דעה

בתור התחלה: ההסברה הישראלית צריכה חצי ליטר בירה

יועץ התקשורת זאב ינאי בטור על הנשק הסודי באמצעותו הפלסטינים כובשים בהתמדה את הזירה התקשורתית וגם: כיצד כולנו יכולים לעשות זאת

זאב ינאי | 10/07/2011 10:43 (14)

לא מזמן אספתי מבית המלון התל-אביבי את פול (שם בדוי מטעמי בטחונו האישי). פול הוא עיתונאי, סופר ואיש רוח מאוד מכובד במדינה אירופאית שמאוד לא מכבדת את ישראל. בבוקר הוא התעורר בעיראק בה הוא סיקר את המלחמה, בצהריים הוא חטף פלאפל בתחנת הביניים בירדן וארוחת הערב הייתה באחריותי.

בירה ישראלית וסטייק אנטריקוט היו הבסיס לשיחה שנמשכה אל תוך הלילה על מלחמות ושלום, טור דה-פראנס והספורט הלאומי של אירופה הלקאת ישראל. אחרי הערב הזה", הוא הבטיח, לי לא תהיה בעיה להסביר לקוראיי את הלגיטימציה הישראלית להגן על גבולותיה". גם לגולדסטאר הוא הבטיח סיקור אוהד.

האמירה שההסברה הישראלית כושלת הפכה מפופולארית לקלישאה. כל הסיבות כבר ברורות, כל האחראים כבר יודעים שהם עוטים על גבם מטרה, כל הפתרונות כבר ידועים (ומינויו של אורן הלמן לראש לשכת העיתונות הממשלתית מעורר הרבה תקוות לשיפור המצב). אבל הסברה לא נעשית רק על-ידי הממשל, ולישראלים יש הרבה מה ללמוד מהטריק הבסיסי כל-כך של הפלסטינים.

הטריק הפלסטיני הוא בירה

ישראל היא בין המדינות המעניינות ביותר בעולם. או שלפחות זה הרושם שנוצר כשמגלים שהיא בין מושבות העיתונאים הזרים הגדולות בעולם. את המדינה הקטנטונת הזו, שלוקח שעה וחצי לחצות לרוחבה (אם נתעלם מפקקים, תאונות ונהגים סקרנים שבוהים בתאונה בנתיב הנגדי ויוצרים פקקים), מסקרים יותר מ-1,000 עיתונאים זרים. 800 מהם ממוקמים בירושלים ו-200 מהם יושבים ברבת עמון, קהיר ורמאללה.

מה שהפלסטינים עושים כשנוחת בארץ עיתונאי זר, זה מה שעושה כל יח"צן כשמגיע לסביבה עיתונאי חדש הם מרימים טלפון ומזמינים אותם לבירה. כן. לבירה. ולפעמים גם כנאפה בא בחשבון. לא לביקור קלישאתי בכותל וב"יד ושם". לא לסיור בקו התפר ובמחנות צה"ל (שנתפס לעיתים כמיליטריסטי על-ידי הכתבים הזרים). לא להרצאה משמימה במשרד ממשלתי. הם מזמינים אותם לבירה.

כששני אנשים יושבים לבירה הם נפתחים. נוצרת חברות. דעות מוחלפות באופן לא רשמי והשכנוע הרבה יותר קל. בשלב הבא הם מאמצים את העיתונאי אל מעגל החברים שלהם, מזמינים אותו לאירועים חברתיים ולחגים בביתם ובקהילה. העיתונאי הזר הופך להיות חלק מהאוכלוסייה המקומית. הפלסטינית לא הישראלית. הקהילה הזו הופכת להרבה מעבר למעגל חברים עבור העיתונאי. היא הופכת לסביבה עימה הוא מזדהה מעצם היחסים הללו. היא הופכת למקור בלתי-נדלה למידע ולסיפורים אנושיים, שאותם אף גורם רשמי הספון במשרדו לא יוכל לעולם להגיש לכתב.

הפלסטינים מנצחים במלחמה התקשורתית כי הם יודעים לאמץ עיתונאים זרים אל קרבם. כי הם יודעים לארח. כשאני שואל פעם אחר פעם עיתונאים ישראלים או גורמי ממשל העוסקים בהסברה מדוע איננו מאמצים את הכתבים הזרים אני מקבל תשובה ברורה. הישראלים, בניגוד גמור לתפיסתנו העצמית, קורקטיים. אנחנו שומרים על הקשר עסקי בלבד ואיננו רואים את החברות אפילו כאפשרות. זאת, אגב, תוצאה של פרדיגמת "כולם נגדנו, ואין מה לעשות".

אבל יש מה לעשות

ההסברה איננה הטריטוריה הבלעדית של משרד החוץ ודובר צה"ל. להיפך, ההסברה היא נחלת כולנו, והיא בבסיסה דבר פשוט. ההסברה היא עניין פשוט עוד יותר כאשר אנחנו אנשי תקשורת (עיתונאים או יועצי תקשורת) שנחשבים בעיני העיתונאים הזרים לאובייקטיביים, בעלי מקורות אמינים ובעלי ידע ויכולת ניתוח. עיתונאים זרים, כמו כל אדם, מחפשים בני שיח אינטליגנטים עם עולמות תוכן קרובים אליהם וזה אנחנו.

