי, כשאמרה שהפד אינו מתכוון לסלק את קערת הפונץ' גם אם זה אומר שהמסיבה תתחמם בגלל הזרמת הטריליונים של הממשל לשוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אם הפד צודק, שנת 2021 צריכה להיות מעולה למשקיעים בשוק ההון. עלייה באינפלציה משמעה ירידה נוספת בריבית הריאלית, מה שישחק לטובת המשקיעים והחברות. אבל צריך לזכור שיש שני סיכונים, ובמקרה של האינפלציה יש שני סיכונים מרכזיים. הראשון, עלייה באינפלציה פוגעת בצרכנים. הפד משחק על חבל דק מכיוון שהוא רוצה לאפשר אינפלציה שתסייע לחברות ולתעסוקה, אבל הוא צריך להימנע ממצב שבו עליית האינפלציה תביא לאי יציבות פוליטית. השני, נובע מהעימות בין הממשל האמריקאי לממשל הסיני. מכיוון שהאינפלציה הנמוכה והיציבות הכלכלית זקוקים לגלובליזציה, אז אם הממשלות יציבו את הפוליטיקה לפני הכלכלה, יהיו לזה מחירים.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    סטודנט לכלכלה 05/04/2021 11:11
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה היא כדור שלג שברגע שמאבדים עליו שליטה, קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור. בישראל המצב פשוט יותר, אך אם בארצות הברית ראשי הפדרל ריזרב יחליטו לצאת להרפתקאות מסוכנות, הדבר עלול לאבד כיוון, עקב השפעת ציפיות האינפלציה על האינפלציה בפועל. עלינו לקוות שמקבלי ההחלטות מודעים לכל הסיכונים הקיימים.
  • 12.
    תשחוק את החוב? מרבית אגרות החוב צמודות למדד (ל"ת)
    אלי 05/04/2021 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אחד 31/03/2021 09:56
    הגב לתגובה זו
    היום חברות מגייסות חוב בכדי למחזר את החובות הקיימים....אז נכון שהחוב הקיים (הלא צמוד) יישחק אבל באיזו ריבית יצליחו החברות למחזר את החובות שלהן בסביבה אינפלציונית....בקיצור קשקשן שלא מבין כלום מהחיים שלו....
  • 10.
    מייק 30/03/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    מה ההיגיון לעבוד ולחסוך אם קיים ריטואל קבוע של מנגנון המייצר אינפלציה בכוונה כדי לשחוק התחיבויותיו כלפי הצד שכנגד? זה הרי בדיוק מה שיצחק תשובה עושה במשך עשרות שנים באופן חוקי על כספי שבויים בגמל ובפנסיות
  • 9.
    עמל 30/03/2021 13:39
    הגב לתגובה זו
    מתי נוכל להפסיק לעבוד? כי מובן מאליו היום שאין צורך בעבודה, הרי הכלכלה במצב הטוב ביותר אי פעם אחרי שאנשים הפסיקו לעבוד במשך שנה. אז מתי יתעשתו קובעי המדיניות ויחליטו שכולנו יכולים לשבת לנצח בבית ולקבל כסף חינם? למה צריך להמשיך לעבוד כשלכולם ברור שאין מחיר? אפילו אינפלציה נהייתה דבר טוב, אז מה רע? מקסימום נביא עוד מלא כסף ויהיה מלא אינפלציה וכולם יהיו מרוצים?
  • 8.
    אייל 30/03/2021 13:22
    הגב לתגובה זו
    אתה עושה תרגיל בכתיבה יוצרת בו אתה מנסה לסתור את עצמך מאלף כיוונים ולקוות שהקוראים לא ישימו לב?
  • 7.
    אט 30/03/2021 12:10
    הגב לתגובה זו
    תל אביב ברשימת 10 הערים היקרות בעולם לא סתם. מדינה פח
  • 6.
    רבקה 30/03/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
    נו באמת. . . צריך ללכת עם מריצה מלאה כסף כדי לקנות כיכר לחם? אינפלציה זה עונש לאדם שמיצר משהו וחוסך, ופרס לבעלי חובות!
  • 5.
    יוסי 30/03/2021 11:52
    הגב לתגובה זו
    מה השתנה...קראת איזה מאמר שדיבר אחרת בחו"ל ושינית את דעתך?....
  • 4.
    האינפלציה תשחוק את המשכורת שלך (ל"ת)
    אנונימי 30/03/2021 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יפה אמרת (ל"ת)
    שמוליק 30/03/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עליה באינפלציה תביא לעלית ריבית , וזה לא טוב לשוק (ל"ת)
    לא מדוייק 30/03/2021 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שרי 30/03/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
    זאת הסיבה לעליות
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

