ברבור שחור
צילום: S. Hermann & F. Richter from Pixabay

האם האינפלציה תהיה הברבור השחור שיוריד את השווקים?

מה הקשר בין אינפלציה למחירי המניות, האם הפד צפוי להמשיך לרכוש אג"ח אמריקאיות והאם האינפלציה צפויה לעלות?
נושאים בכתבה אינפלציה

במשך שנים, המשקיעים בשוק ההון האמריקאי התרגלו שבכל פעם שהתשואות מתחילות לעלות, הבנק המרכזי (הפד) מיד מתערב. אבל הפעם הפד מהסס להתערב בצורה ברורה למרות העלייה המהירה בתשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים. ההיסוס של הפד הוא בעייתי מבחינת המשקיעים גם בגלל שיישום חבילת החילוץ של הממשל צפויה להזרים לשוק עוד אג"ח בשווי של הרבה למעלה מטריליון דולרים. אם הפד לא ירחיב את הקניות שהוא מבצע, המשמעות היא שהתשואה תעלה עוד יותר, כי חוץ מהפד אין עוד הרבה רוכשים שמוכנים לשלם מחיר גבוה על אג"ח בכמות כזאת.

אבל קל להבין את ההיסוס של הפד, אם זוכרים שכל כלכלן מוניטרי גדל עם האמונה בעקומת פיליפס, זאת שמתארת את הקשר השלילי שבין אבטלה ואינפלציה. בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, מתחיל להיווצר חשש משמעותי מכך שעקומת פיליפס שוב הולכת לשחק תפקיד משמעותי בכלכלה. ועם עקומת פיליפס חוזרת, הבנק המרכזי כבר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

מאז 2008, הפד האמריקאי הדפיס כמויות אדירות של כסף, בלי כמעט שום השפעה על האינפלציה. גם כאשר האבטלה ירדה לרמה נמוכה והבנק המרכזי המשיך להדפיס כסף, משהו שבעבר היה גורם לקפיצה מיידית באינפלציה, האינפלציה לא ממש הגיבה.

אין הסבר מלא ללמה זה קרה. אבל חלק מההסבר זה הגמישות של ההיצע בעולם הגלובלי, וחלק אחר זה העובדה שהרבה מהכסף שהוזרם הגיע לשוק ההון ולשוק הדירות, ולא לשוק המוצרים והשירותים. אבל בתקופה שבה ההיצע עדיין מתאושש ממגבלות הקורונה, וארה"ב עסוקה בלנהל מלחמות סחר מול סין, גידול בביקושים שנובע מהזרמת כסף בהחלט עלול לגרום לעלייה מסוימת באינפלציה.

הפד התכונן לכך, ואפילו הודיע ב-2020 שעלייה זמנית באינפלציה לא תגרור תגובה מצידו, גם אם היא תביא לכך שהאינפלציה תעלה מעל היעד של 2%. כך שהפד לא מתכוון לצמצם את הזרמת הכסף רק בגלל שהאינפלציה עולה. אבל זה שהפד לא מתכוון לצמצם את הזרמת הנפט למדורה רק בגלל שהאינפלציה עולה מעל היעד, לא בהכרח אומר שהפד מתכוון לשפוך אפילו יותר נפט.

כי כפי שאפשר לראות בתרשים 1, זה לא רק התשואות על האג"ח ל- 10 שנים שמטפסות מהר בחודש האחרון. גם ציפיות האינפלציה של השוק מטפסות מהר. חשוב לזכור שגם אחרי העלייה בתשואות האג"ח הארוכות, הריבית הריאלית היא עדיין שלילית, כי התשואה עדיין יותר נמוכה מציפיות האינפלציה. התחייבות מפורשת של הפד להגדיל את הרכישות ולהזרים עוד כסף לשוק משמעה עלייה נוספת בציפיות האינפלציה, מה שיוריד את הריבית הריאלית אפילו יותר, וייצור לחץ נוסף לעלייה בתשואת האג"ח.

בקיצור, הפד נמצא בסיטואציה שבה הוא לא יכול לנצח: אם הוא יתחייב לרכוש כל כמות של אג"ח ארוכות שנדרשת כדי לשמור את המחיר נמוך, הוא יעלה את ציפיות האינפלציה, יגרום למשקיעים למכור את האג"ח שלהם, מה שיאלץ אותו להחזיק כמעט את כל האג"ח בשוק. לכן עדיף לו לתת לריבית לעלות. אני מעריך שהבנק אכן יאפשר לזה לקרות, וייקח בחשבון שזה עלול להביא לנפילה בשוק המניות. השאלה היא מה יקרה אם הנפילה תהיה גדולה יותר מכפי שהוא התכוון?