בשורה התחתונה, הזמינו את העמיתים הזרים שלנו לבירה. הזמינו אותם לכנסים של העיתון. הזמינו אותם לערבים מיוחדים שתיזמו עבורם. אל תשמשו כדוברים רשמיים (כי זה האינסטינקט) - היו עצמכם. הראו שיש עמדות רבות בחברה הישראלית, הראו את האדם הקטן שחי כאן, הראו להם את הצדדים שהתמונה הדו-מימדית המוצגת בתקשורת איננה מסוגלת להציג.

חשוב לזכור שבירה זו רק ההתחלה, והיא חלק ממערך הסברה כולל. אמנם היא לא הטקטיקה שתהפוך את היוצרות במאבק על תדמית ישראל, אבל היא כן יכול לגרום לעיתונאים ולמובילי דעת קהל זרים להבין יותר את הצד הישראלי.

בסופו של דבר, המאמץ קטן והרווח של כולנו ענק. ובינינו - אין כמו בירה קרה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

13.
מנסיון אישי, נכון ועובד (ל"ת)
אביב 11/07/2011 12:20
הגב לתגובה זו
12.
דברים כדורבנות. יישר כוח. (ל"ת)
להב 10/07/2011 23:15
הגב לתגובה זו
11.
צודק- הכל עניין של הכרות וקשר אישי (ל"ת)
יונית 10/07/2011 16:11
הגב לתגובה זו
10.
באמת זה לא קיים כלל? 10/07/2011 15:43
הגב לתגובה זו
אני עוןבדת בעמותה שעושה בדיוק את זה- "מחבקת" עיתונאים זרים. החל מבירה ועד ארוחות במסעדות פאר, מסיבות, אוחות שישי וחגים וכל מה שבאמצע. הייתי ממליצה לך לעקוב טוב ולראות מה החבר החדש שלך כתב אחרי הפגישה איתך. לצערינו, לעיתים זה שונה לחלוטים ממה שהוא אמר... :(
אין 100% בשום פעולה אך עדין זה עוזר,מנסיון... (ל"ת)
איילת 10/07/2011 16:12
הגב לתגובה זו
9.
כל כך נכון - זוית נכונה - שיתפתי בקיר שלי (ל"ת)
מוזי אנידג'ר 10/07/2011 15:11
הגב לתגובה זו
8.
שלגיה 10/07/2011 15:04
הגב לתגובה זו
כותב יקר, לא חידשת דבר, שנים שסטודנטים ישראליים נפגשים עם כל מינ יאנשים על בירה, שנים שדיפלומטים ואנשי ממשל יוצאים לבלות עם כתבים ואורחים בכירים שונים, זו לא טקטיקה חדשה, היא פשוט חדשה עבורך. בכל מקרה, טוב שאתה מייעץ על שיטת הפעולה הזו, כי אכן היא עובדת. מניסיון. רב. והרבה ליטרים של בירות (וודקה)
7.
ג'ניפר 10/07/2011 14:21
הגב לתגובה זו
ומניסיון- הכל נכון ולא פופוליסטי בכלל!!!!
6.
איתי 10/07/2011 13:51
הגב לתגובה זו
ניתוח פשטני, פיתרון שעשוי להתפרש כקריאה לפעולה. אם בירה היא מוטיב, כפי שזה נכתב זה יוצא כאילו לדברי הכותב בירה היא האמצעי. לא חכם ולא מקצועי בלשון המעטה. ניסיון להציע דרך קלה ליישום ו"סחבקית", אבל אם לוקחים את זה כמות שזה, הביקורות גם יהיו בהתאם להכנסת אורחים זולה כפי זו המתוארת
5.
נושא כתבה חשובה :) (ל"ת)
איציק מאור 10/07/2011 12:36
הגב לתגובה זו
4.
יעלי בן-עמי 10/07/2011 12:27
הגב לתגובה זו
עכשיו רק נותר לי להכיר עיתונאים זרים... :-)
3.
לא מדויק ופופוליסטי - מוזר שפורסם (ל"ת)
עודד 10/07/2011 12:23
הגב לתגובה זו
2.
המסביר לצרכן 10/07/2011 11:09
הגב לתגובה זו
בגדול זאב צודק. אחת הבעיות העיקריות בהסברה הישראלית היא שהמסרים שלה פונים תמיד כלפי פנים. כלומר, מנסים לשכנע את הכתבים הזרים במסרים שבעצם מכוונים לישראליםיהודים פרו ישראלים. זה קצת כמו לנסות למכור מותג יוקרה באמצעות מבצע 2 ב10... כדי לשפר את ההסברה צריך ללמוד ולהכיראת המקורות האידיאולוגים של אלו שמזדהים עם הפלסטינאים ולהתמודד עימם
1.
מדוייק ונכון מאין כמוהו (ל"ת)
איריס 10/07/2011 10:53
הגב לתגובה זו

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן