תמלוגי הגז הטבעי זינקו ב-23% - יותר ממיליארד שקל נגבו בחצי שנה
העלייה בהכנסות מתמלוגים נבעה מעלייה בכמות ההפקה של גז טבעי לייצוא, גידול בכמויות ההפקה של נוזלים הידרוקרבונים אבל גם מהיחלשות השקל והתחזקות הדולר. סך ההכנסות מתמלוגים שמקורם בייצוא הסתכמו בסך של 590 מיליון שקל (כ-58.6% מסך התמלוגים).
הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות משלושה גורמים: תמלוגים של 12.5% על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר, כאשר הכספים מועברים ישירות לקופת המדינה. מס חברות (מס הכנסה) של 23% מהרווח ומועבר גם הוא לקופת המדינה. וכן - מס רווחים ממשאבי טבע (מס שישינסקי), של 20% עד 46.8% לאחר החזר השקעה של שותפויות הגז בגובה 150% מההשקעה. כאן הכסף עובר לקרן ייעודית (קרן העושר) בניהול בנק ישראל.
בחלוקה למאגרים:
סך התמלוגים שנגבו ממאגר לוויתן הסתכמו ב-482 מיליון שקל מהפקה של 5.44 BCM, סכום המשקף עלייה של כ-6.4% לעומת ההכנסות מתמלוגי לוויתן בחציון המקביל אשתקד. עיקר ההכנסות מתמלוגים ממאגר לוויתן נבעו ממכירות לייצוא (כ-86.12%) והיתרה בשיעור של כ-13.88% נובעת ממכירות לשוק המקומי.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך התמלוגים שנגבו ממאגר תמר הסתכמו בכ-379 מיליון שקל מהפקה של כ-4.91 BCM, סכום המשקף עלייה של כ-3.4% לעומת ההכנסות מתמלוגי תמר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בהכנסות מתמלוגי תמר ולוויתן נבעה בעיקר מגידול בכמויות הייצוא למצרים לעומת התקופה המקבילה אשתקד וכן מעליה בשער החליפין של הדולר. סך התמלוגים שנגבו ממאגר כריש (שהחל להפיק גז טבעי באוקטובר 2022) הסתכמו בכ-145 מיליון שקל מהפקה של 1.97BCM גז טבעי וכ-947 אלף חביות נוזלים הידרוקרבונים.
כמו כן, נגבו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של 30.8 מיליון שקל, לעומת 4.7 מיליון שקל שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול משמעותי של 549% לעומת התקופה המקבילה אשתקד וזאת עקב עלייה משמעותית בשווי המחצב הגולמי לטון, עלייה בכמויות הכרייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ועלייה בשער החליפין של הדולר.
בנוסף, נרשמו הכנסות של 3.7 מיליון שקל מאגרות גז טבעי נפט ומחצבים וכן הכנסות של 2.3 מיליון שקל עבור חבילות המידע שנרכשו במסגרת ההליך התחרותי הרביעי לקבלת רישיונות לחיפושי גז טבעי במימי ישראל. באגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה והתשתיות מעריכים כי ההכנסות מתמלוגים ואגרות לשנת 2023 יסתכמו ב-2 מיליארד שקל.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
שר האנרגיה והתשתיות, חה"כ ישראל כ"ץ: "זינוק של עשרות אחוזים בהכנסות המדינה מתמלוגי הגז הטבעי במחצית הראשונה של השנה מוכיח חד משמעית שאני עובד רק עבור אזרחי ישראל. ייצוא הגז הטבעי, עליו החלטתי יחד עם ראש הממשלה, הוא צעד דרמטי שיכניס מיליארדי דולרים לטובת האזרחים, יסייע במאבק ביוקר המחיה ויחזק את הקשרים שלנו עם שכנותינו באזור ומדינות אירופה. המדיניות שלי היא להבטיח את אספקת הגז הטבעי למשק הישראלי לעשרות השנים הקרובות, ולהכניס כסף שיילחם ביוקר המחיה".
- 5.דיבורים כמו חול והיוקר מתגבר! (ל"ת)אזרח 29/08/2023 16:44הגב לתגובה זו
- 4.ביבי אוהבים אותך ימלך אתה ושטייניץ הבאתם למדינה עש 29/08/2023 16:42הגב לתגובה זוביבי אוהבים אותך ימלך אתה ושטייניץ הבאתם למדינה עשרות מליוניי דולרים שאפו
- 3.לא הבנתי מתי ואיך זה מתגלגל אלינו... (ל"ת)אבירם 29/08/2023 16:31הגב לתגובה זו
- המגיב 29/08/2023 23:20הגב לתגובה זוזה נכנס לקרן הון עתידית, שאפשר יהיה להשתמש בכספה רק בעוד כעשור. אתה שואל "למה" ? - חפש בגוגל המחלה ההולנדית.
- 2."אבל לא ראיתי מזה שקל" בעוד 3, 2, 1 ... (ל"ת)ליאור 29/08/2023 15:25הגב לתגובה זו
- אמונחטאפ 29/08/2023 16:13הגב לתגובה זו1.בזכות הגז חברת החשמל לא העלתה את מחיר החשמל בעשרות אחוזים כמו באירופה 2. בזכות הכנסות המדינה מהגז לא הגדילו מיסים וסיפקו שירותים ברמה קצת יותר טובה (כשהמדינה עשירה האזרחים נהנים באופן אוטומטי)
- 1.האזרח הקטן 29/08/2023 15:21הגב לתגובה זודלק קבוצה ניו מד רציו- תפסיקו לצחוק לבד כל הדרך אל הבנק תנו גם לאזרח הקטן שהאמין בכם אם לא לא לצחוק לפחות לחייך
- אורח 29/08/2023 16:48הגב לתגובה זווהפסיד מיליארדים,או שהוא כמו הממשלה הגנבת שוף רק ברווחים?
- מניות ותרוויח דיבידנט 29/08/2023 16:16הגב לתגובה זומניות ותרוויח דיבידנט
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