90 מיליון דולר בשלב הראשון: איי.סי.אל נכנסת עמוק יותר לרכיבי מזון עם ברטק

העסקה דו שלבית, עם אופציה להמשך לפי אבני דרך ב-2026, ומשקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף

ליאור דנקנר |

איי.סי.אל איי.סי.אל 2.15%   , חברה גלובלית הפועלת בתחום המינרלים המיוחדים ונסחרת בבורסות ניו יורק ותל אביב, מדווחים שחתמה על הסכם מחייב לרכישת ברטק אינגרידיאנטס מקנדה. בשלב הראשון איי.סי.אל צפויה להשקיע כ-90 מיליון דולר במזומן ולקבל כ-50% מהחברה, כאשר השלמת הרכישה תלויה בהמשך בעמידה ביעדים. לפי הערכות בשוק, העסקה משקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף. איי.סי.אל נשלטת בידי עידן עופר.

ברטק מייצרת רכיבי מזון פונקציונליים המבוססים על חומצה מאלית וחומצה פומארית בדרגת מזון, המשמשים חברות מזון ומשקאות לשיפור הטעם, הארכת חיי המדף ושיפור איכות המוצר. לתוספים אלה יש שימושים גם בתחומי הטיפוח והקוסמטיקה, שם הם תורמים לאיכות, בטיחות ויעילות של מוצרים.

מה ברטק מביאה לשולחן: ייצור בצפון אמריקה והרחבת כושר ב-2026

המטה של ברטק נמצא באונטריו, קנדה, והחברה מפיצה את מוצריה ליותר מ-40 מדינות. לפי הדיווח, ברטק היא היצרנית היחידה בצפון אמריקה שמחזיקה מתקני ייצור לחומצות מאלית ופומארית בדרגת מזון, כולל גישה לחומרי הגלם לאורך כל שרשרת הערך, מה שמעניק לה שליטה רחבה יותר על תהליכי הייצור והאספקה.

הפעילות של ברטק מניבה כיום הכנסות שנתיות של כ-65 מיליון דולר. במקביל, החברה מקימה מתקן ייצור חדש שבנייתו צפויה להסתיים במהלך שנת 2026. לפי הדיווח, עם השלמתו המתקן צפוי להרחיב משמעותית את כושר הייצור והתפוקה, ולתמוך בהגדלה משמעותית של המכירות בשוק רכיבי המזון הפונקציונליים העולמי, שמדווחים שצפוי להגיע להיקף של יותר מ-45 מיליארד דולר עד שנת 2030.

העסקה: סגירה בשני שלבים ובכפוף לאישורים

השלמת העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים ולאישורים רגולטוריים, ותתבצע בשני שלבים. השלב הראשון, שצפוי להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2026, כולל השקעה במזומן של כ-90 מיליון דולר עבור רכישת כ-50% מברטק. העיתוי והיקף ההשקעה בשלב השני, שיביא לרכישת יתרת המניות, כפופים לעמידה באבני דרך עסקיות ותפעוליות מסוימות. איי.סי.אל מעסיקה מעל 12,000 עובדים ברחבי העולם, והכנסותיה לשנת 2024 הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר.