מונסאנטו בתחזית חלשה: "מה שמדאיג זו ההשלכה השלילית על מכתשים"

כך מעריך גלעד שריג, אנליסט האגרוכימיה מבנק הפועלים בשיחה עם Bizportal. הרווח למניה לשנת הכספים הפיקאלית של 2009, כפי שמעריכים בחברת מונסאנטו, נושק לטווח הנמוך של תחזיות האנליסטים
נועם הוד |

חברת מונסאנטו (סימול: MON), העוסקת בפיתוח, ייצור, ושיווק מוצרים חלקאיים, זרעים ופתרונות צפויה לפרסם היום את תחזית הרווח לשנת 2009 ו-2010. סמנכ"ל הכספים של החברה, קארל קאסל, צפוי לאשרר את הרווח למניה לשנת 2009 ברמה של 4.4-4.5 דולר עבור השנה הפיסקאלית שהסתיימה בחודש אוגוסט.

הרווח למניה, כפי שמעריכים במונסאנטו, נושק לטווח הנמוך של תחזיות האנליסטים. תחזית קודרת צפוי לפרסם הסמנכ"ל בנוגע לביצועים בגזרת קוטלי העשבים, אך שיפור קל בגזרת הזרעים, הגנומיקה, הוצאות ההנהלה וכלליות וכן שיעורי מס נמוכים, צפויים לאזן במעט את התוצאות הכספיות.

בתוך כך, בשוק מעריכים כי בנוגע לתוצאות הכספיות של שנת 2010, הסמנכ"ל צפוי לתקוע יתד באזור הרווח שבין 3.1-3.3 דולר למניה, נמוך מהצפי לרווח של 4.29 דולר למניה בשנת הכספים הפיסקאלית של 2010, כך עולה משקלול תחזיות האנליסטים שערכה חברת FactSet.

"אין פה משהו מפתיע, רק מאשרים את מה שחשבנו. יש כאן בעייתיות ברווחיות וכרגע מה שמדאיג הוא שהדבר עלול להשפיע גם על מכתשים אגן", כך אומר היום גלעד שריג, אנליסט אגרוכימיה מבנק הפועלים, בשיחה ל-Bizportal.

לדבריו, הדיווח של מונסאנטו לא מחדש הרבה ומדגיש כי עדיין לא רואים ניצנים של שיפור בענף. "התאוששות בענף החקלאות היא איטית, החקלאים קומץ ידו, לא משחרר הוראות קנייה ולא קונה מוצרים", הוסיף שריג.

בנוגע למכתשים אגן אומר שריג כי הוא לא מזהה כרגע שיפור בתקופה הקרובה בפעילות החברה אך יחד עם זאת מדגיש לא סביר שהמניה תרשום ירידות ובטח ובטח לא תרד לרמה הנמוכה מהצעת הרכש שקיבלה באחרונה מכור שבשליטת נוחי דנקנר.

נציין כי במהלך חודש אוגוסט הגישה כור הצעת רכש ל-22 מיליון מניות מכתשים אגן המהוות כ-5.06% מהון המניות של החברה. המחיר שהוצע עמד על 16.2 שקל למניה, מחיר הנמוך בכ-13% ממחיר מניית מכתשים אגן היום (ה'). כור מחזיקה, נכון להיום, ב-180.4 מיליון מניות מכתשים אגן המהוות כ-41.5% מהון המניות של החברה.

נזכיר כי מכשתים אגן ראתה צניחה של 97.5% ברווחי הרבעון השני לאחר שההכנסות נפגעו ואיבדו כ-17.9% בעקבות מספר מגמות שליליות ובראשן תנאי מזג האוויר בעייתיים, ירידה בביקושים של החקלאים והתחזקותו של הדולר האמריקני ביחס למטבעות אחרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?