קיראו עוד ב"גלובל"

לסיכום - האינפלציה היא איום, אפילו איום גדול על השווקים. הכלכלנים ממעטים בהשפעה שלה על השווקים. הרוב סבורים שזה יהיה עניין נקודתי, זמני והאינפלציה תחזור להיות נמוכה. אבל במצב העניינים שנוצר בפועל, הבנק המרכזי, איבד כמה דרגות חופש, והחשש שעניין האינפלציה שנרגע לכאורה בשליטה יהפוך לברבור השחור שמאיים על השווקים. בינתיים - כמעט כולם אפטימים וסבורים שהשוק ימשיך לעלות. אבל זו המשמעות של הברבור השחור - הוא מפתיע, הוא מגיע כשלא מצפים לו, או כשהציפיות למימושו נמוכות. 

האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    נורית 25/03/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
    הגדיר משהו שכבר קרה
  • 12.
    נורית 25/03/2021 08:02
    הגב לתגובה זו
    אינו ברבור שחור,הנ"ל מאובחן בדיעבד
  • 11.
    מסכים עם הניתוח 24/03/2021 13:53
    הגב לתגובה זו
    הפד לא יעלה ריבית ויקנה את רוב האגח בעצמו כדי להחזיק את וול סטריט ואת המחיר ישלמו אזרחי ארהב עם היחלשות הדולר
  • 10.
    רועיכ 24/03/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    ממליץ לקרוא שוב את הספר של טאלב, הוגה המושג ברבור שחור. זהו ממש לא ברבור שחור, במיוחד בגלל שהוא אפשרי, אבל לא רק, לצערנו זהו תהליך ברור, כתבות רבות מדברו על כך. מה שנקרא ההסטוריה חוזרת, בברבור שחור זה לא המקרה
  • 9.
    זה לא חד משמעי- הדפסת כסף גם מגיעה לשוק ההון (ל"ת)
    השפעות צולבות 24/03/2021 08:01
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מדהים, הצלחת לסתור את עצמך 3 פעמים ב"מאמר" אחד! (ל"ת)
    עדי 24/03/2021 01:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה חשובה. (ל"ת)
    הקורא 24/03/2021 00:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלעד 23/03/2021 23:28
    הגב לתגובה זו
    הנובאה ניתנה לשוטים אך יש הרבה היגיון בדברים ואולי אולי באמת התרחיש בזה יתממש
  • 5.
    רועה חשבון 23/03/2021 22:00
    הגב לתגובה זו
    אך מתחילת הקורונה מחירי המוצרים הסיניים זינקו ב20 אחוז , חברות ההובלה גם העלו מחירים בצורה חדה והנה לכם עליית מחירי המוצרים ב30-40 אחוז וזה מתחיל להתגלגל בשוק לשאר המוצרים והשרותים.
  • 4.
    עוז 23/03/2021 20:53
    הגב לתגובה זו
    הטענה היא שהאינפלציה לא עולה כי הכלכלה הגלובלית 'הזיזה' את היצור למדינות מתפתחות כמו סין. הבעיה היא שככל שהאמריקאים יקנו יותר סחורה סינית, כך ערך הדולר ירד מול היואן - מה שכנראה יוביל לאינפלציה. לא יודע למה זה לא קרה עד עכשיו, אבל בהחלט אופציה
  • 3.
    צרנוחה 23/03/2021 19:11
    הגב לתגובה זו
    גם לא באירופה אפילו לא בגרמניה
  • צא מהפוזיציה וזרוק כמה שורטים על הנאסדק וחבריו (ל"ת)
    גודו 24/03/2021 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק מזומן 23/03/2021 18:52
    הגב לתגובה זו
    בחסות הביקוש העולמי לירוק.הפיאט לא ינצח את הזהב והכסף שהפד מכנה אותם הגנה ספקולטיבית לביטקוין.נו מי משחק בספקולציה שהירוק יעניין סינים ואירופים
  • 1.
    שניר את כל הזמן טועה אבל הפעם אולי ייצא לך (ל"ת)
    אנונימי 23/03/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.